מיליונר מהבית: יגאל פינס מגלגל מיליונים בלי משרד
עד גיל 25 הספיק יגאל פינס להתגלגל מהכלא הצבאי ומטראקים בדרום אמריקה למרכזי כנסים במנהטן - ולעשות את המיליון הראשון שלו. המשווק האינטרנטי טוען שלא הכסף הוא שהניע אותו, הוא פשוט רצה להוכיח לעצמו שהוא יכול
ב-2006, הרבה לפני התקופה בכלא הצבאי, פגש החייל הסדיר דאז פינס באזרח עובד צה"ל ששינה את עולמו. "דיברנו על 'לעשות את המכה'. כשאתה מרוויח 352 שקל בחודש זה דבר שדי מעסיק אותך. הוא סיפר לי על עולם השיווק באינטרנט ושלח אותי לאיזה בלוג. בסוף שבוע אחד קראתי את כל הפרסומים שהיו שם ותוך יומיים נוספים את כל הספרים שהומלצו". לאחר סדנת הבזק שהעביר לעצמו, הרגיש יגאל כבר מוכן לקפוץ למים.
תחום השיווק באינטרנט היה עוד בחיתוליו. העוסקים בו, הקרויים Affiliates, לא היו מתוחכמים כמו היום, וכדי להפנות גולשים לרכישת מוצרים ושירותים שתאפשר להם לגזור עמלה על העיסקה, הם היו משתמשים בעיקר בקישורים ממומנים בגוגל תוך ניסיון להמר על מילות החיפוש הנכונות. "עשיתי כל מה שהיה כתוב בספרים והפסדתי 100 דולר - משכורת חודשית - ביום אחד", נזכר יגאל, "לאחר מכן לא המשכתי לנסות". אבל הגרעין נטמן והלקח נלמד: לעשות הכל בדרכו שלו.
יגאל, אשר שירת באותה התקופה ביחידת המחשבים של חיל האוויר, היה חייל "מורעל" למדי, עם אופק שירות ארוך שכלל תוכנית שירות למתכנתים והתחייבות לשנתיים וחצי בקבע. החלום - יוצא דופן במחוזותינו - היה להפוך את השירות הצבאי לדרך חיים.
מאוחר יותר באותה השנה התפנה יגאל לעזור לחבר שנכשל פעם אחר פעם במבחנים לקבלת דרגת סמל, שנדרשו לעבור מתכנתים ביחידה. יגאל, כטובה לחבר, הסכים להתחבר מרחוק למחשב הבחינה כדי למשוך אותה ולמסור לחבר, שיכול היה כעת להתכונן בראש שקט. "תיארתי לעצמי שהם אידיוטים וצדקתי, לא היו שום מנגנוני אבטחה, הייתי צריך רק להגיד למחשב להתעלם מהג'אווה סקריפט", מעניק יגאל הסבר שלא סיפק את מפקדיו, ששלחו אותו ל-18 ימים בכלא 6 בגין חדירה ללא סמכות תוך אכיפת מנגנוני אבטחה.
יגאל הוא בחור מרשים בגודלו. גבוה, רחב כתפיים, במקור מחדרה, אוהד מכבי חיפה מנעוריו. קשה לדמיין אותו נשבר. "טענו שמסוכן להשאיר אותי ליד המחשבים. בהתחלה הוציאו אותי לחופשה כפויה על חשבון ימי החופש שצברתי, וכשחזרתי הפכו אותי ממתכנת לתומך טכני לחצי שנה. עשיתי את העבודה, אבל הייתי מדוכא כמו שמעולם לא הייתי", הוא מודה שלרגעים נשבר, וכן, אפילו בכה.
אך המרמור והכעס הובילו גם לתוצאות חיוביות: יגאל, שניסה לדבריו לקיים את המשפט "הנקמה הטובה ביותר היא ההצלחה", ניצל את חופשתו לפתיחת עסק ב-eBay למכירת נפחי אחסון לאתרי אינטרנט, וסיפק תמורת 10 דולר לשנה נפח אחסון אינסופי. "בניתי על זה שרוב רובם של האנשים לא מנצלים אפילו 30%
אבל גם 400 הדולרים שהצליח לקטוף בכל חודש בשל הצלחת המיזם לא אוששה לחלוטין את רוחו, ולאחר שמצא כי העברתו לתפקיד אחר מהווה הפרה של תנאי השירות שלו, דרש לבטל את תקופת הקבע. כעת, חצי שנה לפני השחרור המפתיע נטרפו הקלפים מחדש. לאחר שהפך מקצין בעיני רוחו לאסיר ולמי שיהיה משוחרר טרי, הוא נאלץ לחשב שוב את צעדיו. "בסופו של דבר רצו שאשאר, אך לאחר שהמפקד החדש סירב להבטיח כי ישלח אותי לקצונה, החלטתי לעזוב". כשנשאל לגבי חרטות הוא עונה: "10% מצטער. אני מאמין שיכולתי לתרום".
ההיסוס של יגאל נקטע בתגובה מופתעת מצד שני סלמה, אושיית אינטרנט בזכות עצמה וחברתו של פינס שישבה מצדו השני של השולחן. שני, גם היא בת 25, מתהדרת בקורות חיים דומים להפליא לאלה של בן זוגה. כשיגאל הקים אתר מעריצים למכבי חיפה הקימה היא - בגיל 14 - אתרי מעריצים ללהקות בנים בריטיות וזכתה לפנייה מחברת התקליטים הליקון.
כשיגאל פתח את העסק הראשון ב-eBay, היא גלגלה שני עשרות אלפי דולרים במיזם שהקימה על גבי אותה פלטפורמה אינטרנטית שבה הטמינה פתקים בכותל תמורת 20 דולר למשאלה; וכשיגאל עזב בטריקת דלת את הצבא, נטשה שני עבודה שבה לא היו מוכנים לשלם לה על פי ערכה והפכה לעצמאית.
כיום היא מעסיקה 3 פרילנסרים בארץ ועובדת אחת בפיליפינים, גובה ריטיינר חודשי מינימלי של 3,000 שקל מעשרות לקוחותיה - את החשבון תעשו לבד, וגם תבינו את הפליאה מתשובתו המהוססת של יגאל, אחרי הכל, לוותר על כל זה.
כשהוא מצויד בפיקדון צה"לי בגובה 16 אלף שקל, ניגש יגאל לפתיחת עסק רציני בתחום השיווק באינטרנט. כדי לסייע לעצמו לשמור על עקביות ועקשנות, שלדעתו חסרו לו בסיבוב הראשון, החליט לפתוח בלוג תחת השם "מיליונר בפיג'מה" ובו התחייב פומבית להרוויח מיליון שקל תוך שנה ולפרסם את ההתקדמות הכספית שלו בתוספת הוכחות לצד עדכונים ותובנות לפחות ברמה יומית. "באותה השנה לא ישנתי", הוא נזכר בחיוך.
לוח הזמנים של פינס הזכיר מחנה עבודה סובייטי: הוא קם ב-6:00 בבוקר בבית אמו בחדרה, נסע לעבודה כשכיר בחברת אינטרנט באזור הבורסה ברמת גן, חזר הביתה בשבע בערב, אכל, עבר לפיג'מה ועבד למימוש הבטחתו "עד 2:00 בלילה בערך".
המשווקים האינטרנטיים הם סוכני המכירות של המאה ה-21, אך את בתי העסק והמגורים שעל דלתם יש לנקוש מחליפים אתרי אינטרנט, קישורים ממומנים, הודעות בפורומים ובאנרים שתפקידם להביא את הלקוח לרכישה.
קל מאוד להפוך למשווק אינטרנטי, וקל מאוד להפסיד כסף. מלבד המשווקים הגדולים, המשקיעים עשרות אלפי דולרים ומעלה בכל חודש במשיכת גולשים אשר זוכים לחוזים ייחודיים מול החברות, רוב המשווקים פועלים דרך אתרי אינטרנט הקרויים רשתות שותפים ומחברים בין חברות המוכרות מוצרים ומציעות מודל שותפות ברווחים למשווקים אינטרנטיים. ב"קמפיין" הראשון שלו בחר יגאל לשווק ספר הנותן עצות לחיסכון בדלק, שהוצע באתר השותפים ClickBank.
כותב הספר הציע עמלה של 33 דולר עבור מכירת כל ספר, שעלותו 50 דולר. כעת כל שנותר ליגאל הוא להגיע באמצעות האינטרנט ללקוחות. "אמרתי לעצמי שהלילה אני לא מתחכם, אני עובד לפי הספר",
אמר יגאל, "במשך 5 שעות הקמתי אתר אינטרנט פרסומי, ולאחר מכן התחלתי לחקור מה עשויות להיות מילות החיפוש הרלוונטיות בגוגל שיקלידו גולשים שעשויים להתעניין במוצר".
אחד מהאמצעים הפופולריים ביותר של משווקי האינטרנט היא מערכת ה-AdWords של גוגל, המאפשרת להציב קישורים ממומנים ומבוססי טקסט לצד תוצאות חיפוש. חלק משמעותי מעבודתו של יגאל באותו הלילה היה ניסיון לחדור למוחו של הגולש הממוצע ולנסות להתאים מילת חיפוש למוצר או לשירות רלוונטי.
לאחר שבחר את המילים החל לנסח את הטקסטים של מודעות הפרסום בגוגל, שהיו אמורות להופיע בצמתי מילים כדוגמת "consumption on gas", "Improve mileage", "Gas Save". הגיע הבוקר ויגאל המשיך לעבוד, בדרכו לתל אביב. התקציב שהשקיע במילות החיפוש עמד באותו היום על 100 דולר.
"במהלך כל היום, כל כמה דקות, בדקתי אם מישהו קנה את הספר. אנשים הקליקו לאתר, אבל איש לא קנה. כשהגעתי הביתה הבטחתי לעצמי ללכת לישון אחרי 36 שעות ערות ורק פיללתי לדולר הראשון". אחרי כמה בדיקות שלא הציגו אף קנייה, החליט יגאל לקפל את היום וללכת לישון. "כבר ציינתי לעצמי עוד כישלון - עשירי במספר - שהתווסף לשכר הלימוד".
דקה לפני עצימת העפעפיים בדק יגאל בפעם המאה ומשהו וראה לדבריו את "הדבר הכי יפה שראיתי בחיים, עד החברה שלי" - רכישה ראשונה, שזקפה לחשבונו עמלה של 33 דולר. "רצתי לספר להורים שמיהרו לנסות ולצנן את התלהבותי, לדעתם, הייתי צריך לזנוח את השטויות וללכת ללמוד הנדסת תוכנה בטכניון", אבל זה כבר היה מאוחר מדי; יגאל טעם את ההצלחה.
הספר היה הטיפה הראשונה בגל רכישות שהזרימו לחשבון הבנק של יגאל עמלות בגובה 300 אלף שקל תוך כחצי שנה. כך, 9 חודשים לאחר הבטחתו בבלוג, החליט יגאל להפסיק לפרסם את צילומי המסך של חשבון הבנק. "תכננתי לחשוף את זהותי וחשבתי שזה כבר לא לעניין". 3 החודשים האחרונים של השנה היו טובים מאוד, אבל בהתחייבות השנתית למיליון שקל הוא לא הצליח לעמוד. בשביל זה היה זקוק לקצת חופש.
בסוף השנה יצא יגאל לניקוי ראש בארה"ב ובדרום אמריקה, שכלל מעבר לטראקים ולאטרקציות הנפוצות של ה"טיול אחרי צבא" פגישות, כנסים ועיסקאות עם חברות מסחריות בתחום השיווק האינטרנטי. זאת היתה גם השנה שבה יצר ללקוחותיו מחזור מכירות של למעלה ממיליון דולר וגרף לכיסו עמלה של מעל למיליון שקלים. דווקא תוך כדי תנועה.
"אתה יודע איך זה", הוא מסביר, "רוב הזמן אנחנו מתבטלים בעבודה, אפילו עצמאים שצריכים בסופו של דבר לדאוג לעצמם מוצאים שרוב היום פשוט מתבזבז. אך בטיול נאלצתי לחיות פעם אחר פעם תחת דד-ליין. אחרי הכל, עוד מעט צריכים לרכוס תרמילים, לנעול נעליים ולצאת לעוד טראק. הלחץ מיקד אותי".
קפיצה קצרה לגמר המונדיאל; שכירת עובדים בפיליפינים, פרילנסרים בפקיסטן, בהודו ובבנגלדש; החלטה אסטרטגית של זניחת גוגל לטובת מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט; אחזקה ועדכון שוטף של כ-100 אתרי תוכן שונים; רכישה של חברת תוכנה יוונית; פרויקט בשם "העסק השקוף" שבו הוא ומשווק נוסף מבקשים להוכיח בזמן אמת כי בהשקעה של 3,000 דולר ניתן להקים תוך שנה עסק אינטרנטי שמייצר הכנסה חודשית של 15 אלף דולר; אין רגע דל.
"אני יודע להביא תוצאות מדידות ולהפוך הוצאה על שיווק מבזבוז להשקעה", אומר פינס ולא חוסך מילים גם ממשרדי הקריאייטיב והפרסום של המדיה הישנה, אשר לטענתו מוליכים שולל את לקוחותיהם: "הם מוכרים חבילות שלא מבוססת על תוצאות, אלא על מושגים אמורפיים כמו בניית מותג. המומחיות שלי היא אחרת, כאיש שיווק באינטרנט אני עושה את הכסף שלי ביחס ישר לתוצאות שאני מספק. מה שהם עושים זאת הונאה שמבוססת על חוסר ההבנה של הלקוחות שלהם בשיווק ובפרסום".
פינס מבקר גם את התנהלות הצבא בתחום המדיה: "בצה"ל הקימו יחידה שאמורה להתעסק בניו מדיה. זרקו על זה הרבה כסף ושמו איזו חיילת שעושה טוויטים - זאת בדיחה עצובה. אם קוראים לי אני מוכן להגיע למילואים בהתנדבות".
גם האבטחה בצה"ל זוכה לביקורת שלו: "פרשת ענת קם לא הפתיעה אותי בכלל, ההתנהלות של צה"ל בכל הנוגע לאבטחת מידע מחפירה, ודווקא בדרגות הגבוהות. ברגע שדיסק-און-קי נגע במחשב הזה היה צריך להידלק אור אדום, תוך חצי שעה היו צריכים כבר לחקור מישהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם