הון פוליטי: אנשי העסקים נערכים לבחירות
בעוד פקידי ממשלה מנצלים את הניסיון ואת הקשרים שצברו כדי לקבל ג'וב מתגמל אצל בעלי ההון, מתחילים אנשי עסקים את המסע בכיוון ההפוך: לקראת הבחירות הקרובות הם מנסים להשתלב במערכת הפוליטית ולתרגם את ניסיונם הניהולי לכוח ולהשפעה פוליטיים. כמו באמריקה?
פרי לא לבד. הזירה הפוליטית, ובעיקר במרכזה ובשמאלה, מתמלאת בזמן האחרון בדמויות מעולם העסקים המבקשות לעשות מעשה, לומר אמירה ואפילו לרוץ וליטול חלק בעולם הפוליטי.
ההיי-טקיסטים של מפלגת העבודה, רשימה חלקית: אראל מרגלית מ-JVP; משה גאון, יו"ר גאון אחזקות; רפי קסטל מנכ"ל NDS; יזם ההיי-טק עופר קורנפלד; רפי קסטל, מנכ"ל חברת התוכנה NICE. הביטחוניסטים של קדימה: דן חלוץ, יעקב פרי ואליק רון, גם גליה אלבין, ויש האומרים כי גם בחמי פרס מגלים עניין לא מבוטל.
אם תשאלו אותם זה קודם כל כי אכפת להם וכי צריך לעשות מעשה. אם תשאלו אחרים, זה תחילתו של עידן פוליטי חדש שבו קל יותר להפוך הון כספי להון פוליטי, ובעוד כמה שנים מינויים כמו יצחק תשובה לשר התשתיות או שאול אלוביץ' לשר התקשורת ייראו לנו כמו התפתחויות טבעיות.
"בכל מדינה חייב להיות קשר בין הון לשלטון. אם אתה רוצה לקחת את המדינה למקום מסוים, יש צורך לרתום גם את אנשי העסקים המובילים במשק. האמירה הגורפת השוללת הון-שלטון נובעת מאותם מקרים שבהם הקשר הזה היה קלוקל, אך לא צריך להטיל דופי בכל". הדובר - דן חלוץ, לשעבר מנכ"ל חברת קמור והרמטכ"ל. "בהיותי לא איש הון ולא איש שלטון אני מרגיש נייטרלי כשאני מביע את הדעה הזאת", הוא אומר.
מאז פרש מניהול יבואנית הרכב, משקיע חלוץ את רוב זמנו בהכרת השטח של סיעת קדימה, שהתפקד אליה מתוך כוונה להיכנס לזירה הפוליטית. למרות ניסיונו בעולם העסקים הוא רואה עצמו כמי שמגיע קודם כל על תקן הביטחוניסט: "כמי שהיה 3 שנים בעולם העסקים ושירת את הארץ הזאת במשך 41 שנה כלובש מדים, אני חושב שהשליחות הציבורית היא קודם כל חלק ממי שאני. בסופו של דבר הארץ הזאת היא הדבר הראשון במעלה, זאת מבחינתי חזרה לשירות, רק
חלוץ רואה במעורבות ההולכת וגדלה של אנשי העסקים בזירה הפוליטית סימפטום לתופעה רחבה יותר של עניין גובר בעשייה הפוליטית מצד שכבות רחבות בציבור. "אני בהחלט מרגיש שיותר ויותר אנשים שואלים את עצמם שאלות מהותית בנוגע לביצורה של הארץ, לאו דווקא בפן הצבאי אלא גם בפן החברתי. למצוא שביל זהב שיאפשר לקיים את עצמנו כאן לאורך שנים", הוא אומר.
את המאבקים האחרונים המתקיימים בכנסת על התנהלותן של חברות ציבוריות ועל שכר הבכירים הוא רואה כחלק מאג'נדה לגיטימית: "חלק ממה שעשוי להיראות כצרות עין הוא ביקורת שנובעת מתפישות עולם חברתיות שונות. בסופו של דבר הרצון לעשות איזונים אחרים בעושר הלאומי לא צריך להיפסל על הסף כשהוא נעשה מתוך דיאלוג ולא מתוך כפייה".
משה גאון, יו"ר גאון אחזקות, לוקח חלק בתנועת "עבודה עכשיו" שהוקמה על ידי אראל מרגלית, איש הון-הסיכון הירושלמי, ורתמה שורה ארוכה של אנשי עסקים, בעיקר אנשי היי-טק, לטובת עידוד ההתפקדות למפלגת העבודה.
על מרגלית, איש עסקים שנחל הצלחה בלתי רגילה, מדברים במסדרונות המפלגה כאחד הגורמים שעשויים לקרוא תיגר על הנהגתה. לפחות לעת עתה מעדיף גאון להשפיע מהקווים, אף שהפוליטיקה לא זרה לו: "אני עוסק בתחום של הפוליטיקה מאז 96', הייתי במשך שנים יועץ אסטרטגי של אהוד ברק. אני איש מפלגת העבודה כל חיי, ובעקבות עזיבתו של ברק חשבתי שיש לעשות מעשה, ועל רקע האמירות שאין למפלגה זכות קיום התפקדתי למפלגה".
גאון מודע למצבה הבעייתי של המפלגה וטוען כי "אני חושב שיש עשרות אלפי, אם לא מאות אלפי, תומכים רדומים של מפלגת העבודה, שיושבים בבית ומחכים שיקרה נס. אזרחות טובה היא כזאת שכוללת מעורבות. בזה שאנחנו בורחים מזה, אנחנו מעבירים לילדים שלנו את החינוך הזה", אומר גאון ומוסיף: "אני קורא לאנשים להפסיק להתעלם ולקטר דרך מאמרים וחוגי בית - ולקחת חלק".
כמו חלוץ הוא סבור כי התכונה של מעורבות אנשי עסקים בפוליטיקה היא חלק מתופעה רחבה יותר, שבה יותר ויותר אנשים רוצים לקחת חלק במשחק - וחלקם פשוט זוכים לבולטות גדולה יותר מאחרים. "זו יד המקרה שאני ואראל בולטים יותר תקשורתית, אבל יש אלפי מתפקדים שאינם בהכרח אנשי עסקים", אומר גאון, "אחת מהבעיות של השמאל היא שהוא עוסק בהתניות: אם ואם ואם, זה לא ייפול לי על חופשת הקיץ, וזה יתאים לי, בעוד בימין אנשים מתפקדים בלי שום התניות שכאלה".
גאון לא מוצא סתירה בין מעורבותו במפלגה לבין נטייתה שמאלה לא רק במישור המדיני, אלא גם במישור החברתי כלכלי: "אני מאמין שמפלגה סוציאל-דמוקרטית רוצה מדינה שמתייחסת לאנשים החלשים בחברה. בישראל יש עושר וכסף כדי להיות מדינת רווחה טובה יותר לאזרחיה, ואני מאמין שאם סדר העדיפויות שלנו יהיה שונה ואם יותר כסף ילך לחינוך ולא להתנחלויות, הדברים ייראו פה אחרת. אני לא מאמין שממשלת ימין מסוגלת לקיים פה מדיניות רווחה כיוון שהיא פשוט לא יכולה לעשות שינוי בסדר העדיפויות".
שלי יחימוביץ' עשויה להיבחר לראשות המפלגה - האם דעותיה תואמות את שלך?
"אני לא שמעתי את יחימוביץ' מדברת על הנושא המדיני בכלל, ואני חושב שמנהיג צריך להשמיע את הדעות שיש לו בכל מגוון הנושאים שעל הפרק. בנוסף לכך, נראה לי שיחימוביץ' מבינה שמנהיג לאומי צריך בסופו של דבר לפשר בין זרמים שונים".
כמו חלוץ, גם גאון לא רואה בעיה בעניין הגובר שמגלים אנשי עסקים במערכת הפוליטית הישראלית: "אנשים מייחסים כוח יתר לבעלי ההון בישראל, אבל ההשפעה שלהם היא קטנה מאוד. מדינת ישראל היא הרבה פחות מושחתת ממדינות אחרות, הבעיה שלה היא בירוקרטיית יתר, רגולציה מוגזמת וסדרי עדיפויות עקומים".
גאון מוסיף ואומר: "אני חושב שאין מספיק אנשי עסקים בפוליטיקה. כשאתה אומר להם 'בואו תתפקדו בגלוי' הם אומרים - 'זה יפגע לי בעסקים'. הבעיה ההפוכה קיימת. בסופו של דבר מי שקובע מה קורה במדינה הם השרים וחברי הכנסת, למעשה אפשר לראות שכחלון משפיע יותר על מה שקורה פה יותר מכל בעלי חברות הסלולר בישראל".
ומתי נראה אותך בכנסת?
"אני לא פוסל את האפשרות שאהיה בעתיד מעורב יותר, אבל נכון לעכשיו זה לא רלוונטי. אני מנסה לגרום ליותר אנשים להיכנס לפוליטיקה".
לצדה של יחימוביץ' עומד דוקטורנט לכלכלה בשם עופר קורנפלד, מהנדס תוכנה בהכשרתו שהקים חברת תוכנה בשם גאיה אשר נמכרה בשנת 2000 לקומברס ב-120 מיליון שקל. מאז הוא מתרכז בפעילות ציבורית ופוליטית - שכוללת מלבד העבודה במפלגה את עמידתו בראש ארגון הוויה, הגדול בארץ בעריכת חתונות יהודיות-חילוניות, וחברות בוועד המנהל של בית נועם, הוסטל המטפל בגברים אלימים. כמו כן, קורנפלד מרכז את פרויקט "בוחרים מחר" שמכשיר סטודנטים במכללת ספיר ובבאר שבע לפתוח עסקים ופועל זו השנה החמישית.
הדוקטורט שעושה קורנפלד באוניברסיטת תל אביב מבקש להבין מדוע הרבה אנשים משתכרים מעט, ומעט אנשים מרוויחים הרבה. "אני חושב ששכר הבכירים בחברה הישראלית חורג מכל רציונל כלכלי", הוא אומר: "העובדה ששלי יחימוביץ' העלתה זאת לדיון ציבורי היא מבורכת. זה נושא שדורש טיפול".
קורנפלד שם את האצבע על הקושי: "אני חושב שכיוון שיש משבר אמון בין האזרחים לבין הפוליטיקאים, הרי שמשם צריך לבוא התיקון. באופן אישי אני חושב שהבעיה החברתית-כלכלית היא הבעיה המרכזית בישראל. התנערות המדינה מאחריותה על אזרחיה היא מהלך שלא התחיל עם ביבי, מדובר במהלך של למעלה מ-20 שנה, ואני חושב שיש צורך שהמדינה תשוב לאחריותה".
את הכניסה של אנשי היי-טק כה רבים למפלגת העבודה רואה קורנפלד כיד המקרה. "אני מכיר את הקולות של אלה האומרים כי יש להתייחס לעבודה במצבה כמו לסטארט-אפ, אבל אני סבור שהגישה הזאת שגויה", הוא אומר, "פוליטיקה ועסקים הם עולמות שונים לחלוטין עם שפה שונה לחלוטין. פה אתה מתעסק בלבבות, ברעיונות ובאמונות של אנשים - הדברים היקרים להם יותר מכל, וגם אם בסופו של קמפיין משתמשים בפרסום כדי לנסות ולמכור את המפלגה כמו מוצר, וכך לשכנע כמה אנשים שעוד לא השתכנעו, הרי שהחלטותיהם של רוב האנשים עוצבו זה מכבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם