10 המכות הטכנולוגיות שהורסות לנו את האינטרנט
הנה סיטואציה שרבים מכם יזדהו עימה: אתם מדליקים את המחשב, גולשים לפייסבוק - ומתחילים לנענע ראשיכם לשלילה. המחשבה שלא מרפה לכל אורך הרפרוף ב"ניוז פיד" היא מה לעזאזל החברים שלכם חשבו כשכתבו מה שכתבו, עשו מה שעשו ופרסמו מה שפרסמו. לכבוד החג החלטנו להשתתף בצערכם על איכות חבריכם, בעיקר כדי להראות שאתם לא לבד - מדובר במכה של ממש. 10 מכות, למען האמת
קנייה חברתית, אפליקציה (נכון, זה היה קיים כבר קודם, אבל לא בתור פטנט של אפל), "פיד", "מימ", RSS, ועוד ועוד אי אלו קיצורים, חס וחלילה שנבזבז זמן להגות מילה שלמה. למעשה הקצב כה מהיר עד כי צעירים רבים מוצאים עצמם באותה נקודה בה נמצאים ההורים ה"ניאנדרטליים" שלהם.
רשימת 10 המכות של הטכנולוגיה מדגישה דווקא את הצדדים החיובים לבורות שכזו: אולי עדיף שלא תדעו מה זה אתר קנייה חברתית, מה זה מימ ובעיקר מה זה לייק. הרי בסופו של יום, לא באמת מעניין אף אחד לקרוא בפייסבוק שהחבר שלו מהצבא (אותו גם לא ראה מאז), נמצא כעת בנמל תל אביב או שיש מבצע על חול לחתולים בגרופר. הבורות היא אכן לפעמים ברכה.
אך אם אתם לא חלק מהמיעוט שבורך בטכנופוביה, קבלו את רשימת עשר המכות הטכנולוגיות של השנה.
זה התחיל מ-Foursquare, בו נהנינו לשחק ולנסות לגנוב אחד לשני את תפקיד ראש העיר, והמשיך אל יתר הרשתות החברתיות והאפליקציות השונות. אך אט-אט קורה הבלתי נמנע - השימוש באפליקציות מיקום יוצא מכל פרופורציה.
מסיבה כלשהי (שעדיין לא ברורה לנו), חלק לא מבוטל מהציבור נהנה להודיע
אז תנו לנו לחדש לכם - זה לא מעניין אותנו. בין אם אתם בפקק בגהה או על הספה בסלון ועברתם כרגע למטבח, נשמח אם תפסיקו לעדכן אותנו.
הנה שלוש עובדות שקשה להתווכח איתן: אנחנו אוהבים קניות, אנחנו אוהבים הנחות, ויותר מכך - אנחנו אוהבים לספר את זה לכל העולם. שלוש עובדות אלו אחראיות לגל עצום של אתרים המציעים לנו דילים שונים ומשונים. החל מתמציות תה ב-20 שקל (רק היום!) וכלה בשמלת כלה ב-50% הנחה ל-100 הקונות הראשונות. המחיר עבור הנחות אלו נמוך יחסית - כתובת הדואר האלקטרוני שלכם.
יותר מ-30 אתרים כאלו קמו רק בישראל, ואחריהם מיהרו להופיע אתרים המרכזים את האתרים הללו ואתרים המרכזים את האתרים המרכזים. די! הבנו! חצי מחיר זה יופי יופי - אבל צאו לנו מהכיס, מהמייל ומהניוז בפייסבוק. גם חצי מחיר זה כסף - והוא אזל!
"חפשו אותנו בפייסבוק!" - אז זהו, שלא. בשנה האחרונה עולם הפרסום גילה את הרשתות החברתיות ובסופה של כל פרסומת אפשר לראות או לשמוע את המשפט ששולח אותנו מהטלוויזיה והרדיו חזרה למסך המחשב - לתור אחר דף המעריצים הרשמי של המותג הנחשק.
פרסומאים נכבדים - אנחנו לא צריכים לרדוף אחריכם, המשימה למצוא אותנו היא שלכם. ולכם, מומחי המדיה החברתית, נוסיף - הלקוחות לא צריכים לעשות בשבילכם את העבודה. את הלייקים אתם צריכים להשיג.
לכל איש יש שם ולכל אירוע יש מימ. מפליטת פה ועד אירוע רשמי - כל נושא שהרשת החברתית מזהה זוכה לאין ספור ציוצים וסטטוסים, ואנחנו אומרים #דיינו - צריך לחזור על נושא רק פעם אחת יותר מדי כדי שזה יהפוך משנינות לעוד בדיחה לא מצחיקה. מאסנו במימים.
עד לא מזמן זה היה רק אתה, את והחברים הקרובים. היום המשפחה כולה מסבה לכל סטטוס, ולכל דודה יש מה להוסיף ולומר על כל תמונה. משפחות שלמות מתכננות את ארוחת ליל שישי באמצעות אירוע בפייסבוק, ובינינו, למי יש כוח לעשות קבוצות כדי להסיר את המשפחה מאלו שיכולים לראות את בוק העירום האחרון שלנו?
סופשבוע ביוון? 750 שקל לרכישת מזון לכלב? טיטולים במתנה? כל מותג והפרס שלו. והעבודה שלכם? לאסוף לייקים כמובן. מה זה משנה שתחרויות הלייקים כבר הפכו מזמן למסחרה בין משתתפים, העיקר שהיחצ"ן התורן יכול להציג עלייה דרסטית בכמות האוהדים בעמוד, ושהפיד שלנו יהיה מוצף בתמונות פעוטות ששוחים או כלבים מחייכים.
נכון שאתם מאוד מקפידים על חבריכם בפייסבוק? ונכון שאתם בטוחים שכולם נורא אינטליגנטיים ולא מתעניינים בשטויות? אז תסבירו לנו איך כל יומיים עשרות מהם נופלים בפח עמודי הלייק החבויים ומתעקשים להזמין אתכם לראות איך בר רפאלי נראית בעירום או איך הילד בר מ"שמש" נראה עכשיו.
שננו היטב וספרו לחבריכם - על כל עמוד לא מזיק שכזה, מסתתרים 3 שבלחיצת like אחד קטן מקבלים גישה לכל האינפורמציה (הלא מעטה בכלל) שפייסבוק שמרה עליכם.
המון דברים. ואת כולם תוכלו לראות אם באמת תתחברו לרשתות ותסתכלו מדי פעם בפיד שלכם. לא נראה לנו שיש צורך ממשי לאסוף את כל הציוצים, הסטטוסים והאמירות השנונות של מיטב הטוויטרספירה לכתבות. ממילא מי שנכנס לקרוא את אותן כתבות הם בדיוק אותם אנשים שאמרו את הדברים הללו מלכתחילה.
אבל למה לומר את אותו דבר בשלושה מקומות שונים??? גם ככה אנחנו צריכים להתמודד עם מידע אינסופי, והודעות כפולות (או משולשות. או מרובעות) הופכות את כל עניין המעקב אחריכם לעמוס, מתיש ומייגע. אולי פשוט תשאלו רק את מי שרלוונטי, בפיד הרלוונטי?
כולנו מכירים לפחות אחד כזה. זה שאין לו פייסבוק או טוויטר. זה שמבחינתו צ'ק אין עושים רק בשדה התעופה או במלון. וזה נורא עקרוני מבחינתו, והוא בכלל לא מבין למה אנחנו צריכים את כל המדיה החברתית הזאת. אבל מה? יש לו סמראטפון. דיינו!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם