"מגיע לי יותר": דוד עזריאלי כבר מתכנן את העיסקה הבאה
למלך הקניונים דוד עזריאלי אין בעיה למשוך שכר אדיר מהחברה הציבורית שבשליטתו, וככלל הוא מציע לעיתונות לרדת מהעיסוק בשכר הבכירים. בראיון ראשון מאז ההנפקה הוא מבטיח להתמיד במדיניות ההשקעות השמרנית ולא מצטער שלא השקיע בנפט
עזריאלי, כמו כל אלה המכונים בישראל "טייקונים", יכול להרשות לעצמו להחזיק מטוס פרטי. אבל מלך הקניונים, שאוחז בעמדה מקורית באשר לכל דבר ועניין, חד-משמעי גם בעניין זה. את האוקיינוס האטלנטי הוא מעדיף לחצות בטיסה מסחרית רגילה, שבעיניו בטוחה הרבה יותר מכל טיסה במטוס פרטי.
ביוני תמלא שנה לרישום מניות קבוצת עזריאלי למסחר בבורסה. עיתוי ההנפקה היה בעייתי, שכן באותם שבועות סבלה הבורסה לניירות ערך ממיני-משבר שסיכן את עצם קיום ההנפקה, אך עזריאלי התעקש וגרף את כל הקופה. בשלב הראשון של ההנפקה גייסה החברה 2 מיליארד שקל תמורת 20% ממניותיה, ובשלב השני מכרה עוד 5% מהמניות תמורת 500 מיליון שקל.
לחגיגות ההנפקה הגיעו לפרגן צמרת הבורסה לני"ע ודמויות בולטות בשוק ההון הישראלי. עזריאלי הציג קבלות למהלך עסקי חסר תקדים בקנה המידה של הבורסה הישראלית. באותה ההזדמנות הוא העניק ראיונות לתקשורת, אך מאז העדיף להישאר מאחורי הקלעים. מניות עזריאלי נרכשו על ידי גופים מוסדיים כמו הבנק הבינלאומי, קבוצת עמיתים (המנהלת את קרנות הפנסיה הוותיקות) ועוד.
לאף אחד מהם אין סיבה להצטער: בעליה של המניה הסולידית שקנו דואגים לשתף אותם בדיבידנד במזומן (240 מיליון שקל בשנה האחרונה), ושיעורי התשואה שלה מכים את מדדי תל אביב 25 ותל אביב 100.
"התזרים השוטף הפרמננטי המיוחס לפעילות הנדל"ן גדל ב-10% ב-596 מיליון שקל", נכתב בדוחות השנה האחרונה בשפה שרוב המבקרים בקניונים של עזריאלי לא מבינים. יש המחמיאים לתוצאות עזריאלי באמצעות המונח EBIDTA התופח. כל חברה ציבורית היתה שמחה להתהדר בתוצאה חיובית למדד זה, שמשמעותו הכנסות לפני תשלומי ריבית, ניכויי פחת ומס.
הונה של קבוצת העסקים שעליה חולש עזריאלי עומד על 11.1 מיליארד שקל. היא סיימה את 2010 ברווחי שיא של 1.25 מיליארד שקל ובהכנסות של 6.3 מיליארד שקל. כל השפע הזה הגיע בעיקר מהפעלת הקניונים שבראשם קניון עזריאלי אשר במרכז תל אביב. שיעור התפוסה של נכסי הקבוצה (קניונים ומשרדים) דומה להתנהלות סביב אוטובוס הנוסע בחוצות קהיר: מלא לחלוטין ולעתים יש גם תור ארוך של ממתינים.
בחברה מסבירים שסודות ההצלחה הם "פיזור רחב של תיק הנכסים שבבעלותה, התחזוקה והניהול השוטפים והאקטיביים של הנכסים והיותם ממוקמים בעיקר באזורי ביקוש", אך קבוצת עזריאלי אינה רק קניונים. היא מחזיקה ב-61% מגרנית הכרמל השקעות, השולטת בסונול, בטמבור, בסופרגז ובחברת ההתפלה GES. לקבוצה גם השקעה פיננסית יוצאת דופן של 4.8% במניות בנק לאומי ו-20% ממניות חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד (הנשלטת על ידי לאומי).
לו היה עזריאלי מנהל את כלכלת ישראל כפי שמתנהלים עסקיו הפרטיים, קשה להאמין שהיה מעניק תוספות שכר כה נדיבות במגזר הציבורי, כפי שעשה שר האוצר יובל שטייניץ. אבל שיטות הניהול היעילות שלו לא מנעו ממנו את תואר שיאן השכר השנתי במגזר החברות הציבוריות בישראל עם תשלומי שכר ובונוס בסכום שיא של 24.5 מיליון שקל.
לזכותו של איש העסקים הוותיק ייאמר כי לא חמק מסוגיה בוערת זו. בראיון ראשון מאז ההנפקה: "גם קודם לרישום מניות עזריאלי למסחר בבורסה לא יכולתי לעשות כל מה שרציתי בתחום השכר. לפני הפיכתה של עזריאלי לציבורית היה השכר שקיבלתי גבוה יותר, אבל מאז ירדתי בשליש. עכשיו, כשדמי הניהול שלי משולמים בארץ, ובארץ כידוע משלמים מסים, אני יכול לתרום גם לצדקה, ואכן אתרום על חשבון המשכורת
באשר לביקורת הציבורית החריפה על שכר הבכירים אומר עזריאלי כי "יש קומץ קטן של מנהלים המרוויחים הרבה מאוד. אני לא מבין למה עושים מזה בעיה גדולה. אם תשווה את המצב בעניין זה לאירופה או לאמריקה - אנחנו בארץ עדיין צנועים יותר. אני חושב שהעיתונים מנפחים את הבעיה, אבל כנראה חייבים לכתוב על זה. ביושר אומר שאני חושב שמגיע לי יותר. כבר הסברתי שלדעתי חברת הניהול שבבעלותי יכולה עכשיו לתרום, והיא תורמת לצדקה 4 מיליון שקל לשנה".
הסקרנות הישראלית מחייבת לשאול את עזריאלי מה הוא עושה ב-24.5 מיליון שקל לשנה: "אם תוריד את המסים שאני משלם, את עלות התשלומים לצוות שעוזר לי בחברת הניהול וגם 4 מיליון שקל שאני מעביר לצדקה, תגלה שלא נשאר הרבה כל כך".
בקרוב תחגוג החברה שנה של רישום מניותיה למסחר. כשנשאל אם קיים הבדל בין הפעולה כחברה ציבורית לבין זו כחברה פרטית, עונה עזריאלי: "המניה התקדמה יפה גם בזמנים קשים. עלינו במניות בצורה יוצאת מהכלל ונכנסו ישר למדד המעו"ף. אם תשווה את ביצועי המניה שלי למדד המעו"ף, תראה שעשינו תוצאות טובות יותר. עזריאלי היתה תמיד חברה שקופה, ולכן מבחינתנו הרישום למסחר והדיווח לציבור לא שינו הרבה".
הוא מוסיף: "יש לי נחת מדירקטוריון החברה, ואני יכול לראות שהדברים מתנהלים בצורה נאותה. ההתקדמות העסקית יפה, ואנחנו מטפלים ביותר פרויקטים. לקבוצה הצטרף כמנכ"ל שלמה שרף, ומנחם עינן עדיין פעיל מאוד ונשאר כסגן יו"ר פעיל. אני מרוצה מאוד".
לשלמה שרף ניסיון רב במיזמי נדל"ן באירופה. האם המשמעות היא התרחבות לחו"ל?
"לא בהכרח. אמנם בתפקידו הקודם (באלקטרה נדל"ן - י.ש) עשה שלמה כמה דברים בחו"ל, אבל יש הרבה מה לעשות בישראל. אני מבקש להדגיש שיש עקביות בגישה שלי, במדיניות שלי ובציונות שלי. אנחנו בקבוצת עזריאלי תמיד היינו כחוללבן. לא יצאנו לשום הרפתקה בחו"ל או במזרח אירופה. נמשיך לעשות דברים יפים בארץ. אין תוכניות מיוחדות לחו"ל, אבל אם יהיה משהו מעניין, אזי בהחלט נסתכל על זה. אבל זאת לא מגמה או תוכנית התקפה".
יש לכם עודפי נזילות גבוהים. אין עליכם לחצים לביצוע השקעות?
"אחד ההבדלים הוא שבאמת יש עכשיו יותר דחיפה לעשות פרויקטים חדשים ואולי להיות פעילים יותר מאשר קודם לכן. אנחנו בהחלט בודקים פרויקטים לרכישה אף שלא קנינו הרבה. את רוב הנכסים בנינו במו ידינו, אבל אם תהיה הזדמנות חדשה כמו בגבעתיים או בחיפה, נבחן אותה".
כשנשאל אם החברה מתכוונת להתחיל בנייה למגורים, אמר עזריאלי: "אנחנו כבר פעילים בתחום המשרדים, יש לנו משרדים בהרצליה פיתוח ובמקומות אחרים. בנייה למגורים לא עשינו עד היום, זו לא בדיוק הליבה שלנו, אבל אם משהו יזדמן אז בהחלט נחשוב על זה. זה לא תלוי בי אלא בהזדמנות ובפרויקט עצמו. בחנו לאחרונה אפשרות לקנות את אזורים, אבל התחרטנו כי זה לא התאים (מכירת אזורים לאיש העסקים הרשי פרידמן הושלמה בשבוע שעבר - י.ש).
באשר לנושא מחירי הדיור בארץ ולשאלת קיומה של בועת נדל"ן אומר איש העסקים: "אני מאמין כי בסך הכל השוק מחליט מה יקרה ומה לא. זה אכן יקר מאוד לקנות דירה, אבל אני לא יודע אם זה מנופח. אם אכן יעשו בממשלה את הצעדים שמדברים עליהם כל כך הרבה זמן, כמו לספק יותר קרקעות לבנייה ועוד כמה חידושים אחרים בתחום הנדל"ן, אני חושב שייתכן שהמחירים באמת יירדו".
עזריאלי מוסיף כי "הישראלים קונים יותר דירות מכל מקום אחר בעולם, ויש שקונים יותר מדירה אחת. הממשלה חייבת להסתכל ברצינות על דירות להשכרה ולהיכנס לתחום זה. אם יהיה דיור להשכרה, העובדים יוכלו ליהנות מגמישות, לזוז ממקום למקום ולהגיע קרוב יותר אל מקום העבודה. היום יש כאלה שלא יעברו למקום עבודה טוב יותר כי הוא רחוק מהבית. אני קורא בעיתון שמטפלים בזה, ואני מקווה שכך יהיה. אם ישחררו יותר קרקעות זה יהיה טוב, כי עלות הקרקע היא אחד הגורמים העיקריים להעלאת המחירים. מבחינת עלות הבנייה, אין הרבה הבדל בין ישראל לבין חו"ל והמחירים דומים".
איש העסקים מסביר כי הוא לא ממהר להרים את הכפפה שהוא עצמו השליך לממשלה בנושא דיור להשכרה: "לפני שנים רבות בחנו דיור להשכרה, אבל הגענו למסקנה שזה לא מתאים לפילוסופיה העסקית שלנו. אם משהו ישתנה אז נבחן זאת מחדש. אני לא פוסל כלום".
אתה מצטער שלא הצטרפת לחיפושי הנפט והגז של תשובה למשל?
"יכולנו להיכנס לתחום זה, אבל החלטנו שלא. עוד בהתחלה הציעו לנו לקנות זיכיונות ולהצטרף לקבוצות קיימות, אבל לא רצינו. הסיבה לכך: אנחנו שומרים על העסק שלנו. אנחנו בקבוצת עזריאלי שמרנים מאוד ויש כאלה שיגידו שאולי שמרנים מדי. אני לא מצטער שלא נכנסתי לתחום הנפט. אי אפשר להיות בכל מקום. אבל אני מסתפק בהצלחה היוצאת מהכלל שלנו בתחומים שבהם אנחנו פועלים".
האם היו לך תוכניות לבנות במדינות ערב?
"מעולם לא. אני לא חושב שהציעו לי. מה שכן, הציעו לי לבנות בסין. לו היו מציעים לי לבנות קניון בדובאי או במדינה ערבית אחרת, לא בטוח שהייתי בונה, וזאת מאותן סיבות שלא הלכתי למזרח אירופה. אנחנו רוצים להיות חברה ישראלית לכל דבר. יש לי מספיק עבודה בחו"ל. אני עובד גם בארה"ב ובקנדה".
לפני כשנה נפתח סניף ראשון של רשת H&M בארץ, אצלך בקניון. האם אתה מבין את פשר ההסתערות ההיסטרית של הקונים ביום הפתיחה?
"זה קרה רק בעזריאלי, ולא זכור לי שזה קרה בשום מקום אחר. אני לא מבין את זה. במקומות אחרים בעולם זה לא קורה. אולי החידוש והרצון לראות מוצרים שנחשבים פופולריים בחו"ל מסבירים את התופעה. אבל כדי לענות על שאלה זאת צריך פסיכולוג בתחום השיווק".
חשבת פעם על האפשרות לעשות עלייה?
"כן, כל הזמן. אולי זה יקרה באחד הימים. עד היום לא עשיתי את הצעד בגלל כל מיני אילוצים, בלי להיכנס לפרטים. מבחינתי, אני עובד בארץ כאזרח המדינה לכל דבר".
בעבר דובר על הקמת קרן משפחתית. היכן עומדת התוכנית הזאת?
"כבר הקמנו קרן כזאת, ולעמותה בארץ הקשורה לקרן אחראית בתי דנה. בחו"ל האחראית היא הבת נעמי. אם אתה שואל כמה כסף יש בקרן, אז אנו לא מדברים על מספרים אף פעם. אבל, תודה לאל, זה בסדר. אתה יכול לכתוב שמדובר במאות מיליוני שקלים. כספי הקרן מיועדים לפעילות בארץ בהרבה מאוד שטחים, ואני יכול להגיד לך שהתרומות בארץ עוברות את 20 מיליון השקלים לשנה".
יש מחלוקת ביחס לתרומה לקהילה. יש כאלה שטוענים שאין צורך שהטייקונים יעניקו תרומות.
"אז שלא ייקחו או שלא ייתנו. זה הפתרון? אני חושב שזה תירוץ. צדקה תמיד היתה אחד הדברים החשובים ביותר מבחינת היהדות. בכל העולם יש קרנות פילנתרופיה. מי שאומר את זה ודאי אינו רוצה לתת או שאולי לא מקבל מספיק. כולם יכולים לדבר, אבל אני לא מכיר כאלה שלא רוצים לקחת".
האם עזריאלי רוצה לרכוש שליטה בבנק?
"מבחינת הקבוצה לא השתנה שום דבר. אנחנו לא מוכרים כרגע נכסים ולא החלטנו אם להיות בעלי שליטה בבנק. ההשקעה בלאומי היא השקעה פיננסית מוצלחת מאוד. אני חושב שהמנכ"לית גליה מאור עושה עבודה מצוינת ומאחל לה הצלחה רבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם