הכירו את המצלמה הקטנה בעולם שעומדת לשנות את פני הרפואה
חברת מדיגוס מעומר הודיעה לאחרונה על פיתוח המצלמה הזעירה בעולם. בגודל של פחות ממילימטר היא מסוגלת לספק תמונת צבע איכותית של העורקים ואפילו להיכנס לתוך העין. וזה לא ייגמר שם
על פי מדיגוס, החברה שפיתחה את המצלמה הזערורית, מדובר אפילו בדור השני של מצלמות זערוריות, מאחר שעלה בידי מהנדסיה להקטין את ממדי המצלמה בהשוואה לדור הראשון מקוטר 1.2 מ"מ ל-0.99 מ"מ. זו המצלמה הראשונה בעולם שירדה בממדיה אל מתחת ל-1 מ"מ.
מבחינת חדות התמונה הרזולוציה שמספקת גבוהה - כ-45 אלף פיקסל. רק לשם השוואה: גודלה של המצלמה הדיגיטלית הקטנה ביותר, שכמובן איננה מוחדרת לגוף אבל יצרניה היפנים אומרים עליה "אם תיפול לך על השטיח בחדר תתקשה למצוא אותה", הוא 2.15 סמ"ר לערך. כלומר, מדובר בריבוע שגודלה של כל צלע בו הוא 1.46 ס"מ.
לב ליבה של המצלמה הזערורית הישראלית הוא חיישן מתוחכם מאוד בטכנולוגיית CMOS, שגודלו 0.66x0.66 מ"מ, כלומר קטן מגרגר אורז או מקצה השפיץ של עט כדורי, קטן מעובי מטבע בן 1 סנט ואפילו מכל אות המוטבעת עליו.
ההמצאה והפיתוח הייחודיים של החיישן הם בשיתוף חברת טאוור-ג'ז ממגדל העמק. מדיגוס, טאוור-ג'ז וגיוון אימג'ינג מיקנעם, שפיתחה את ה-Pill Cam (גלולת המצלמה האלחוטית שהפכה לספינת הדגל של תעשיית הציוד הרפואי המתוחכם בישראל) היוו את מאגד חברות (קונסורציום) הביופוטוניקה הרפואית במסגרת פרויקט "מגנט" של המדען הראשי. מיטב המומחים מכל החברות הללו שיתפו ביניהם פעולה - והתוצאה לפניכם.
"אבל לא רק חיישן מופלא יש במצלמה הזערורית שלנו", אומר ירון זילברמן, סמנכ"ל המכירות והשיווק של מדיגוס. "יש בה גם מערכת של 5 עדשות גרמניות, מעגל אלקטרוני מתוחכם מאוד, ואין בה סוללה. היא מיועדת להתקנה בקצה האנדוסקופ - או בעברית, בחון - מכשיר לבדיקות פנים הגוף וצילומו. שני חוטי חשמל דקיקים וכבל מבודד מעבירים החוצה את האות האלקטרוני הגולמי מהמצלמה הזאת לעבר מעבד וידיאו. הוא גם משמש מקור אנרגיה חשמלי במקום סוללה", מסביר זילברמן.
האנדוסקופים הקיימים כיום בשוק, זעירים ככל שיהיו, אינם כוללים מצלמה אלא מבוססים על צביר של סיבים אופטיים. סיב אופטי הוא צינור זכוכית דקיק מאוד, שביר למדי ויקר, בממדים של חלקיקי מ"מ, המעביר נקודות אור, פיקסלים, לעבר נקודת קצה מחוץ לגוף הנבדק. שם נמצאת מצלמה המעבדת את האותות מהסיבים לתמונה.
החיסרון המרכזי של המכשירים הוא שאיכות התמונה בכל זאת נמוכה מאוד ומגורענת עקב המבנה של הסיב האופטי. עבור יישומים רבים בתחום הרפואי, חסרונות האנדוסקופ המבוסס על הסיב האופטי מחייבים מעבר לשימוש במצלמה מהסוג שפותח בישראל בידי מדיגוס. למשל, לבדיקות בתוך עורקי הלב, לדימות פנים גופי בתוך הכליות, הריאות, אף אוזן וגרון, הלבלב, כיס המרה ועוד. ניתן אפילו להיכנס לתוך מבנה העין.
כל ההליכים הללו יכולים מעתה להתבצע בזכות המצלמה הזערורית הזאת המספקת תמונה איכותית כדי לברר את מצבם המדויק של פנים דפנות העורקים, לקבל תמונה ממשית של עוביים ושל מרקם הדפנות הפנימי - ולא רק תמונת מצב
מאחר שמדובר במכשיר בדיקה פולשני ובשל עלותו הנמוכה יחסית ניתן להשתמש בו באופן חד-פעמי. "מצלמה זעירה שחודרת לעורק המכיל דם צריכה גם להתגבר על העובדה שהדם איננו שקוף. לא ניתן לראות דרכו באופן ישיר, אלא באמצעות חסימה של זרימת הדם", אומר ד"ר אליעזר (עזרי) רוזנבאום, מ"מ מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. מסיבה זאת השתמשו עד כה באולטרה-סאונד.
אבל גם לכך מסתמן כבר פתרון: "מצלמת מדיגוס", מסביר זילברמן, "איננה אולטרה-סאונד. היא מצלמת וידיאו. להתגברות על בעיית נוזל הדם הסמיך המקשה ראייה דרכו קיימים כבר פטנטים של חברות זרות".
זילברמן מסביר כי "שימושי המצלמה לצורכי הקרדיולוגיה הללו, גם בגלל בעיית נוזל הדם, הם בלי ספק המורכבים ביותר שעמם אנחנו מתמודדים. המצלמה מייצרת ממד חדש עבורנו".
מדיגוס, כאמור, איננה לבד בזירה הישראלית של מצלמות לשימושי רפואה פולשניים. בנוסף אליה ול-3 גלולות המצלמה של גיוון אימג'ינג (החברה הישראלית היחידה עד עתה שרשמה מכירות משמעותיות בהיקף של מעל 100 מיליון דולר בשנה) לצילומי וידיאו של המעי הדק, של הוושט ושל המעי הגס (עדיין בשלב השקה) - קיימת גם חברת סיאלו מאשקלון שפיתחה אנדוסקופים זעירים לרפואת שיניים.
"בסך הכול יש כיום בעולם רק כ-20 יצרניות של מכשירי אנדוסקופיה ועוד מספר סטארט-אפים לא ידוע", אומר זילברמן. "3 הגדולות הן גם יצרניות של מצלמות דיגיטליות ידועות, שרבים מאיתנו משתמשים בהן לטיולים ולצרכים משפחתיים - אולימפוס, פוג'ינון ופנטקס".
סמנכ"ל המכירות מסביר כי רוב האנדוסקופים של היצרניות הידועות מיועדים לצילום מערכת העיכול, בין שמחדירים אותם דרך הפה ובין שדרך פי הטבעת. "אבל ההבדל בינם לבין המצלמה הישראלית הוא שהם אינם זעירים. קוטר כל מכשיר הוא מעל 1 ס"מ - וזה הבדל גדול מאוד", הוא מסכם.
שימושי האנדוסקופיה האחרים הם גם לצילומי סינוסים של מערות האף, לבדיקת האוזן הפנימית, הגרון והוושט, לצילום הריאות (ברונכוסקופיה) ומערכת העיכול, הכוללת את הקיבה, כיס המרה, צינור המרה, הלבלב והכבד, וגם דרכי השתן: כליות ושלפוחית. הקטרים של המערכות הללו אינם דורשים ממדים זערוריים כל כך, כמו אלה הנדרשים בעת החדרת מצלמה לעורקי הלב או ללב עצמו. חברות הפועלות בזירה זאת הן קוק מדיקל, קרל סטורץ ובוסטון סיינטיפיק האמריקאית, הידועה גם כיצרנית פטנטים לעורקי הלב.
שוק המכשור הזה, שרק הולך ומתרחב לתחומים נוספים כמו אורתופדיה, כירורגיה רובוטית וגינקולוגיה, מוערך כרגע ובארה"ב בלבד בלמעלה מחצי מיליארד דולר בשנה. מרכזים רפואיים רבים עומדים בתקופה הקרובה לעבור משימוש באנדוסקופים מהדור הישן לשימוש בטכנולוגיה של מצלמת הווידיאו המתכלה הזעירה.
מדיגוס היא הדוגמה לחוצפה ישראלית במובן החיובי של המילה. החברה הוקמה לפני 11 שנה ובראשה עומד ד"ר אלעזר זוננשיין, מומחה לאלקטרוניקה ובעל רעיון המצלמה הזעירה לשימושי רפואה. זוננשיין - יחד עם ד"ר אביאל רועי-שפירא, מנתח בסורוקה, ועם המהנדס מנשה זוננשיין - הציג אנדוסקופ שאיננו מחייב פתיחה של הבטן, אלא מוחדר דרך הפה ומכיל גם כלי ניתוח לבניית השסתום החד-כיווני שבין הוושט לבין הקיבה.
כאשר השסתום הזה נחלש או נפגע נוצרת צרבת (כ-7% מהאוכלוסייה המערבית סובלים מצרבת, ורבים נוטלים בקביעות תרופות למניעתה). התקף צרבת עלול להיות חריף כהתקף לב. במצב כרוני וללא טיפול הצרבת עלולה להגביר את הסיכון לסרטן בוושט. ד"ר זוננשיין פנה עם המוצר שלהם לכמה יצרניות של מצלמות ואנדוסקופים והציע להוסיף מצלמה לציוד שלהם.
"גלגלו אותו מכל המדרגות", אומר זילברמן. "היצרניות לא רצו לשמוע על הרעיון הזה. אז 3 אנשי הצוות הישראלי החליטו לפתח את המצלמה הזאת בעצמם. "המהלך הזה הוביל להצטרפות לקונסורציום מגנט. ועכשיו המצלמה הכי קטנה בעולם, מוצר שכולו כחול-לבן, משכה גם את תשומת ליבם של גופי תקשורת ענקיים כמו CBS ו-ABC".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם