השמירה על הקופה הציבורית אמורה להיות חשובה גם לממונה על השכר
אודי ניסן, הממונה על התקציבים באוצר, אינו יכול לחיות בשלום עם רוח הנדיבות שפקדה את הממונה על השכר. הוא חושש ממפולת כללית שתוצאותיה יבואו לידי ביטוי במו"מ עם הרופאים
◄קרע בין בכירי האוצר: "הוויתורים היו מוגזמים"
בדרך כלל מקובל לחשוב שהדרג המקצועי חלוק בדעותיו עם הדרג הפוליטי המחליט לא פעם (מאילוצים פוליטיים) החלטות מנוגדות לחוות הדעת המקצועיות. במקרים קיצוניים - כמו זה של הממונה על התקציבים לשעבר, רם בלניקוב - איש המקצוע אינו יכול יותר, מסיק את המסקנות והולך הביתה.
בדרך כלל, ראשי האגפים במשרד האוצר מיישרים קו ומציגים גישה מקצועית אחידה התואמת את מדיניות ההנהלה. אחרי הכל, האוצר הוא אותו האוצר, הקופה הציבורית היא של כולנו, והשמירה על הקופה הציבורית אמורה להיות חשובה לממונה על השכר לא פחות מאשר לממונה על התקציבים.
אך במקרה זה אודי ניסן הממונה על הקופה אינו יכול לחיות בשלום עם רוח הנדיבות שפקדה את הממונה על השכר. ניסן חושש ממפולת כללית בתחום השכר שתוצאותיה יבואו לידי ביטוי במשא ומתן עם הרופאים. כעת הופכת סוגיית השכר עם הרופאים בעלת חשיבות עליונה, והיא תהיה מקרה
המבחן לכל המגזרים האחרים במשק. ניסן מתנגד שדווקא במשמרת שלו יתוקנו כל עוולות העבר בנושא השכר.
כאן בדיוק צריכה להתגלות המנהיגות מצד שר האוצר, יובל שטייניץ, או מצד מנכ"ל משרדו, חיים שני. הדבר הקל ביותר הוא להיענות לכל דרישה סקטוריאלית ולהמציא את התירוץ הנכון לשאלה מאיפה יגיע הכסף. אבל במקרה זה דרישות השכר לא יסתיימו, וגם אם ייענו לחלקן יגיעו אחרות.
גם הפטנט של פריסת התוספות על פני שנתיים אינו יכול לעבוד לאורך זמן. בדיוק כמו עיסקאות תשלומים בכרטיסי אשראי, זמן הפירעון יגיע במוקדם או במאוחר. מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לחתוך: ראשית, יש לקבוע מי צודק במחלוקת בתוך האוצר - ולהגיע עם עמדה אחידה. שנית, יש לדעת לקבוע את קו הוויתורים הסופי מול ארגוני העובדים, יהיו דרישותיהם צודקות ככל שיהיו. עוצמתו של יובל שטייניץ רבה לא פחות מזו של מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם