הבנקים מרוויחים ובוכים
מחצית מרווחי מזרחי-טפחות השנה הגיעו ממשקי הבית - אך בבנקים ממשיכים לקטר על כל הצעת חוק צרכנית
ניסיון העבר מראה כי כתבי הבנקאות ממהרים בדרך כלל לחפש את העמוד המסקרן ביותר הכולל את תנאי ההעסקה של בכירי הבנק - ובמזרחי-טפחות בהחלט יש מה למצוא: המנכ"ל אלי יונס צלח את השנה עם עלות שכר של 14.3 מיליון שקל וסימן את עצמו כאחד משיאני השכר, לצידו של מנכ"ל אל על אליעזר שקדי.
לצד הפיקנטריה מומלץ לבחון את התוצאות לגופו של עניין - האם ההנהלה אכן הגשימה את ציפיותיהם של בעלי המניות והשליטה. ואכן, הבנק סיים את 2010 ברווח של 804 מיליון שקל הגבוה ב-51.7% לעומת הישגי השנה הקודמת. מדי יום ביומו נכנס לקופת הבנק רווח העולה על 2 מיליון שקל.
ההסבר לרווח יוצא הדופן טמון בפער בין הריבית הממוצעת על הזכות בעו"ש לריבית על האוברדראפט.עלעול נוסף במאזנים מראה כי כמחציתו של הרווח מגיע ממשקי הבית. רווח זה, המאוגד תחת הסעיפים "משכנתאות" ו"אחר", הסתכם בשנה האחרונה ב-390 מיליון שקל. העובדה שמזרחי-טפחות עתיר פעילות במשכנתאות (חלקו בענף עומד על 34%) מהווה הסבר חשוב לרווחיות.
ההיטפלות
למזרחי היא מקרית. זהו הבנק הראשון מ-5 הבנקים הגדולים המפרסם את הדוחות השנתיים, ובעוד שבוע בדיוק נדע איך ייראו הביצועים של כל האחרים. אנליסטים מתחום הבנקאות סבורים שגם הם לא יאכזבו והרווחים יזנקו.
גם אצל הבנקים האחרים משקי הבית יהיו המפרנסים העיקריים, מה שמחזיר אותנו לויכוח על גובה הרווחיות של הבנקים. ב-3 השנים האחרונות הזהירו הבנקים מפגיעה ברווחיותם כל אימת שעל הפרק הונחה הצעת חוק צרכנית כלשהי. כך היה בחוק העמלות שחייב את הבנקים בהפחתת עמלות, וכך היה גם בהצעת החוק לתשלום ריבית על יתרות הכספים בעו"ש. זה חזר על עצמו ביוזמה לביטול העמלות על העו"ש. בדיעבד, כך התברר, שעון הרווחיות ממשיך לדפוק.
הבנקים מרוויחים ובוכים. על השקעת הבעלים הם מניבים תשואה של 10% ומעלה, ובסביבת ריבית של כ-3% לשנה מדובר בתוצאות מצוינות. בעלי השליטה והמניות יכולים בהחלט לחייך. אם כך הדבר, אין להתרגש יתר על המידה מצעקות השבר על פגיעה ברווחיות כל אימת שחברי כנסת או רגולטורים יוזמים מהלך צרכני. הרווחים ימשיכו להגיע. הבנקים כמוסדות עסקיים אמורים להגדיל את השורה התחתונה של הרווח - ולכן ימשיכו להתייחס למועצה לצרכנות כמועצה לצרחנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם