שומרים על הזכויות: הכל על זכויות נפגעי פעולות האיבה
ב-63 שנות קיומה ידעה המדינה קרבות, מלחמות ופיגועים; ישראלים רבים אשר מצאו את עצמם באזורי התופת לא יודעים מהן זכויותיהם וכיצד להשיגן; אחרים אף אינם יודעים כי הם נפגעי פעולות איבה; המדריך השלם: מיהו נפגע, מה מגיע לו וכיצד לבקש
לאחר פיגוע איבה יוזם המוסד לביטוח לאומי, באמצעות פקידי השיקום, פנייה אל הנפגעים שאת שמותיהם מקבל מהמשטרה. עם זאת, ישנם נפגעים שמפנים את עצמם מזירת האירוע באופן עצמאי או בסיוע בני משפחה או חברים, ולכן לא תמיד מאותרים על ידי המשטרה.
נפגעים רבים סוברים כי אם לא נתקבלה פנייה של המוסד לביטוח לאומי הם אינם יכולים להגיש באופן עצמאי תביעה להכרה בהם כנפגעי פעולות איבה. אולם נפגעים אלה - בין שמוגדרים נפגעים פיזית ובין שנפגעי הלם וחרדה - אינם מנועים מלפנות באופן עצמאי לביטוח לאומי ולממש את זכותם לקבל פיצוי בגין נזקיהם.
אל התביעה הם יתבקשו לצרף בין היתר אישור של הרשות המאשרת, היינו של המשטרה, כי אכן מדובר בפעולת איבה. אישור הרשות הינו תנאי מקדמי להכרה בהם כנפגעי פעולות איבה. מי שתביעתו להכרה בפגיעה שלו כפגיעת איבה נדחתה בשל אי-המצאת אישור הרשות, רשאי להגיש תוך 60 יום ערר לוועדת עררים, היושבת בבית המשפט המחוזי.
נפגע איבה אינו חייב להיות דווקא מי שנפגע בגופו, אלא גם בנפשו. עם זאת, כאשר מדובר בנפגעי הלם וחרדה לא תמיד ניתן להעריך סמוך למועד האירוע את עוצמת הפגיעה ואת השלכותיה. לעתים נפגעים אלה סבורים כי פגיעתם קלה ואינם דואגים לדווח לגורמים מוסמכים, כמו רופאים ועובדים סוציאלים; דבר זה מקשה עליהם לקבל פיצוי בשלבים מאוחרים יותר.
אי-הדיווח מהווה מכשול מהותי ולעתים אף מונע את האפשרות לקבל פיצוי, שכן לשון החוק קובעת כי את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. השתהות בהגשת התביעה עלולה להביא לדחייתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולו רק בשל הקושי שעלול להיווצר בהוכחת העובדות הרלוונטיות בחלוף הזמן.
לעומת זאת, אם בעת הגשת התביעה יהיו בידי הנפגעים הוכחות להיותם בזירת האירוע וכי נגרם להם נזק פיזי או נפשי, עשוי המוסד לביטוח לאומי לאשר את תביעתם אף שחלפו 12 חודשים. לכן מומלץ לתעד, לצלם, לברר ולהשיג חוות דעת מקצועיות סמוך ככל האפשר למועד האירוע, ועוד לפני ההחלטה אם וכיצד לתבוע.
נפגע פעולות איבה הוא אזרח שנפצע או נפגע מפעולת טרור בשטח ישראל. פעולות אלה עשויות לכלול נפילת קסאם או גראד, פיגוע ירי, דקירה, פיצוץ חבלני או כל פעולה אחרת שהתרחשה על ידי מדינה, ארגון, קבוצה או פרט חורש רע.
בנוסף לכך, אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל, ובעיקר
כאשר אדם נפגע באופן פיזי או נפשי בפעולת איבה הוא זכאי לטיפול רפואי, לשיקום רפואי ומקצועי וכן לסל הטבות רחב שנקבע בהתאם לפרמטרים שונים, הקשורים לנפגע עצמו ולאופיה של הפגיעה שממנה סובל. הנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי בשל הפגיעות שהוכרו כתוצאה של פעולות האיבה בקופות החולים ובתי החולים הממשלתיים.
אין המדובר רק במימון ימי האשפוז, בפועל הנפגע זכאי לקבל מימון בגין טיפולי שיניים, רכישת תרופות, אביזרים אורתופדיים ועזרים רפואיים לצורך החלמה ושיקום. נפגעים מסוימים עשויים אף להיות זכאים לטיפולים בחמי מרפא.
נפגע זכאי להחזר הוצאות על טיפול רפואי, לרבות הוצאות בגין תרופות ואביזרים רפואיים הקשורים לפגיעה. אם התרופות לא סופקו על ידי השירות הרפואי הציבורי, ניתן לקבל החזר בגינן לאחר המצאת העתקים של מרשמי התרופות וקבלות.
נוסף על כן, במקרים מסוימים זכאי הנפגע גם להחזר נסיעות לצורך קבלת הטיפול הרפואי. ההחזר עבור הנסיעות ישולם אם הטיפול הרפואי נעשה בסמוך למקום המגורים ועל ידי מוסד רפואי מוכר. כדי לקבל החזר זה על הנפגע להמציא אישור מהגוף המטפל, המפרט את מהות הטיפולים ואת תאריכי קבלתם.
כמו כן, נפגע אשר נסע בתחבורה ציבורית יחתום על הצהרה המפרטת את מסלול נסיעתו לטיפול הרפואי ואת עלויות הנסיעה; נפגע אשר בחר לנסוע אל הטיפול הרפואי ברכבו הפרטי, יקבל החזר נסיעות בהתאם למרחק הנסיעה על פי תעריף של עובד מדינה.
במקרה שהפגיעה דנה את הנפגע לנזק גופני או נפשי שממנו יסבול לצמיתות, הרי שלאחר שתביעתו הוכרה ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בהתאם לפגיעה; נכות נקבעת על-ידי ועדות רפואיות שפועלות במוסד לביטוח לאומי. בהתאם ללשון החוק, מי שנקבעה לו נכות רפואית בגובה 10%-19% זכאי למענק חד-פעמי. נכון להיום מדובר ב-155-41 אלף שקל, בהתאם לאחוזי הנכות.
נפגעים שנקבעו להם לפחות 20% נכות זכאים לקבל תגמול חודשי בשיעור הקבוע בחוק ואשר אינו קשור להכנסותיהם טרם הפגיעה. נפגעים קשים בדרגת נכות 100% זכאים במקרים מסוימים לתוספת של 40% על התגמול החודשי. מובטלים, קשישים או אנשים מעל גיל 55 עשויים לזכות בתוספת מסוימת.
"יש לזכור כי קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אינה סוף פסוק, וניתן בהחלט לערער על החלטתה לוועדה הרפואית העליונה", אומרת עו"ד מירב אפרים, מומחית במימוש זכויות רפואיות. לדברי אפרים, "אם בכוונת הוועדה העליונה להפחית את הנכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית הראשונה, היא צריכה להתריע בפני הנפגע על מנת שיוכל למשוך את הערעור ברגע האחרון ולבטל אותו - ובכך לא ייגרם לו כל נזק וזכויותיו לא ייפגעו".
לא רק הנפגע זכאי להחזרים ולסיוע, אלא גם בני המשפחה. במקרים רבים בני המשפחה של הנפגע זכאים לקבל החזר הוצאות שונות על-פי הכרעת ביטוח לאומי. בין יתר הזכויות: לינה למתגוררים רחוק מבית החולים, הפסד ימי עבודה, החזרים בגין נסיעות, חניות, טלפון ועוד. כמו כן, החוק מעניק מכלול של זכויות למשפחות הנפגעים או למשפחות של נפגעים שנפטרו, והכל בהתאם לסוג הפגיעה, להיקפה ולמצבם הכלכלי והרפואי של בני המשפחה.
לאור היקפן הרב של הזכויות מומלץ לפנות לפקיד שיקום במוסד לביטוח לאומי או לעורך דין העוסק בתחום, כדי לוודא שמומשו מרב הזכויות.
מדינת ישראל מצליחה דווקא לדאוג לנפגעי פעולות האיבה שלה, ולא רק ביום הזיכרון. אך כמו בכל דבר בחיים, האחריות לא מוטלת רק על צד אחד, וכדי לזכות במלוא הזכויות, להשתקם במידת האפשר ולחיות חיים מספקים, מומלץ לעשות גם את הצעד הקטן בשבילכם ולעזור למדינה לעזור לכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם