קרב השליטה על בנק לאומי מתחמם
21 אישי משק מתגוששים על 4 המקומות בדירקטוריון. המרוץ לג'וב אינו מקרי: לבד משכר שנתי של כמה מאות אלפי שקלים, לאומי הוא הבנק הגדול במדינה. כל דירקטור משפיע במישרין על המגזר העסקי ובעקיפין על הכיס שלנו
עיינו במכתב המפרט את הרקורד העשיר של ד"ר הלפרין, החל בתפקידו כמנהל בבנק הפועלים וכלה בכהונתו כמנכ"ל איגוד הבנקים. החלטנו לתמוך, אבל הדבר לא תלוי בנו. ד"ר הלפרין הקשיש אינו חושף את גילו (86) ולא במקרה. במקומותינו עורכים סיכול ממוקד גם למועמדים שהעזו לחצות את גיל 70.
יחד עם הדוקטור מתגוששים על 4 המקומות בדירקטוריון הבנק 21 אישי משק. המרוץ לג'וב אינו מקרי: לבד משכר שנתי של כמה מאות אלפי שקלים, לאומי הוא הבנק הגדול במדינה. כל דירקטור משפיע במישרין על המגזר העסקי ובעקיפין על הכיס שלנו.
ביום שלישי הבא תתכנס האסיפה בבניין ההנהלה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. המנכ"לית גליה מאור תיעדר בגלל השתתפותה באירוע מכובד אחר: קבלת תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. אסיפת לאומי נחשבת לאירוע החם של הסיטי. ישתתפו בה מיטב המשפטנים, המועמדים לדירקטוריון, יו“ר הבנק דוד ברודט ואנשי תקשורת. המועמדים, כמו בתחרות יופי, יחשפו בפני הנוכחים את איכותם ויסבירו מדוע הם ראויים לשבחים - ולתפקיד.
הדירקטוריון הוא המכשיר שבאמצעותו נשלטת כל חברה עסקית. מי שמחזיק את מרבית המניות, ממנה את חבריו ונחשב לבעל הבית. מצב הבעלות בהקשר זה מורכב מאוד בבנקים - ועל אחת כמה וכמה בלאומי, שמניותיו מפוזרות בציבור.
הגופים המוסדיים כמו קופות הגמל והפנסיה מחזיקים במרבית המניות. הם אמורים להיות בעלי הבית אך אינם כאלה. יש גם בעלי מניות מעניינים נוספים: גוף המכונה ועדת המניות מחזיק, באמצעות עו"ד מרגלית נוף בשם האוצר, ב-5.5% מהמניות ועד היום גם בשליטה בפועל. ישות אחרת המכונה אוצר התיישבות היהודים מחזיקה ב-5% מהמניות, וגם איש העסקים דוד עזריאלי בוחש בקלחת באמצעות 5% מהמניות.
שלמה אליהו מחזיק ב-9.6% מהמניות. מבחינה פורמלית, כבעל המניות הגדול ביותר הוא רשאי למנות את הדירקטוריון ולשלוט בבנק. מבחינה מעשית, זה לא כך.
מדוע איש הביטוח הוותיק לא הופך לבעל הבית של בנק לאומי? מדוע בעבר התירו לאליהו לשלוט בבנק אגוד, אך בכל הנוגע ללאומי הוא מחוץ למחנה? נקדים ונאמר: לו העניין היה תלוי באליהו, כבר בשבוע הבא היה הוא נוטש את משרדיו ומעביר את חפציו לבנק.
אליהו, יוצא המעברות, רואה במפגש עם בנק שייסד בנימין זאב הרצל סגירת מעגל. הוא מנהל על זכויותיו מאבק עיקש, אשר יגיע לשיאו ביום שלישי הבא. אליהו מציע למנות 5 מועמדים: משה גביש (לשעבר נציב מס הכנסה), ד"ר שלמה מעוז (הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה), עמוס ספיר (לשעבר יו"ר מעלות), ראובן קובנט (לשעבר מנכ"ל D&B) וציפי סאמט (לשעבר הממונה על שוק ההון). כולם איכותיים.
קשה לסרב לשמות כאלה ואין לשלול ש-3-4 מתוכם אכן ייבחרו. אך את הרשימה צריך לאשר המפקח על הבנקים דודו זקן, שבפועל נחשב לבעל הבית האמיתי. זקן, בגיבוי הנגיד סטנלי פישר, יטען שהמהלך של אליהו מהווה סממן שליטה ויסרב לאשר את מה שהוא מכנה "מחטף". בכך ייצור תסבוכת משפטית, אך מבחינה חוקית אין מניעה מבחירת המועמדים של אליהו, ולכן הוא יעתור לבג"ץ.
עד אז סביר שמועמדי ועדת המניות ייבחרו ויאושרו.
ועדת המניות, או בשמה הידוע יותר ועדת נוף, המליצה למנות את עו"ד מירי כץ (שכבר מכהנת בדירקטוריון), את מנכ"ל פרטנר לשעבר דוד אבנר, את רו"ח איריס שטרק ואת מירי לנט-שריר.
בתל אביב מביעים תמיהה בעניין תעוזת המדינה להשפיע על מבנה הדירקטוריון ערב מכירת יתרת אחזקותיה בבנק. שר האוצר לשעבר ח"כ מאיר שטרית (קדימה) תוקף בחריפות את המצב. לדבריו, "למדינת ישראל אסור לשלוט בבנק. זה לא דמוקרטי ומנוגד לכל דיני החברות. אני קורא למשקיעים המוסדיים שלא להצביע עבור מועמדי ועדת נוף, אלא להימנע". ח"כ שטרית אינו חושף זאת, אבל מי שמטפל מאחורי הקלעים מטעם אליהו בקידום האינטרסים בבנק הוא השר לשעבר חיים רמון, המשמש כיו"ר מועצת קדימה.
"אני לא מבין מדוע פוסלים את אליהו", ממשיך שטרית בשלו, "בנק ישראל חייב לחשוף את הקלפים ולגלות למה הוא נגד איש העסקים. אני שומע את הטענות של אליהו על שהסיבה היא מוצאו המזרחי, אבל אני לא מקבל את זה. אם בנק ישראל אישר לקרן זרה (סרברוס) לשלוט בלאומי, אין סיבה למנוע את זה מאליהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם