משאבה או מחלבה? הדלק ואתם - חמש נקודות למחשבה
לא קדאפי אשם בהתייקרות הדלק אלא תיאבונו הבריא של האוצר, שחולב את הנהג הישראלי, מטיל עליו מסים על מסים ושומר על רמת מחירים גבוהה, גם כשעלות החבית בעולם יורדת. ויתור על חלק מהמסים יכול להוזיל את התדלוק, בלי לפגוע בקופת המדינה
בימים האחרונים נוהגים להאשים את מועמד קאדפי בכל צרה ועל הדרך להדביק את האשם גם בעליית מחירי הבנזין. טיעון זה נכון חלקית. מחירי הדלק בעולם נסקו מתחילת השנה ב-19 אחוז וזו התוצאה המיידית של המתיחות הפוליטית בשכונה.
ואולם, לזינוק מחירי הדלק בעולם יש השפעה חלקית בלבד על עלות תידלוק המכונית. מחיר בנזין אוקטן 95 בשירות עצמי עמד ב-1 בדצמבר 2010 על 6.71 שקלים לליטר. כיום הוא עומד על 7.62 שקלים לליטר.
עליית מחיר הדלקים בעולם מסבירה רק 38 אחוז מהמחיר (2.94 שקלים). מכל השאר נהנים טרמפיסטים למיניהם, הגדול שבהם הוא משרד האוצר, הגובה על כל ליטר מיסי בלו (2.92 שקלים) ומע"מ (1.05 שקלים).
התיאבון של
ביולי 2008 האמיר מחירה של חבית דלק בעולם לשיא של 147.32 דולר. מחירו של ליטר בנזין אוקטן 95 עמד אז על 7 שקלים לליטר. מחירה של חבית דלק נמוך כיום ב-16 אחוז ומגיע ל-124 דולר. אלא שלמרבה הפלא, מחירו של ליטר בנזין בישראל גבוה ב-9 אחוזים ועומד על 7.62 שקלים לליטר. אז איך קורה שכשמחירי הדלק היו אסטרונומיים, שילמנו על ליטר בנזין פחות?
פשוט מאוד: מחירי הבלו והמע"מ זינקו בשלוש השנים האחרונות והכנסות האוצר ממסים אלה תפחו. גביית המס הנוספת אמורה היתה להימשך גם בשנתיים הקרובות. בתחילת 2011 אמור האוצר היה לגבות עוד 23 אגורות לליטר ובתחילת 2012 עוד 23 אגורות.
אלא שהתקוממות נדירה במקומותנו אילצה את האוצר לבטל את המס הנוסף,וגם בתחילת 2012 לא יעזו לגבות אותו.
באוצר טוענים שמחירי הבנזין בישראל עדיין זולים יחסית למחירים במדיניות באירופה. זה נכון חלקית. במדינות יקרות כמו סקנדינביה הרכב הוא רק אופציה. למעוניינים בחלופות תחבורה עממיות וזולות, בלי להרגיש בסדרת הישרדות, ניתן להציע אופניים, אוטובוסים, רכבת עילית ורכבת תחתית.
בנוסף, נוהגים לתרגם, בטעות, את מחירי הדלק מיורו לשקלים. השכר הממוצע ביורו במונחי כוח קנייה גבוה באירופה מערכו בישראל. ואם כבר מודדים את מה שמשלמים הנהגים בעולם, נראה כי הישראלי הוא "פרה חולבת" מצטיינת.
לבנזין חייבים להוסיף גם את מיסי הקנייה האסטרונומיים על המכוניות, הכפולים בישראל מאלה המקובלים שבאירופה.
ואם כבר עוסקים בהשוואות, מדוע לא להשוות את מחיר הבנזין בישראל לשכנתה ירדן. שתיהן באותו אזור גיאורפי ולשתיהן אין בארות נפט. מדוע בירדן משלם מוחמד 3.35 שקלים לליטר בנזין ואילו בישראל משלם אברהם יותר מכפול?
במשרד האוצר מכוונים אצבע מאשימה אל משרד התשתיות, שהבטיח לבצע טיפול שורש במרווח השיווק של חברות הדלק ולהפחיתו. לאחר חודשים ארוכים של דיונים עקרים, עדיין לא התקבלה ההחלטה. שר התשתיות עוזי לנדאו חייב לגלות בטיפול בבעיית מחירי הבנזין, לפחות את אותו המרץ שגילה במלחמתו בדוח ששינסקי שעסק במיסוי המדינה על תגליות הגז.
הפרה החולבת הישראלית מניבה למשרד האוצר מדי שנה מסים בסך 14.5 מיליארד שקל. מדובר ב-7 אחוז מהכנסות המדינה ממסים המתוכננים בשנה הקרובה. כדי להקל את הנטל אפשר להפחית את מיסי הבלו.
ניתן לעשות זאת במספר דרכים, בלי לקרוס פיננסית: אפשר לוותר על הצמדת הבלו למדד, המתבצעת כיום אחת לארבעה חודשים. במוצאי שבת שילמנו בגין ההצמדה זו 3 אגורות נוספים לליטר. במקביל ניתן לשנות את שיטת גביית המע"מ ולנטרל את המיסוי הכפול על הבלו. ולבסוף, ניתן לנצל את עודפי ההכנסות הצפויים בתקציב 2011. במקום לתקן את התחזיות לפיהן נתייצב בסוף השנה עם גירעון תקציבי נמוך יותר, להשליך הפעם גלגל הצלה לנהגים.
אם בתחילת 2011 בוטלה העלאת הבלו ב-23 אגורות והאדמה לא רעדה, אין סיבה שלא נצליח שוב. מחיר הדלק הגבוה אינו גזירת גורל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם