גמל או פנסיה - איפה הכי כדאי לחסוך לפרישה?
מטרת הרפורמה המוצעת באוצר היא להחזיר לקופות הגמל את האטרקטיביות בתחום מכשירי החיסכון לפרישה; אל מול השינויים הצפויים בחיסכון ארוך הטווח חוזרת ועולה השאלה: קופת גמל או קרן פנסיה?
קרנות הפנסיה "עקפו אותן" והפכו למכשיר החיסכון המנהל את הנתח הגדול ביותר מבין כלל חסכונות הציבור. בעקבות המהפך הזה מתכוונים במשרד האוצר לבצע חשיבה מחודשת ולערוך רפרומה כדי להחזיר את האטרקטיביות לקופות הגמל.
באוצר רוצים לערוך שינויים בנושא דמי הניהול, לאפשר לשווק את קופת הגמל בצירוף ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה ואולי אף להחזיר במידת מה אפשרות לחיסכון ההוני לקראת פרישה. כל אלה כדי להפוך את התחום למגוון יותר עבור החוסכים.
מבין 3 מכשירי החיסכון לפרישה - קופת גמל, קרן פנסיה וביטוח מנהלים - קופת הגמל היא היחידה שלא מציעה ביטוח שארים וביטוח מפני אובדן כושר עבודה. אמנם ניתן לרכוש כיסויים ביטוחיים בנפרד, אך קשירתם עם תוכנית החיסכון לפנסיה הופכת את התהליך לפשוט יותר וזול יותר. לפי הצהרות האוצר, במסגרת הרפורמה בקופות הגמל יתאפשר להן לשווק את הביטוחים האלה יחד עם המוצר שלהן.
אף שמדובר בפחות כאב ראש, לא ברור אם מחיר הביטוח בדרך זו יהיה אטרקטיבי או אם המודל הביטוחי יהיה בכיסוי פרטי ויקר יותר בשל המבנה של קופת הגמל - המהווה
כיום נהנים החוסכים בקרן הפנסיה מכיסויים במסלול הדדי שהינו זול יותר מביטוח במסגרת פרטית. כשנדרש עמית להשתמש בביטוח מתחלקת העלות בין כלל העמיתים ולא מוטלת על חברת ביטוח.
שיטה זו חושפת את המבוטחים ל"סיכון ביטוחי" במקרה של מלחמה או אסון טבע, אך במקביל היא זולה יותר ואף עשויה להניב תשואה אם לא נעשה שימוש בפרמיה שהופרשה.
לכן גורסים מומחים בתחום החיסכון ארוך הטווח כי הביטוח ההדדי של קרן הפנסיה משתלם יותר וימשיך להיות משתלם יותר גם לאחר ביצוע השינויים המוצעים.
המודל של דמי הניהול אמור להשתנות בהדרגה. היום גובה דמי הניהול המקסימלי בקופת גמל עומד על2% מהצבירה, אך בשיטה החדשה, שצפויה להיכנס לתוקף בהדרגה עד לשנת 2015, ישלמו העמיתים לא יותר מ-1.2% מהצבירה ועד 5% מההפקדה השוטפת.
גם לאחר ביצוע שינוי זה תהיה קופת הגמל הממוצעת יקרה יותר מקרן הפנסיה, אשר דמי הניהול בה מוגבלים ל-0.5% מהצבירה ול-6% מההפקדה השוטפת.
מטרת השינוי אינה בהכרח להוריד את גובה דמי הניהול, אלא להעניק לבנקים תמריץ לייעץ גם ללקוחות בעלי צבירה נמוכה שלהם, אשר רוב דמי הניהול שהם משלמים נובעים מההפקדות השוטפות.
בהשוואה לקרן הפנסיה נראה שגם בתחום דמי הניהול הרפורמה אינה מהווה יתרון לקופת הגמל. כך לדוגמה, מי שמשתכר בממוצע 8,000 שקל בחודש וחוסך מגיל 30 עד 67 תוך ניצול תקרת ההפקדה ותשלום דמי ניהול מקסימליים, צפוי לחסוך בקופת גמל 1.044 מיליון שקל לעומת כ-1.2 מיליון שקל בקרן פנסיה.
"דמי הניהול אינם גזירת גורל", אומר היועץ הפנסיוני אבי אייכלר. "לקוח שמתמקח עם הגוף המנהל יכול לקזז חלק גדול מדמי הניהול בכל מכשיר חיסכון פנסיוני שהוא בוחר, וכך להבטיח צבירה נוספת העשויה להסתכם במאות אלפי שקלים".
במסגרת הרפורמה הנוכחית לא צפוי להשתנות אופן ניהול הכספים על-ידי קופת הגמל או קרן הפנסיה. ההבדל המשמעותי בין שני האפיקים הוא כי בקרן פנסיה מוגבלת מידת האגרסיביות שניתן לנקוט בניהול ההשקעות, ו-30% מתיק הנכסים מושקע אוטומטית באיגרות חוב מיועדות של המדינה הנושאות ריבית של 4.25%. מדובר ביתרון או בחיסרון - בהתאם לתפיסת הסיכון של החוסך.
כמו כן, בניגוד לקרן הפנסיה שבה חוסכים בסל השקעות קולקטיבי, החשוף למרכיבים של תשואה דמוגרפית, הרי שחיסכון בקופת גמל הינו אישי. הבדל זה, אף שמהותי על הנייר, מגיע לידי ביטוי מעשי רק בתרחיש קיצוני ביותר.
משתנה נוסף, אשר אינו קשור לרפורמה המוצעת אך צפוי להשפיע באופן מהותי על החיסכון בקרן הפנסיה ובקופת הגמל, הוא המעבר הצפוי של שוק החיסכון ארוך הטווח למודל הצ'יליאני, המכונה באוצר המודל החכ"ם.
לפי מודל זה, החסכונות יופנו כברירת מחדל לתיק השקעות התואם את שכבת הגיל של העמית: חסכונות הצעירים יועברו למסלול ספקולטיבי הכולל חשיפה רבה יותר למניות, וחסכונות המבוגרים יועברו לתמהיל הכולל חשיפה גדולה לאג"ח מדינה.
נכון לעכשיו נראה כי השינויים המוצעים בשוק החיסכון ארוך הטווח אינם אמורים לשנות את החלטת החוסכים לפרישה, והאפשרות הבלעדית תמשיך להיות חיסכון לקצבה. אם יוחלט להחזיר את האפשרות של חיסכון חלק מהכסף במסלול הוני, ייטרפו הקלפים מחדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם