גושן דורש הבהרות לגבי שכר הבכירים
הרשות פנתה לחברות הציבוריות בדרישה להסביר את הקשר בין רמת התגמול לתרומת נושא המשרה בחברה. חברות ציבוריות שכרו את שירותי קסלמן וקסלמן לקביעת קריטריונים לתגמול
על פי הבהרות הרשות, דירקטוריון החברה נדרש להסביר את הקשר בין רמת התגמול לתרומת נושא המשרה בחברה בתקופה שאליה מתייחס הדוח. הדיון יתקיים בנפרד לגבי כל נושא משרה, ובמהלכו יסביר היו"ר או המנכ"ל מדוע התשלום מוצדק וכן את הקריטריונים לקביעת גובה התשלום או הבונוס. את הנימוקים הרלוונטיים לתשלום יש לצרף במקביל גם לדוחות התקופתיים.
לא מקלים ראש
עוד הוסבר כי כדי להבטיח את חובת האמון והזהירות, מתבקשות החברות לבחון את הסכמי השכר לעומק (גם לגבי הסכמים שנחתמו בעבר). במקביל עליהן לדון בנושא גובה התגמול בהתחשב בממוצע השכר הקיים לבעלי תפקיד אחרים בחברות ציבוריות.
חלק מהקונצרנים כמו החברה לישראל שבשליטת עידן עופר שכרו את שירותי חברת קסלמן וקסלמן יועצים. פירמת ראיית החשבון, המתמחה בסוגיות התגמול, ערכה מחקר מקיף לגבי רמות התגמול המקובלות בישראל ובעולם. חלק מעבודת הייעוץ נעשה גם עבור הבנקים.
בין השאר נקבע מה ממוצע התגמול המקובל לגבי מנכ"לים, מנהלי כספים, מנהלי שיווק ועוד. זאת כדי ליצור אמת
מידה אחידה (בנץ' מארק). אלמנט נוסף הוא גובה הרווחיות שהוצג בשנת הדוח וגובה הבונוס ששולם.
כך, למשל, כשנקבע כי יו"ר בנק מזרחי-טפחות יעקב פרי יזכה השנה לבונוס מיוחד של מיליון שקל בגין רווחי 2010 (למרות שהוא מועסק ב-60% משרה), הובאו הנימוקים לתשלום - ובכלל זה הרווחיות יוצאת הדופן שהציג הבנק.
בכירים בחברות הציבוריות התייחסו בביקורת רבה להנחיה החדשה של הרשות, המסרבלת, לדעתם, את העניינים והמהווה בפועל "כסת"ח". בחברות הציבוריות טוענים כי נתוני ההשוואה הממוצעים אינם רלוונטיים שכן הם שונים מענף לענף ואינם מעידים בהכרח על איכות המנהל המתוגמל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם