אופנת המיני: המכוניות הכי זולות והכי חסכוניות

מכוניות המיני החדשות זולות וחסכוניות יותר מכל המכוניות שראינו עד כה בשוק. עם מחירי הדלק המאמירים וצריכת דלק המתקרבת ל-20 ק"מ לליטר, הן הפכו לכדאיות במיוחד. צריך רק 60-80 אלף שקל לגרסה בסיסית ונכונות לוותר על תיבה אוטומטית, תא מטען נורמלי ובטיחות

גיל מלמד | 22/4/2011 11:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כאשר שועט מחיר הדלק במהירות לכיוון 7.5 השקלים לליטר וההחזר החודשי על המשכנתא התחיל ללחוץ יותר מאי פעם, אין זמן נכון יותר להדק את החגורה. תחבורה, בעיקר עבור מי שמחזיק במכונית פרטית, היא אחד מסעיפי ההוצאה המשמעותיים בלא מעט משקי בית. כיום, כל עוד הרכבת מושבתת והתחבורה הציבורית בישראל נראית כך, מעטים בלבד יוכלו לזנוח את מכוניתם לטובתן.

כדי להדק את החגורה בתחום התחבורה האישית והמשפחתית קיימות 3 אפשרויות עיקריות: רכב חברה, רכב דו-גלגלי או מכונית זולה לרכישה ולתחזוקה.

באדיבות מערכת המס נוצר בעשור האחרון "מקלט מס" שנקרא "מכונית צמודה ממקום העבודה", וכ-300 אלף מועסקים נהנים מאחת כזאת. אמנם בשנתיים האחרונות הוכבד המיסוי על ההטבה הזאת, אך עליית מחיר הדלק בחודשים האחרונים קיזזה אותה, כך שעבור מי שנוסע הרבה "רכב חברה" הוא עדיין הפתרון המשתלם ביותר כלכלית.

אלתור מעניין עבור תושבי תל אביב שמבקשים לחסוך יכול להיות שילוב של בעלות על קטנוע בסיסי וזול עם מנוי בחברת קאר טו-גו ‏(CAR2GO‏). חברת ההשכרה, שפועלת בתל־אביב ובסביבתה, מאפשרת למנוייה לשכור מכוניות באופן מזדמן ובתעריף שנגזר ממשך השימוש. תיאום ההשכרה מבוצע באמצעות האינטרנט "ללא מגע יד אדם" ונוח למדי. הבעיה היא שהשירות עדיין לא זמין לתושבי המטרופולינים האחרים.

אפשרות שלישית היא לבחור באחת מהמכוניות הבסיסיות והכי פחות יקרות שמוצעות כיום בישראל, אפשרות רלוונטית בעיקר לבודדים או למשפחות ללא ילדים. עד לפני כשנתיים אפשרות זו לא היתה קיימת כמעט: הבדלי המחירים בין מכוניות המיני למכוניות הקומפקטיות היו קטנים, והמעבר למיני לא הניב חיסכון משמעותי.

"מכונית המהפכה" ששינתה את המציאות הזאת היא סוזוקי אלטו - המכונית העממית הראשונה בעשור האחרון שמחיר המחירון שלה לא נקבע לפי מידותיהן של חברות הליסינג אלא בהתאם לצרכן הפרטי - 60 אלף שקל בלבד. אלטו הוכיחה שישראלים מוכנים לרכוש מכוניות קטנות מאוד ‏(מכוניות מיני‏) ובנוסף לרכוש מכוניות עם תיבת הילוכים ידנית. מרגע שהימרו יבואני סוזוקי על מחיר נמוך במיוחד ועל תיבת הילוכים ידנית, השתנו כללי המשחק, וההימור השתלם: בסיכום שנת 2010 נמכרו יותר מ-3,500 מכוניות אלטו.

למען הדיוק ההיסטורי צריך לומר שיונדאי, עם i10 הקטנה, מסרה בשנת 2009 כאלפיים יחידות, השנה שבה אלטו מכרה רק כמה מאות והמתחרות ‏(המעטות‏) האחרות מסרו עשרות או מאות בודדות. אך יונדאי היא ספק משמעותי ביותר של חברות הליסינג, וזה מתבטא גם במחיר המחירון הגבוה יחסית של i10.

ההישג של סוזוקי גרם לכל שאר היבואנים להעביר מיילים דחופים אל היצרנים בניסיון להיכנס אל הקטגוריה החדשה שנולדה. יבואני ג'נרל מוטורס הגיבו בספארק - מיני מבית שברולט שמוצעת רק עם תיבה ידנית, ולכן הייבוא שלה לארץ אפילו לא נשקל בעבר.

יבואני יונדאי לא יכולים היו להוריד את מחיר המחירון של i10 האוטומטית שלהם, כדי לא לפגוע בלקוחות המוסדיים ‏(חברות הליסינג‏). כדי לזכות בנתח מהעוגה הם החלו לייבא גרסה בסיסית, ידנית ופחות יקרה של אותה המכונית במחיר תחרותי.

יבואני פיג'ו-סיטרואן קפצו לשוק, אבל נתקלו בבירוקרטיה של משרד התחבורה. הם החלו לייבא את הסיטרואן C1 בגרסה ידנית ומוזלת. ה-C1 זהה לחלוטין לפיג'ו 107 שהסוכנות מייבאת ולטויוטה אייגו, והיא מיוצרת במיזם משותף בצ'כיה. ל-3 המכוניות המיוצרות במיזם, סיטרואן, פיג'ו וטויוטה, יש שלדה זהה, מרכב זהה, מנוע זהה ואפילו 6 כריות אוויר זהות. ההבדלים ביניהן קוסמטיים בלבד.

כאשר יבואני טויוטה ביקשו לייבא את הגרסה שלהם למכונית, התערב אגף הרכב של משרד התחבורה בנימוק שהיצרן והיבואן הטעו את המשרד כשהציגו מסמכי תקינה שמתייחסים ל-107 בלבד. כך נאסר יבוא טויוטה אייגו והופסק יבוא סיטרואן C1, והנהג הישראלי הפסיד שתיים מהמכוניות הטובות והיקרות פחות שהוצעו כאן בשנים האחרונות.
מכוניות מיני ידניות
חיסכון ומחירו

מכונית מיני לא מתאימה לכל אחד, ותמורת החיסכון בכסף מקריבים בעליה בראש ובראשונה את המרחב הפנימי ובצמוד לכך גם את הבטיחות הפסיבית. פיג'ו 107 וסוזוקי אלטו מציעות, בהצהרה, מקום רק ל-4 נוסעים ואין להן חגורת בטיחות לנוסע שלישי מאחור. אמנם 3 האחרות מתירות את נסיעתו של נוסע שלישי, אבל מבחינה מעשית אי אפשר לדחוס 3 מבוגרים למושב האחורי שלהן לאורך זמן, ואפילו 3 ילדים יתקשו לשבת שם בנוחות.

גם תאי המטען של 5 המכוניות צפופים מאוד, וסביר שרק פיאט פנדה תצליח להכיל עגלת ילדים בגודל מלא ‏(אם בכלל‏). באופן כללי גם רמות הגימור והאבזור הפנימי של כל ה-5 צנועות למדי, כלומר, גם בתחום זה נדרשת הקרבה, ואפשר להתנחם בכך שעלויות האחזקה של מכוניות אלה יהיו זולות בהתאמה לתכולתן.

הנתון המעניין ביותר הוא צריכת הדלק, ומבחינה זאת כל ה-5 עושות עבודה טובה

יותר ממכוניות גדולות מהן. חשוב להדגיש שהחיסכון הזה מושג לאו דווקא עם קשר ישיר לנפח המנוע, ולראיה: המכוניות החסכוניות ביותר אצלנו היו פיג'ו 107 ופיאט פנדה. כלומר, בעלות המנוע הקטן ביותר והגדול ביותר.

כל ה-5 מסוגלות לספק תצרוכת דלק טובה, ובנסיעה בין-עירונית רגועה מאוד הן יכולות לכסות קרוב ל-20 ק"מ לליטר. אך אופי הנהיגה משפיע על תצרוכת הדלק יותר מכל אלמנט אחר וההוכחה לכך היא שכאשר "לחצנו עליהן" עלתה תצרוכת הדלק שלהן כמעט פי 4.

בסיכום הבדיקה הלא מדעית שלנו התגלתה פיג'ו 107 כמכונית החסכונית ביותר בדלק, וגם פיאט פנדה הפתיעה לטובה בסעיף זה אף שמדורגת בקבוצת זיהום 4 לעומת קבוצה 2 שבה מדורגות 107, ספארק ואלטו. יונדאי i10, שמדורגת בקבוצת זיהום 3, השיגה תצרוכת דלק טובה פחות, אולי גם מפני שזאת המכונית הכבדה ביותר כאן. 

יח''צ
יונדאי i10. תצרוכת דלק טובה פחות יח''צ
מעוצבת או פרקטית?

אם כבר בחרנו במכונית ספרטנית וזולה, כדאי לפחות שנתנחם במכונית שנראית מגניבה וחביבה, ולמכוניות קטנות זה אמור לבוא באופן טבעי. פנדה, אף שהיא הישנה מכולן, עדיין נראית חמודה מאוד, פשוטה וחתיכית ביותר. יונדאי i10  ואלטו, מנגד, הן המכוניות היפות פחות והמשעממות היותר בחבורה הזאת.

בין לבין יש שיאהבו יותר את פיג'ו 107: מכונית קטנה שגם נראית ננסית וקצת דלה. אחרים יאהבו יותר את העיצוב המושקע של שברולט ספארק, עיצוב שיכול לקסום לחבר'ה צעירים אבל גם עלול להיתפס כמוגזם. אחרי הפנדה אהבתי את ספארק מפני שהיא מעוצבת עם הרבה מאוד "התרחשויות", גלים וזוויות שלא מותירים מקום לשעמום.

כשבוחנים את רמת השימושיות מסתבר באופן מפתיע שלספארק, הארוכה שבחבורה, יש תא מטען זעיר יחסית והוא ‏(כמו סוזוקי אלטו‏) אינו נפתח אלא באמצעות מפתח או ידית ליד הנהג. פנדה מציעה את תא המטען הגדול והשימושי ביותר, בעוד ל-107 יש את תא המטען הקטן ביותר, קטן כל כך שאין לו אפילו דלת אחורית ‏(אלא רק חלון‏).

תא הנוסעים של אלטו הוא המעליב ביותר, ולא רק משום שאין לו אפילו תא כפפות או מקום אחסון סביר בדפנות הדלתות. גלגל ההגה פלסטיקי למגע, העיצוב באופן כללי לא מרשים במיוחד, וגם איכות ההרכבה בינונית בלבד. עיצוב חלקו העליון של לוח המכשירים ושימוש בפלסטיקה אפורה ושונה שוברים קצת את המראה המסכן ומוסיפים מעט חן.

מבחינת מקום שנעים להימצא בו סוזוקי אלטו סוגרת את הרשימה, ובמקום הרביעי ממוקמת יונדאי i10 בראש ובראשונה בגלל גלגל הגה פלסטיקי פחות נעים מזה של אלטו אפילו. בשונה מן האלטו, תא הנוסעים של יונדאי i10 דווקא מושקע יותר ובוודאי מורכב טוב; העיצוב לא מעורר השראה אבל הוא בהחלט שימושי ונראה שישרוד טוב את פגעי הזמן, ומושב הנהג שלה נוח ומספק תמיכה טובה.

פיג'ו 107 משדרת תחושה ספרטנית בגלל כל חלקי המתכת החשופים שבה, אבל יש מי שימצא בכך סוג של חן. באופן כללי תא הנוסעים משדר תחושה זולה וסגפנית, אך מעוצב בהרבה מאוד השקעה ונראה "קולי" מאוד בעידן האייפוד והאייפד.

שברולט ספארק נהנית מן ההפקר, ואף שלא מדובר במכונית מפנקת במיוחד היא משדרת תחושה מרווחת יותר ועיצוב הפנים שלה מודרני, נעים ופשוט. מד הסל"ד וסביבתו מעוצבים בסגנון מתחכם ולא שימושי, אבל הדבר המעצבן ביותר במכונית הזאת הוא היעדר מקום להניח עליו את רגל שמאל; הדבר הופך את המכונית לבלתי נוחה לנסיעות ארוכות. פיאט פנדה סובלת מן העיצוב המיושן ביותר בחבורה הזאת, ובין השאר מוגבל שטח המחיה של רגל ימין. אבל דווקא תא הנוסעים הזה הוא המקום שהכי נעים להימצא בו מבין ה-5.

יח''צ
תא הנוסעים של אלטו הוא המעליב ביותר יח''צ
ניצחון לפיאט

פיאט פנדה היא גם המכונית הנוחה ביותר, השקטה ביותר וזו שמספקת את ספיגת פגעי מע"צ הטובה ביותר מבין 5 המכוניות. זאת מכונית נעימה, יש לה היגוי נעים, והתנהגות הכביש שלה בטוחה וצפויה מאוד. גם לנוסעים מאחור היה נוח יותר והכי פחות צפוף בפנדה, אף שבסיס הגלגלים שלה הוא הקצר ביותר. בסיכום ובשקלול התנהגות הכביש ורמת הנוחות, פיאט פנדה היא מכונית המיני הטובה במבחן זה.

במקום האחרון ממוקמת סוזוקי אלטו: מכונית רועשת יחסית לאחרות, אין לה חלונות אחוריים שאפשר לפתוח, והנוסעים מאחור סבלו יותר מאשר באחרות. התנהגות הכביש של אלטו היא הטובה פחות מבין ה-5, היא "מתפרעת" לכל הכיוונים וההיגוי שלה לא מתקשר. לזכותה של אלטו עומדת רמת שיכוך מהמורות טובה שהופכת אותה נוחה יותר מיונדאי i10 במהירויות נסיעה נמוכות.

אם אלטו "זכתה" במקום האחרון בכל הקשור לנוחות ולהתנהגות כביש, הרי שיונדאי i10 די צמודה אליה במקום הרביעי. ספיגת המהמורות שלה לא טובה, היא רועשת וקשיחה מדי, וגלגל ההגה שלה מעצבן. לזכותה של יונדאי עומדת התנהגות כביש טובה יותר וצפויה ואיכות גבוהה יותר של תא הנוסעים שתורמת לתחושת הנוחות הכללית.

שברולט ספארק מסתפקת במקום השלישי בכל הקשור לנוחות ולהתנהגות כביש. העובדה שגלגל ההגה שלה לא מתכוונן למרחק לא מקובלת בימינו. ההיגוי שלה סביר, ובזכות מתלים רכים היא מספקת גם נוחות סבירה, אבל זה על חשבון התנהגות הכביש. כדי לנצל את כוח המנוע, שעליו נתעכב בהמשך, צריך להעלות אותו לסל"ד גבוה, ושם הוא רועש באופן לא נעים. בסך הכל, התנהגות הכביש של ספארק שקולה לזו של יונדאי i10.

פיג'ו 107 אינה יכולה להיחשב למכונית נוחה מבחינת האבזור שלה, אבל בזכות אלטו, i0 וספארק היא לוקחת די בקלות את המקום השני בתחומי ההתנהגות והנוחות. זאת המכונית המהנה ביותר לנהיגה, גם בזכות ההיגוי המוצלח עם תחושת המשוב הטובה ביותר וגם בזכות השליטה הטובה בגלגול הגוף. 107 היא מכונית קטנה וקופצנית, מבחינה זאת היא פחות סלחנית מן הספארק למשל, אבל בשקלול הכללי, כולל נוחות הנוסעים מאחור, זאת המכונית השנייה בסעיף התנהגות הכביש והנוחות.


יח''צ
פיאט פנדה. הנוחה ביותר, השקטה ביותר וזו שמספקת את ספיגת פגעי מע''צ הטובה ביותר יח''צ
היתרון של פיג'ו

על הנייר, שברולט ספארק אמורה היתה להשאיר את כל המתחרות מאחור. יש לה מנוע גדול וחזק יותר והנתונים התיאורטיים שלה מבטיחים מאוד. בפועל, ספארק משדרת את התחושה העייפה ביותר מבין ה-5, וכדי לסחוט ממנה ביצועים צריך לאמץ אותה מאוד ולשלם מחיר בתצרוכת הדלק ובצליל מנוע לא נעים.

יונדאי, לעומתה, משדרת תחושת כוח טובה ויעילה, אף שגם היא צריכה להימצא מעל 4,000 סל"ד כדי לבוא לידי ביטוי.

סוזוקי אלטו, באופן מפתיע, משדרת תחושת כוח טובה וגמישה יותר, גם שיכוך רעש המנוע שלה טוב יותר מזה שביונדאי. פיאט פנדה משדרת תחושת כוח סבירה, ובסופו של דבר זאת המכונית היעילה ביותר בכל הקשור לביצועים. לרוע מזלה של הפנדה, פיג'ו 107 משדרת תחושת כוח יעילה יותר והיא גם קלה יותר, לכן הביצועים שלה טובים יותר. 

יח''צ
פיג'ו 107. משדרת תחושת כוח יעילה יותר יח''צ
המנצחת שלי

מי שצריכה היתה לנצח את המבחן הזה היא פיאט פנדה, המכונית החתיכית ביותר, הנעימה ביותר, השימושית ביותר ובעלת התנהגות הכביש הטובה ביותר. גם מבחינת הביצועים זאת מכונית טובה וככל הנראה זאת שדורשת את הפשרה הקטנה ביותר ממי שבוחר בה.

פנדה היא המכונית המבוגרת בחבורה, אבל מה שמונע ממנה את הניצחון הוא רמת בטיחות נמוכה עם שתי כריות אוויר בלבד ומחיר גבוה מדי, בהפרש ניכר. שתי כריות נוספות ו-15 אלף שקל פחות היו מחזירים את פנדה לתמונה.

שברולט ספארק היא המכונית המאובזרת ביותר, אחת הנאות בחבורה הזאת, ככל הנראה הבטוחה כאן (ובכל מקרה עם 6 כריות) והמרווחת ביותר. היא לא הכי נוחה, הביצועים שלה מאכזבים יחסית לציפיות, והיא גם לא חסכונית בדלק, אבל נראה שעבור הנהג הישראלי הרגוע היא מציעה במחיר שלה את החבילה הטובה ביותר כאן (ובתנאי שהוא ימצא היכן לשים את רגל שמאל שלו).


עבור חובבי ההגה או עבור מי שגר בעיר, פיג'ו 107 היא המכונית המנצחת. גם לה יש 6 כריות אוויר, ציון הריסוק שלה הוא הטוב ביותר והמחיר שלה סביר. 107 נראית פחות מרשימה מן הספארק ורמת האבזור שלה פחותה, אבל לנוכח מצבה של פנדה זו הבחירה האישית שלי, כמי שרוצה ליהנות מנהיגה ככל שאפשר.
  
i10 וסוזוקי אלטו הן המכוניות המוצלחות פחות בהשוואה. לזכותן עומד מחיר המחירון הנמוך ביותר, ופה ושם הן גם עולות על ספארק או על 107 בסעיף זה או אחר. אבל בסופו של דבר על המקום הראשון מתמודדות שברולט ופיג'ו, ופנדה חייבת לחזור אלינו עם תג מחיר שפוי יותר ועם צמד כריות נוסף.

יח''צ
שברולט ספארק. מתמודדת על המקום הראשון יח''צ
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/consumerism/ -->