שלב השאלה הזהה: למה בישראל לא נערכים לרעידת אדמה קטלנית?
מבקר המדינה חשף השבוע את מה שכולנו בעצם יודעים כבר הרבה זמן: ישראל כלל אינה ערוכה לרעידות אדמה. אהוד המאירי ומוטי כידור סבורים שבמקום דיבורים על הקמת ועדות חקירה וחיפוש אשמים - ישראל צריכה להתחיל להתכונן בהתאם
אהוד המאירי | יו"ר קבוצת שמאי המקרקעין אהוד המאירי ושות'
1. האם ההיערכות לרעידות אדמה היא אחריות של הממשלה או של האזרחים?
"התשובה לכך אינה חד-משמעית. יש חלק שנמצא באחריות של הממשלה ו/או של הרשויות המקומיות, וזה בהתייחס לכל מבני הציבור (בתי ספר, בתי חולים, גני ילדים וכו'). האזרחים למעשה אחראים לגבי בתיהם, אבל קשה לדרוש היום מאזרח שרכש דירה לפני שנת 1980 (בהתאם לתקנים שהיו בזמנו כאשר הקבלן מילא אחר התקנים), לבוא ולממן באופן מלא את חיזוק המבנים".
"לכן קיימת בעיית מימון רצינית של האוכלוסייה, וספק אם היא תהיה מוכנה להעמיד בעדיפות ראשונה הוצאה של כספים אלה דווקא על המיגון לרעידת אדמה - שלא ידוע מתי תקרה, בדור הזה או בדור הבא".
2. האם התשדיר בטלוויזיה תרם להיערכות או היה בזבוז כספי מדינה?
"התשדיר לא מעודד את האזרח להוציא כספים כדי למגן את ביתו. הוא תורם רק להיסטריה מיותרת ומשמש כיסוי לרשויות - שלא יגידו להן אחר כך שהן לא אמרו לנו. התשדיר מהווה הכנה ואליבי לוועדת החקירה הבאה".
3. האם יש לחייב את התושבים לעשות ביטוח נגד רעידות אדמה?
"אנשים אחראים עושים ביטוח לביתם, ובמסגרתו יש סעיף ביטוח נגד רעידת אדמה. אבל אסור לשכוח שהביטוח מהווה פיצוי כספי על הפגיעה בבית, ואינו מהווה מיגון נגד רעידת אדמה. מאידך, קשה להכריח אנשים לעשות ביטוח נגד רעידת אדמה - אבל צריך להיות ברור למי שאינו מבטח את ביתו שלא יבוא בתביעות לממשלה נגד חוסר המעש שלו".
4. כיצד יש לממן את העלויות הגבוהות הנדרשות להיערכות נגד רעידות אדמה (הלוואות, העלאות מסים, אגרות)?
"בוודאי שאין להעלות מסים משום שהמדינה מעוניינת שהאזרח ימגן את ביתו. העלאת מסים מקטינה את ההכנסה הפנויה של האזרח, ובוודאי מקטינה את הסכום שיהיה מוכן לשלם עבור העלויות הנדרשות להיערכות לרעידת אדמה. לגבי הסקטור הפרטי, צריכה לקום קרן שתעניק הלוואות למטרה זו בלבד, בריבית מינימלית ובפריסת תשלומים ארוכה. לגבי מבני ציבור, גם צריך לקבוע עדיפויות בהתאם לאזורים המועדים לרעידות, לדוגמא: מישור החוף פחות רגיש לרעידות מאשר עמק בית שאן, טבריה וצפת".
5. מה צריכים להיות סדרי העדיפויות במיגון? (מבני ציבור, מבנים פרטיים, איזה מבני ציבור)?
"סדרי העדיפויות צריכים להתחיל בראש ובראשונה באזורים הרגישים והמועדים לרעידות אדמה, דהיינו לאורך השבר הסורי אפריקאי וצפון הארץ. דבר שני, ההתמקדות היא במבני ציבור, כאשר קיימת העדפה למבני ציבור המאכלסים אוכלוסיות חלשות (בתי חולים, בתי ספר, גני ילדים, בתי אבות), כאלה שבהם אוכלוסיות שלא מסוגלות להתפנות במהירות במקרה רעידת אדמה. רק בשלב האחרון יש לפנות מבנים פרטיים".
6. האם יש להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי למצות את הדין עם האחראים לעיכוב בהיערכות?
"ועדת חקירה אינה מבצעת, בסופו של יום, את העבודה הנדרשת למיגון - אלא מחפשת את האחראים למחדל, דבר שלא מקדם כלל את ההיערכות. כולם יודעים מה צריך לעשות, ומספיק מבקר המדינה כדי להצביע על הליקויים בהיערכות של הרשויות הממלכתיות. מטרתה של ועדת חקירה ממלכתית לאורך השנים היא להרגיע את הציבור ולתעל את הזעם הציבורי
"מאחר שכיום לשמחתנו טרם היתה רעידת אדמה משמעותית ולא קיים זעם ציבורי בנושא, אז ראוי להשאיר את הנושא לבדיקת מבקר המדינה בלבד. שהרי כולם יודעים מה לעשות, ובסך הכל חוסר המעש נובע מהעדפות תקציביות למטרות אחרות".
7. האם תמ"א 38 היא הפתרון לבעיות המיגון או שיש לחשוב על פתרון חלופי?
"תמ"א 38 מהווה את הפתרון הכלכלי לבעיות מיגון במקום שהן לא נדרשות. בנייה על פי תמ"א 38 ניתנת לביצוע רק במקום שבו מחיר הקרקע הוא גבוה, ואז קיימת כדאיות כלכלית ליזם. מחירי הקרקע הגבוהים קיימים באזור המרכז, ולמרבה הפלא דווקא אזור זה הוא בין האזורים הפחות רגישים ומועדים לרעידות אדמה".
"דווקא באזורים בגליל, בבית שאן וכדומה, שבהם קיימת רגישות גבוהה, תמ"א 38 לא נותנת פתרון כלכלי ראוי - ולכן שם היא לא באה לידי ביטוי. לכן השפעתה של תמ"א 38 מצומצמת וניתן לומר שדווקא באזורים הנדרשים לה היא בלתי יעילה".
8. האם לדעתך דוח המבקר יאיץ את ההיערכות לרעידות או שיישכח במגירות מיד לאחר שוך הפרסומים?
"המבקר יגיד את דברו וכל המעורבים יכינו תוכניות טובות, וכשזה יגיע לבעיה התקציבית יבוא האוצר ויגיד: 'על תקציב איזה משרד תבוצע ההיערכות?'. ואז הוויכוחים ימשיכו מממשלה לממשלה, בתקווה שרעידת אדמה ממשית לא תגיע לישראל בדור הקרוב".
9. האם יש מקום להקמת גוף מיוחד ובעל סמכויות שינהל את ההיערכות לרעידות אדמה?
"הקמת גוף מיוחד שיבצע פעילות ממשית מותנית בתקציבים שיעמדו לרשות אותו גוף. גוף ללא תקציב לא יכול לפעול. היה לנו גוף שקראו לו מינהל מקרקעי ישראל, והוקם אחריו גוף חדש ושמו רשות מקרקעי ישראל. בפועל לא חלו תמורות בשטח".
10. האם ישראל יכולה לסמוך על עזרה בינלאומית להצלה ושיקום במקרה של רעידת אדמה?
"אמרו חז"ל: 'אם אין אני לי מי לי'. עזרה בהיקף בינלאומי תידרש רק כשתהיה רעידת אדמה משמעותית, וניתן להניח שהשפעתה תהיה לא רק עלינו אלא גם על הארצות הגובלות בישראל, שסביר כי שם הנזק יהיה גדול יותר. לכן העזרה תופנה באופן טבעי לשכנים ולא אלינו, וברוב המקרים אין לנו אלא לסמוך על עצמנו - כמו בכל מלחמות ישראל".
מוטי כידור | מנכ"ל התאחדות הקבלנים
"ההיערכות לרעידות אדמה בישראל אינה נמצאת באחריות בלעדית של הממשלה. המדינה היא האחראית המלאה לחיזוק המבנים הציבוריים, ואין ספק שעל המדינה כיום להמשיך את מיפוי המבנים המסוכנים ולדאוג לחיזוקם בהקדם האפשרי. זה לא הגיוני שבתי חולים, אשר אמורים לקלוט פצועים בעת רעידת אדמה, יהפכו למלכודות מוות עבור המטופלים - וכך הדבר גם לגבי בתי ספר או לגבי מוסדות אחרים המאכלסים מאות אנשים".
"עם זאת, לא ניתן לצפות שהממשלה תקצה תקציבים לחיזוקם של כל מבני המגורים בארץ אשר אינם עמידים בפני רעידות אדמה. לכן בתחום מבני המגורים הפתרון הוא רב-ממדי. באזורי הפריפריה ובעיקר באזורים המועדים לרעידות אדמה כמו בית שאן, המדינה צריכה ליזום את חיזוק המבנים המסוכנים ביותר ולסייע לאוכלוסייה במימון החיזוק".
"באזורים בהם יש לתוכנית תמ"א 38 כדאיות כלכלית, יש לדאוג להסרת חסמים ולעודד את תוכנית התמ"א. ובאזורים שבהם אין כדאיות לתמ"א, ועד כמה שניתן מבחינת האוכלוסייה, יש לחייב את האזרחים לדאוג לחזק את המבנים על חשבונם, כפי שנהוג במדינות רבות ברחבי העולם".
2. האם התשדיר בטלוויזיה תרם להיערכות או היה בזבוז כספי מדינה?
"התשדיר בטלוויזיה לא תרם, לדעתי, להיערכות של ישראל נגד רעידות האדמה. במכתב שהפניתי השבוע לשר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו, כתבתי בו שהתשדיר אמנם מעורר התעניינות לנושא חיזוק המבנים - אולם הוא לא מניע לפעולה שכזו. המלצתנו לשר התשתיות הלאומיות היא שהממשלה תפרסם באתר האינטרנט הרשמי שלה את רשימת בנייני המגורים אשר זקוקים לחיזוק מפני רעידות אדמה - וטרם חוזקו".
"מידע זה יעניין גם את מי שגר בבנייני מגורים וכן רוכשים פוטנציאליים, שכן זה יכול להשפיע על ערך הדירות. פרסום כזה יהיה תמריץ מידי לדיירים לחזק את דירותיהם על מנת להיגרע מהרשימה".
3. האם יש לחייב את התושבים לעשות ביטוח נגד רעידות אדמה?
"אני לא חושב שיש לחייב את התושבים לעשות ביטוח נגד רעידות אדמה".
4. כיצד צריך לממן את העלויות הגבוהות הנדרשות להיערכות נגד רעידות אדמה (הלוואות, העלאות מסים, אגרות)?
"אחד הפתרונות למימון חיזוק מבנים, שלא באמצעות הטלת המימון על הממשלה או על אזרחי ישראל, הוא ניוד זכויות. התאחדות הקבלנים מקדמת תוכנית לניוד זכויות, שמשמעותה היא שהיזמים יחזקו מבני מגורים נגד רעידות אדמה ללא תוספת קומות. מקומות שבהם לא ניתן להוסיף קומות משיקולים הנדסיים, אי-כדאיות כלכלית או חסמים אחרים, יקבלו את הזכויות לתוספת הקומות בפרויקטים חדשים שהם מקימים באותו אזור".
"תוכנית זו יכולה לסייע במימון הגבוה של חיזוק המבנים. ראש עיריית ראשון לציון דב צור, למשל, מנסה לקדם בחודשים האחרונים תוכנית כזו בראשון לציון, אולם עד כה הוא נתקל בהתנגדות מצד מינהל התכנון".
5. מה צריכים להיות סדרי העדיפויות במיגון? (מבני ציבור, מבנים פרטיים, איזה מבני ציבור)?
"אני לא חושב שצריך להפריד בין מבני ציבור למבני מגורים. את העדיפות יש לקבוע על ידי מיפוי של המבנים לפי רמת הסיכון שתיקבע על פי מספר פרמטרים: מיקום המבנה ביחס לסכנה מפני רעידת אדמה, כמות האנשים ששוהה במבנה ומצבו ההנדסי".
6. האם יש להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי למצות את הדין עם האחראים לעיכוב בהיערכות?
"אני נגד הקמת ועדות נוספות וחיפוש אשמים. יש להשקיע את המשאבים בקידום ההיערכות של ישראל לרעידת אדמה".
7. האם תמ"א 38 היא הפתרון לבעיות המיגון או שיש לחשוב על פתרון חלופי?
"תמ"א 38 היא פתרון טוב מאוד למקומות שבהם יש כדאיות כלכלית למימון החיזוק. אין ספק שהדיירים יעדיפו שישדרגו להם את הדירות, ישפצו להם את הבניין ויספקו להם הגנה מפני רעידות אדמה - מבלי שהם יאלצו לממן את זה. חיוב הדיירים לחזק את המבנה בעצמם יגרור יותר בעיות ויקח יותר זמן, ולכן יש לנסות ולקדם את התמ"א ככל האפשר".
8. האם לדעתך דוח המבקר יאיץ את ההיערכות לרעידות או שיישכח במגירות מיד לאחר שוך הפרסומים?
"אני מאוד מקווה שדוח מבקר המדינה בנושא רעידות האדמה לא יהיה כמו דוח זיילר שפורסם לאחר אסון ורסאי".
9. האם יש מקום להקמת גוף מיוחד ובעל סמכויות שינהל את ההיערכות לרעידות אדמה?
"הגוף הזה כבר קיים. יש לדאוג להעביר לו את התקציבים המתאימים על מנת שיתחיל לפעול".
10. האם ישראל יכולה לסמוך על עזרה בינלאומית להצלה ושיקום במקרה של רעידת אדמה?
"ישראל לא צריכה לסמוך על עזרה בינלאומית. הפתרון האמיתי הוא פיתוח היכולות בתוך המדינה להתמודד עם ההשלכות של רעידת אדמה, ולא להסתמך על עזרה מבחוץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם