מאבדים שליטה: המפקח יסרב לאשר את מועמדי אליהו לדירקטוריון בנק לאומי
אף ששלמה אליהו יכול לסמן ניצחון חשוב, כעת כבר ברור: בנק ישראל לא יוותר על סמכותו לקבוע מי ישלוט בבנק הגדול בישראל; דודו זקן צפוי לפסול את המהלך ולגרור את אליהו לבג"ץ ולעימות שלא ברור כיצד יסתיים
על פי תוצאות ההצבעה, אליהו הצליח למנות שני דירקטורים מתוך 4 התפקידים שהתפנו: ציפי סמט, לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר וכיום דירקטורית בכמה חברות; סמט נבחרה לכהן כדירקטורית חיצונית.
המועמד השני שנבחר מטעם אליהו הוא איש העסקים עמוס ספיר, לשעבר יו"ר חברת הדירוג מעלות והמשנה למנכ"ל קונצרן כלל.
מנגד הצליחה ועדת נוף, שייצגה למעשה את המדינה, לצרף מטעמה שני חברי דירקטוריון: דוד אבנר, לשעבר מנכ"ל פרטנר, ועו"ד מירי כץ, לשעבר יו"ר רשות ני"ע, שכבר מכהנת בדירקטוריון והעמידה את עצמה לבחירה מחודשת.
כאמור, זו הפעם הראשונה שבעל מניות חיצוני הצליח לכפות על האסיפה הכללית מינוי של שני נציגים מטעמו. בפועל מדובר בסטירת לחי מצלצלת לאוצר ולוועדת נוף, שנכשלה בניסיונה להכניס לדירקטוריון הבנק את כל 4 המועמדים מטעמה וכך לשמור על שליטה מוחלטת של המדינה בדירקטוריון. שני מועמדים של ועדת נוף, רו"ח איריס שטרק ומירי שריר-לנט, לא נבחרו לתפקיד.
ישנה משמעות רבה להכנסת שני דירקטורים מטעם בעל מניות: המדינה, שמחזיקה בהיתר מטעם בנק ישראל למנות כמעט את כל נציגיה לדירקטוריון, מאבדת את השליטה האבסולוטית בבנק. לדירקטורים של אליהו יש השפעה רבה, כמו כל חבר דירקטוריון בבנק, על המגזר העסקי וגם על הכיס שלנו.
הצלחתו של אליהו נובעת מהצבעתם של המשקיעים המוסדיים לטובת המועמדים שהציג חרף העובדה שבנק ישראל עלול להימנע מאישור מועמדים אלה.
אולם הסיפור עדיין לא נגמר. שני הדירקטורים שנבחרו צריכים להגיע לאישור הפיקוח על הבנקים. אמנם מבחינה חוקית אין מניעה לאשר את המינויים, שכן הם נחשבים לראויים ואושרו כדין באסיפה הכללית. אולם המפקח על הבנקים דודו זקן עלול לראות בבחירת שני דירקטורים שמונו מטעם אליהו "סממן שליטה". מכיוון ששני הדירקטורים מונו על סמך המלצת אליהו, קיים לכאורה
כבר כעת ברור שהמפקח על הבנקים אכן יפסול את המהלך. בשיחות פנימיות שהתקיימו בשבועות האחרונים הובהר כי המפקח לא יאשר "מחטפים" שיגרמו להפיכה של בעל מניות בפועל לאחד מבעלי השליטה, מבלי שיתקבל אישור בנק ישראל.
במקרה כזה לא צפוי אליהו לוותר בקלות: הוא יעתור לבג"ץ בתביעה שהמפקח ינמק מדוע אישר את שני חברי הדירקטוריון מטעמו. התפתחות כזו תהיה יוצאת דופן בתולדות המערכת הבנקאית ועלולה לטלטל את בנק לאומי.
במקביל ממשיכים באוצר ובבנק ישראל לקדם את חוק מראני שנועד להבטיח את מנגנון השליטה בבנק עם השלמת המכירה של יתרת המניות על ידי המדינה. על פי החוק, לכל בעל מניות המחזיק לפחות ב-
2.5% ממניות הבנק יש זכות להמליץ על מינוי דירקטור אחד בלבד מטעמו. במקרה זה, גם אם שלמה אליהו מחזיק ב-9.6%, הוא לא יוכל בעתיד למנות יותר מדירקטור אחד.
עוד נקבע בחוק כי ועדת מינויים מיוחדת בראשות שופט עליון תמליץ מטעמה על המועמדים הראויים לכהן בדירקטוריון הבנק. נזכיר כי דירקטוריון לאומי מונה כיום 15 חברים ומדובר במלוא המכסה.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני דנה השבוע בהצעת חוק מראני והיא אמורה להשלימה במהלך חודש יוני. רק לאחר השלמת תהליך החקיקה תוכל המדינה למכור את יתרת אחזקותיה מבלי לפגוע ביציבות הבנק.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי על הדירקטורים שנבחרו לעבור תהליך של בדיקת נאותות. עוד הודגש כי בבנק שבו המניות מפוזרות בין מספר גדול של משקיעים (בנק לאומי), תפקיד המפקח לוודא שמי שמחזיק בשיעור גבוה יחסית של מניות (שלמה אליהו) לא יוכל לכוון את פעילות הבנק מבלי לקבל היתר כנדרש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם