אתם קולטים? המדריך המלא למעבר לעידן הטלוויזיה הדיגיטלית
הבטיחו לנו שידורים דיגיטליים. אז הבטיחו. בעוד תושבי רמת גן וגבעתיים הקרובים למשדר נהנים משידור איכותי, בתל אביב, חולון ובת ים יצטרכו להשקיע בממירים משוכללים ובאנטנות עזר. רבים מקרב 180 אלף רוכשי הממירים הסובלים מבעיות קליטה, יצטרכו להמתין עד לסיום פריסת המשדרים
הממירים אינם הבעיה, טוענים היבואנים ותולים את האשם ברשות השנייה שמפילה את התיק על משרד התקשורת ועל העיריות. אז איך בכל זאת נחסוך כסף ונוכל לצפות בשידורים ללא הפרעה, ומה נעשה עם האנטנה שעל הגג.
למי שלא מצליח היום לקלוט את הטלוויזיה באנטנה הרגילה נבשר שזאת לא תקלה מתמשכת במשדרים. אנשי הרשות השנייה הבטיחו בתשדירים שהופיעו על המרקע ובתוכניות הרדיו עידן חדש בקליטת שידורי הטלוויזיה באוויר, והפסיקו את השידורים האנלוגיים.
העידן הדיגיטלי בשידורי הטלוויזיה האלחוטיים החל במחצית השנייה של 2009, וכבר בתחילת הדרך גילו החלוצים, שרכשו ממירים יקרים וחיברו אותם למכשירי הטלוויזיה, שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. הרשות השנייה ומשרד התקשורת הבטיחו לציבור שידורים נקיים מהפרעות של הערוצים 1, 2, 33, 10, ו-99, אבל עד מהרה התברר לרבים מהצופים בכל רחבי הארץ שהתוכניות שעל המסך מלוות בהפרעות דיגיטליות או שאין קליטה בכלל.
"מאז שקניתי את הממיר לא הצלחתי לראות שידור נקי ללא הפרעות ברציפות", אמרה לנו זהבה ל' שגרה באזור שליד חולון. היא קנתה ב-200 שקל ממיר משוכלל מתוצרת חברת גרונדינג, חיברה את האנטנה הזעירה אל הממיר והדגימה לנו כיצד כל כמה דקות נעלמת התמונה ובמקומה מתקבלים קוביות וריצודים של תמונות, שאינן דומות לתמונה החלקה שמפיקה הקליטה בשידור האנלוגי.
"בשיטת השידור האנלוגי עם האנטנה יכולתי לקלוט את שידורי ערוץ 1 וערוץ 2 בצורה נקייה וללא הפרעות, ועכשיו אני מתפללת לשעה של שידור נקי כמו באנלוגי". ניסינו לעזור לזהבה והחלפנו את הממיר שקנתה בממיר מתוצרת חברה אחרת שנחשב משוכלל יותר ומלווה באנטנה איכותית. אמנם הקליטה השתפרה אבל בכל פעם שמטוס התקרב לנחיתה בנתב"ג הופיעה הפרעה לפרק זמן קצר שהשפיעה על הקליטה בכל אחד מ-5 הערוצים והפכה את הצפייה בשידורים לחוויה מעצבנת.
פנינו למוקד עידן+ וקיבלנו
תלונות רבות מכל רחבי הארץ הגיעו גם במהלך פברואר אל שר התקשורת, והוא הורה לאנשי הרשות השנייה האחראית לפרויקט לבדוק את סיבת הניתוקים וההפרעות במהלך השידורים בעידן+ ולפעול מיידית לשיפור המצב.
"עשינו כמיטב יכולתנו בזמן הקצר שהוקצב לנו", אמר לנו מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה האחראי על פרויקט עידן+. "קיבלנו את הפרויקט בראשית 2008, ועם צוות מצומצם של 15 אנשים הצלחנו להרים את שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית בעלות נמוכה של 60 מיליון שקל. כיסינו את כל הארץ במשדרים, מהגולן ועד לאילת, עם כל המגבלות שהשיתו עלינו העיריות שאינן מעוניינות בעוד משדרים", הסביר המנכ"ל.
אבל מאות הפניות שמקבל מוקד עידן+ בכל יום מעידות שלא הכל ורוד בשידור הדיגיטלי. "אנחנו מודעים לכך שיש בעיות קליטה בהרבה מקומות", מודה סמירה. "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להדריך את הציבור איך לקלוט באופטימליות את השידורים, אבל יש מקומות שבהם אין קליטה טובה. היינו שמחים לפרוס משדרי עזר כדי לשפר את הקליטה, אבל העיריות מגבילות אותנו בהתקנת משדרים, ועד שהן יתרצו יימשכו ההפרעות", ציין.
כדי לשפר את המצב, או לפחות את מצב הרוח, יוצאים סמירה ואנשיו ב-5 באפריל ליום של מעשים טובים שבו יתקינו ממירים בבתי קשישים ומיעוטי יכולת בכל רחבי הארץ.
שיטת השידור החדשה, עידן+, היא שיטת שידור דיגיטלית המוכרת בשם DVB-T שמסמנת מהפך בכל תחום הטלוויזיה האלחוטית. עד לימים האחרונים החזיקו ערוץ 1 וערוץ 2 רשת של משדרים בתדר מסוים (שהוקצב להם), ו-60 משדרים כיסו את הארץ. הצופים קנו אנטנות ומגברים המותאמים לתדרי השידור של הערוצים, ובאמצעות המקלטים הצליחו לצפות בשידורי ערוץ 1 וערוץ 2.
הצופים שרצו לקלוט מהאוויר את הערוצים האחרים ששידרו בעברית, 10, 33, 99 וערוצי המוזיקה, התבקשו לרכוש צלחת לוויין שבאמצעותה קלטו את כל הערוצים המקומיים. בנוסף ניתן היה לקלוט באמצעות הצלחת ערוצים ששידרו בלועזית ומקורם בישראל, כמו ערוץ 9 וערוץ המזרח התיכון.
צלחות הלוויין קלטו גם מבחר ערוצים שהגיעו ממדינות אירופה וממדינות ערב והתאימו לחלק גדול מהאוכלוסייה. בשנת 2005 החליט משרד התקשורת להתקדם ולעבור לשיטת השידור הדיגיטלית-יבשתית (DTT) והחל פרויקט עידן+. השיטה מאפשרת לקלוט עשרות ערוצי טלוויזיה ורדיו באמצעות ממיר שיכול להפוך את המידע הדיגיטלי הדחוס שנקלט בכל ערוץ לאות שמכשיר הטלוויזיה יכול להציג.
השידור הוא בעוצמה נמוכה, הקרינה פחותה מזו של המשדרים האנלוגיים הישנים, ובכל תדר אפשר לדחוס עד 6 ערוצים רגילים או 3 ערוצים באיכות הגבוהה High Definition) HD). במהלך הניסוי שנערך בארץ בשיטה החדשה התברר כי בגלל עוצמת השידור הנמוכה וכמות המשדרים הקטנה יש מקומות רבים שבהם קשה לקלוט את השידור, למשל בחדרים שאינם פונים אל המשדר או נמצאים בקומות הנמוכות של הבניין.
תושבי רמת גן וגבעתיים הקרובים למשדר קולטים את השידורים היטב לעומת תושבי תל אביב, חולון ובת ים שיצטרכו להשקיע בממירים משוכללים ובאנטנות עזר לשיפור הקליטה. עכשיו, עם ביטול השידור האנלוגי, מבטיחה הרשות השנייה שיהיה כיסוי של יותר מ-80% מהמדינה בשיטת השידורDVB-T, אך במציאות הכיסוי נמוך יותר.
למרות כתבות רבות על בעיות קליטה, ברשתות השיווק מעידים שיש ביקוש הולך וגובר לממירים ואף מחסור בממירים בבתי הדואר ובחלק מהחנויות בארץ. בקרוב יגיעו משלוחים נוספים של ממירים חדישים, ולמי שלא השיג ממיר נציע להמתין ולא להתפשר על מוצר שאין לו אבא או מערכת תמיכה מסודרת. תקן השידורים בישראל הוא כמקובל באירופה ושונה מתקן השידורים המיועד בארה"ב או באסיה.
לכן אם החלטתם להוזיל עלויות ולהזמין ממיר מחו"ל, כדאי שתבדקו את התאמתו לתקן הישראלי. בעיה אחרת שהתגלתה בחלוף הזמן היא התמיכה בשפה העברית, שלא הותקנה כהלכה בחלק מהממירים שנמכרו בישראל. אחד השירותים שמציעה שיטת השידור הדיגיטלי הוא לוח השידורים שאותו מספקת הרשות השנייה, והוא פועל כמו לוח השידורים שמופיע בממירי הכבלים והלוויין.
במקצת הממירים החדשים מופיע הלוח בג'יבריש, ובמקרים מסוימים העברית הפוכה. צריך לציין לטובה כמה מיבואני הציוד בישראל שעשו ימים ולילות בשכנוע היצרנים לשנות את התוכנה של הממירים על מנת שנוכל לראות עברית ולא סימנים מוזרים.
אבל בכמה מהממירים הנמכרים היום יש עדיין בעיות עם העברית וכדאי לבדוק בחנות או להתנות את קניית הממיר בהבטחה שהוא מציג עברית כהלכה. אם יש תקלה, צריך לבקש את האפשרות להחזיר את הממיר ללא קנס.
למעלה מ-100 דגמים של ממירים מוצעים למכירה בישראל ומבוכת הקונים גדולה. היבואנים הזריזים שמיהרו להביא לארץ ערב רב של מכשירים מתוחכמים, גילו עד מהרה שהדרישות של השוק שונות מהתכנון שלהם. הציבור מחפש ורוכש כל ממיר שמבטיח להראות לו את ערוצי הטלוויזיה החדשים, בעל תג מחיר נמוך וסובל ממעט הפרעות.
"אלפי אנשים קנו את הממירים הללו כי אין להם אלטרנטיבה אחרת", הסביר לנו תומר מחברת טלראן שהיתה מהחברות הראשונות שייבאה ממירים לארץ. טלראן מוכרת את הממירים שלה, שהם מתוצרת סין, בכל הרשתות והחנויות בארץ. "ניסינו לייבא ממירים לעידן+ עם יציאה לחיבור לטלוויזיית HD וגם ממירים שהבטיחו להקליט תוכניות או להציג סרטים, וגילינו שהם לא זכו להתעניינות מרובה", הסביר המומחה.
לעומתו טוען ניב יוסיפון מחברת גטר כי התמונה שונה במקצת. "הציבור רוצה שהממיר שלו ייתן יותר ואנחנו השקענו במוצר איכותי שכולל גם יכולות של סטרימר עם תוספת קטנה במחיר", הסביר יוסיפון. "המוצר הזה דורש עדכונים בכל תקופה, והמוצרים החדשים שיימכרו בחנויות בעוד כמה ימים יגיעו עם התוכנה המעודכנת המאפשרת לראות לא רק את תוכני הטלוויזיה הדיגיטלית אלא גם את מרבית סוגי הסרטים בפורמטים המובילים", הבטיח יוסיפון.
מהשטח דיווח אייל בן אליעזר, מנכ"ל רשת החשמל הסיטונאי, כי מכר 500 ממירים פשוטים תוך 3 ימים וכי הוא מצפה שעם הפסקת השידור האנלוגי, ימכור עוד 1,200 יחידות. לדבריו, מי שקונה את הממירים הם בתי אב שאינם יכולים להוציא 300-200 שקל בחודש על ממירי הכבלים והלוויין. הם קונים ממיר של עידן+, מסתפקים בערוצי השידור הדיגיטלי ומתנתקים מהוט או יס.
בשנה וחצי מאז הופעל השידור החדש נמכרו בארץ יותר מ-180 אלף ממירים. אז מה מומלץ לקנות? הממירים הדיגיטליים מתחלקים ל-3 קבוצות. בקבוצה הראשונה תמצאו ממירים פשוטים ובסיסיים שמחירם נע בין 100 ל-300 שקל והם מסוגלים לקלוט ולפענח את השידורים ברוב חלקי הארץ. מי שרוצה לשפר את הקליטה, נדרש לרכוש אנטנה חיצונית באורך 20 ס"מ (עם כבל הארכה של 5 מטר)ולהדביק אותה לקיר החיצוני של הבניין.
הקבוצה השנייה היא של ממירים משופרים שמחירם נע בין 350 ל-1,000 שקל, הכוללים גם יכולות הקלטה והצגה של סרטים. בממירים הללו יש שקע USB שאליו אפשר לחבר יחידת זיכרון נייד (Disk On Key) שמחירו נע בין 30 ל-100 שקל או כונן נייד שעולה 300 שקל.
הממירים המשופרים מאפשרים להקליט את תוכניות הטלוויזיה תוך צפייה או בשעות שאתם לא נמצאים בבית. בממירים המשופרים יש מגבר אנטנה לשיפור הקליטה וברובם יציאת HDMI המיועדת לחיבור הממיר למסך דק משוכלל.
אם התרשמתם מהמפרט העשיר וחשבתם שהממיר יספק לכם תמונה באיכות HD, סביר שלא תטעו. חיבור HDMI יאפשר לכם לראות את שידורי הטלוויזיה באיכות הרגילה. במספר מצומצם של ממירים יש גם אפשרות לצפות בסרטים שהורדתם מהאינטרנט כמו בסטרימר (מכשיר שמציג סרטים). כדאי רק שתוודאו שהסרטים שאגרתם במחשב מתאימים לתקן שבו תומך הממיר.
גילינו כי בכמה מהממירים אין תמיכה בכתוביות בעברית, ולפעמים תגלו שהסרט אילם בגלל חוסר תמיכה של החומרה בפורמט של הסרט. לפני קנייה של ממיר משוכלל כדאי להיוועץ בפורומים באינטרנט או לבדוק עם חברים שקנו והיו מרוצים.
הקבוצה השלישית של ממירים מיועדת להתחבר למחשב הנייד, וזה מתחבר אל שקע ה-USB. יש להם אנטנה זעירה ומחירם נע בין 69 ל-150 שקל. רבים מבין אלה שקנו אותם גילו שאיכות התמונה גרועה והניחו את הממיר במגירה. אחרים מייעדים לממיר הקטן תפקיד של אמצעי לשעת חירום כשיש הפסקת חשמל ממושכת או תקלה בשידורי הוט ויס.
הממירים הקטנים למחשב מתאימים מאוד גם לאנשי המילואים שרוצים לצפות בטלוויזיה בתנאי השדה ויוצאים לשרת עם הלפטופ. גם חובבי הפיקניקים יוכלו לצפות בתוכניות כשהם מבלים באוהל על שפת הכנרת או ביער בן שמן. ראינו גם מערכות כאלה שהותאמו לכלי רכב ומיועדות בעיקר לשעשע את הנוסעים המכורים שיושבים בחלק האחורי של הרכב ולא את הנהג.
במהלך חודש פברואר הבטיח שר התקשורת שבשידור הדיגיטלי יהיו 18 ערוצי טלוויזיה ועשרות ערוצי רדיו. אבל זה לא יקרה מהיום למחר ויש כברת דרך עד שהממשלה תשנה את החוקים הרלוונטיים, תאשר את הגדלת מספר הערוצים שנוכל לראות ללא תשלום ותטיל את המשימה על הרשות השנייה.
התמהיל של הערוצים החדשים כולל את הערוצים הרוסיים, את ערוצי המוזיקה וערוצים של הטלוויזיה הלימודית עם תכנים לילדים. בנוסף לאלה ייכנסו לרשימה עוד כמה מפעילי טלוויזיה חדשים שישמחו להיות אלטרנטיבה לערוצים הישראליים 1, 2, 10, 33, 99 שמוקרנים היום. התכנים שלהם יופנו לכל בני המשפחה ובייחוד לילדים, וכמו כן, ישנן כוונות להוסיף ערוצים מתחומים שלא נודעו עד כה בדיגיטלית מתחום הספורט או הלייף סטייל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם