דן פרופר למעריב עסקים: "מדיניות רכישת הדולרים מיצתה את עצמה"
בראיון למעריב עסקים אומר יו"ר אסם: "בנק ישראל צריך להמשיך לקנות דולרים כדי לסייע ליצואנים, אבל הגוף מתחיל להיות מחוסן גם מפני התרופה הפיננסית הזאת"; "היצואנים חייבים לדאוג לעצמם. בנושא הדולר אין פתרונות קסם"
"כבר זמן רב אני טוען שמה שגורם להתחזקות השקל הוא בעיקר תנועות מטבע ספקולטיביות", ממשיך פרופר. "לעתים מדובר בחברות רציניות שעושות ספקולציה על הדולר, וזה מזיק ליצוא". פרופר מדגיש כי בשנים האחרונות הוכיח הנגיד שניתן לסייע ליצוא באמצעות רכישת דולרים מבלי לעודד את האינפלציה, "אבל יש גבול שבו בנק ישראל ייאלץ להפסיק לרכוש דולרים. הגוף מתחיל להיות מחוסן גם מפני תרופה פיננסית זו, וצריך להפעיל כלי נשק מסוג אחר".
פרופר גם לא מהסס לפרט את "כלי הנשק" הללו. "ההחלטה של הנגיד לחייב את הבנקים לדווח על תנועת כספים דולריים היא פעולה ברוכה - יש להפעיל צעדים מנהליים כדי להכשיל את הספקולנטים". הוא מציע לעכב פעולות שבוצעו על ידי משקיעים זרים בהיקף של 10-5 מיליון דולר. "אם מדובר בספקולנט, הוא יאבד את העניין בהשקעה זו. זה יפריע לו ויגרום לקיטון חד בתנועות הספקולטיביות".
עם זאת, פרופר תולה את נפילת הדולר גם בחולשתה של הכלכלה האמריקאית לצד עוצמתו של המשק הישראלי. "דולר חלש הוא תופעה אמריקאית ולא ישראלית. הכלכלה האמריקאית איננה מתאוששת, מספר המובטלים גבוה, ההוצאות של רפורמת הבריאות המבורכת היו ענקיות, וארה"ב סובלת מבעיות של סחר וגירעון ענק. אם הכלכלה האמריקאית לא תתאושש, השקל ימשיך להיות חזק. כולנו צריכים להתפלל להתאוששות הכלכלה האמריקאית", הוא אומר.
"לחוסנו של השקל יש סיבות טובות", ממשיך פרופר. "הכלכלה הישראלית הוכיחה וממשיכה להוכיח שהיא חזקה ועומדת במשברים שכלכלות חזקות ממנה לא עמדו בהם. מדיניות אירופיות כמו יוון, פורטוגל וספרד לא מלקקות דבש. ישראל מפגינה יציבות ועמידה במשבר, ואני חייב לתת מחמאה בעניין זה לכל בכירי המשק ובהם האוצר, הממשלה ונגיד בנק ישראל".
האם תלונות היצואנים בעניין חולשת הדולר משפיעות על הנגיד?
"תפקיד היצואנים להתלונן וטוב שהם משמיעים קול. אבל התלונות עוזרות רק במישור הפסיכולוגי, ואין להן השפעה על ההחלטה הכלכלית. קברניטי המשק יודעים שיש פגיעה ביצוא, ואין לי שום ספק שהנגיד מודע לפגיעה ביצואנים ולכן פעל ב-3 השנים האחרונות לחיזוק הדולר באמצעות רכישת כמויות עצומות של דולרים".
לדבריו, כל יצואן חייב לבחון את פעילותו, לבצע פעולות הגנה ולדעת לדאוג לעצמו. "צריך לצאת משווקים מסוימים
למרות חולשת הדולר היצוא עדיין גדל.
"לדעתי זה נובע בעיקר מהיצוא הביטחוני שרווחיותו גבוהה", מסביר פרופר. "גם הרווחיות בתחום יצוא ההיי-טק גבוהה. אולם בתעשיות המסורתיות יותר מתח הרווחים קטן ויצואן צריך לשקול היטב מה לעשות. אנחנו באסם נהנים מאיזון מצוין: רוב היצוא שלנו הוא של מזון מוכן של טבעול וצבר. בארה"ב אנחנו מייצרים בדולרים ומוכרים בדולרים כך שאין השפעה. אנחנו עושים גם הגנות".
בינתיים ממשיך שער הדולר לצנוח: הדולר ירד שלשום ב-0.38% והגיע ל-3.438 שקלים. התחזקות השקל נובעת מזרם הדולרים של הספקולנטים הזרים, הנהנים מריבית המק"מ הגבוהה. בנק ישראל רכש שלשום 112 מיליון דולר, אך הירידה נמשכה והדולר השלים צניחה חופשית של 7.5% בחודשיים ושל 3.5% ב-10 ימים (מאז ייקור הריבית).
בחודש מרץ עלו יתרות המט"ח ב-737 מיליון דולר, ובסך הכל רכש נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כ-600 מיליון דולר מאז ייקור הריבית, ויתרות המט"ח הגיעו לשיא כל הזמנים: 74.5 מיליארד דולר. הנגיד רכש 45 מיליארד דולר בכ-3 שנים.
מומחים צופים כי יתרות המט"ח ימשיכו לגדול (עקב רכישות הנגיד) ויגיעו לכ-100 מיליארד דולר בשנה הבאה. פישר הודיע כי ימשיך ברכישות המט"ח כדי למנוע פגיעה קשה ביצואנים. "אף נגיד במשק קטן אינו יכול להיות אדיש לרמת שער החליפין. העלאת הריבית אינה מעידה על נטישת המאבק להחלשת השקל. אנו תומכים בשער חליפין גמיש ובהתערבות בשוק המט"ח במצבים חריגים, אולם איננו מתחייבים להגן על שער דולר מסוים", אמר פישר בשבוע שעבר.
ד"ר יוסי מועלם, כלכלן ראשי באנליסט, צופה שהריבית תעלה ב-1% בשנה: "כל עוד הריבית הדולרית לא עולה, המשך העלאת הריבית בישראל יגרום לייסוף השקל ביחס לדולר. החשש מהתפתחות בועה בשוק הדיור הגביר את קצב העלאות הריבית ב-3 החודשים האחרונים".
ואילו רפי גוזלן מלידר שוקי הון צופה כי הריבית תעלה ב-1.5% בשנה ותגיע ל-4.5% באפריל 2012; שער הדולר יצנח בעוד שנה ל-3.40 שקלים ושער היורו יצנח ל-4.20 שקלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם