הערכות: בעקבות האסון ביפן צפוי ביטוח הרכוש בישראל להתייקר
תעריפי הביטוחים צפויים לזנק בעקבות גל האסונות שפקד את העולם - וגם בארץ המחירים יעלו. רעידת האדמה והצונאמי ביפן, אשר נזקיהם נאמדים ב-50 מיליארד דולר, מעלים גם שאלות בנוגע למוכנות של ישראל להתמודדות עם אסון טבע
את העלאת התעריפים צפויים להוביל מבטחי המשנה הגדולים בעולם, ובראשם מיוניק ריי הגרמנית וסוויס ריי השוויצרית. העלייה בתעריפי הביטוח לא תכלול רק את ביטוחי רעידות האדמה, אלא גם את ביטוחי הרכוש האחרים, במטרה לכסות את הפסדי העתק שנגרמו לחברות הביטוח בעולם בגין אסונות הטבע.
חברות הביטוח הישראליות, שחתמו רק לפני כ-3 חודשים על חוזה הביטוח לשנת 2011, צפויות לגלגל את ייקור התעריפים על המבוטחים בישראל - שישלמו יותר לא רק בגין ביטוחי רעידות אדמה, אלא גם בגין ביטוחים מסחריים כמו שריפות ונזקי טבע.
חברות הביטוח הישראליות לא יספגו הפסדים בגין רעידת האדמה ביפן, למעט חברת כלל ביטוח. כפי שנחשף במעריב עסקים, חברה-בת של כלל ביטוח, ברודגייט, החברה בסינדיקט לוידס בלונדון, צפויה לספוג ב-2010 הפסד של למעלה מ-100 מיליון שקל בגין אסונות הטבע בעולם. כמו כן תספוג החברה הפסדים בגין רעידות האדמה בניו זילנד וביפן. שיעורם המדויק של הפסדים אלו ייוודע עם פרסום הדוחות הרבעוניים של כלל ביטוח בשבוע הבא.
מנכ"ל מגדל יונל כהן מסר למעריב עסקים כי "כל אירוע קטסטרופה בסדר גודל כזה סביר שישפיע על תעשיית ביטוחי המשנה בחו"ל, אולם בשלב זה קשה להעריך בכמה תתבטא ההשפעה על השוק הבינלאומי והישראלי".
הרעש החמור ביפן מביא לבחינת מצב הביטוחים בישראל ומעלה נתונים מדאיגים, שלפיהם כמחצית מהמבוטחים הישראלים לא מבוטחים מפני רעידות אדמה. על פי הנחיות האוצר, ביטוח רעידות האדמה הכלול בפוליסות המבנה אינו ביטוח חובה, ומבוטח שאינו מעוניין ברכישת הכיסוי הזה - שעלותו כ-30 שקל לשנה בממוצע - אינו חייב לעשות זאת.
ההשתתפות העצמית הסטנדרטית היום עבור נזקי רעידות אדמה עומדת על 10% מהיקף הנזק. בדרך כלל מכסות חברות הביטוח אך ורק את הנזקים שנגרמים למבנה החיצוני, וביטוח הרכוש נעשה רק לבקשת המבוטח. במקרה של הרס מוחלט של המבנה כתוצאה מרעידת אדמה קשה, עלולים
מספר חברי כנסת מתכוונים ליזום מהלך שיחייב בחוק את כל הציבור לרכוש ביטוח מפני רעידות אדמה. יו"ר ועדת המשנה לביטוח בוועדת הכספים, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), הודיעה בעבר כי בכוונתה לטפל בנושא לנוכח ההסתברות הגבוהה של רעידת אדמה בישראל.
במקביל קיימות יוזמות נוספות להאצת תוכנית תמ"א 38 לחיזוק יסודות של דירות ומבני ציבור, כדי שיעמדו בפני רעידות אדמה. הכוונה היא להאיץ את הפעלת התוכנית בעיקר באזורים המועדים לפורענות כמו אזורי הבקעה ואילת.
לפי הערכות ראשונות בשוק הביטוח בלונדון, נזקי רעידת האדמה והצונאמי שפקדו את יפן נאמדים ב-50 מיליארד דולר. החברות טויוטה וסוני כבר דיווחו כי עשרות בתי החרושת שלהן יהיו סגורים, ואלפי מפעלים נוספים שותקו.
מוקד האסון לא פגע באזור התעשייתי שמדרום לטוקיו, שבו נמצאים מפעלי הרכב הגדולים, המפעלים לשבבים אלקטרוניים והמפעלים לייצור ציוד תעשייתי מתקדם. הציפייה היא שהייצור במפעלים אלה יתחדש בהדרגה במהלך 10 הימים הקרובים.
ממשלת יפן תתחיל בימים הקרובים להזרים מיליארדי דולרים כדי לשקם את האזורים שנפגעו מהרעש, צעד שיהיה כרוך בהגדלת הגירעון בתקציב המדינה. ההערכה אתמול היתה שכ-10 מיליארד דולר יוקצו למטרה זו, וכי הכסף שיוזרם יחדש את הצמיחה של הכלכלה היפנית למספר חודשים.
חברות יפניות הפעילות בשווקים הבינלאומיים החלו ביום שישי בחיסול אחזקות נכסיהן בחו"ל כדי להחזיר את הכסף ליפן ובכך לממן את פעילותן בחודשים הקרובים. לפי הערכות האנליסטים בטוקיו, הכלכלה היפנית תתכווץ ב-1% ברבעון הראשון של 2011, בעוד שלפני מספר שבועות בלבד הציפייה היתה כי תהיה התאוששות כלכלית ב-3% החודשים הראשונים של 2011.
"הפגיעה בכלכלה היפנית, שהיא אחת הגדולות בעולם, תשפיע באופן ישיר על הכלכלה העולמית. יפן מהווה חלק משמעותי מהסחר העולמי, הן ביצוא והן ביבוא, ומהווה בסיס להשקעות של חברות זרות", אמר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, בנוגע להשפעות רעידת האדמה ביפן על הכלכלה הגלובלית.
לדבריו, ההשפעה לא צפויה להיות משמעותית, שכן האזור שבו נגרמו רוב הנזקים הוא מחוז מיאגי, האחראי רק ל-1.7% מהתמ"ג של יפן. בנוסף, כיוון שחלק גדול מחברות הענק שמרכזיהן ביפן העבירו מזמן את פעילות הייצור שלהן אל מדינות מזרח אסיה הזולות, הן יוכלו להמשיך לתפקד גם במקרי אסון.
לאור זאת, הפגיעה בכלכלה היפנית מבחינה זו תהיה להערכתו נמוכה יחסית. "פגיעה גדולה יותר עשויה להיות דווקא מירידה בצריכה המקומית, אם אי הוודאות ואווירת האסון ביפן יורידו את ביטחון הצרכנים", אומר כהנוביץ'.
עוד הוא אומר כי "במקרים מסוימים עשויים אסונות טבע להיות זרז לכלכלה, בדומה למלחמה. אם משק נמצא בבעיית ביקושים ובבעיית אינפלציה, משבר עשוי לשחרר פקק, להגדיל את ההוצאות ולעורר כך פעילות עסקית ועבודה וצריכה וחוזר חלילה. אך ביפן כיום התנאים הפוכים: הבעיה היא דווקא של מחסור בהיצע, חובות עצומים ודפלציה - כך שקשה להאמין שהאסון יתמוך בכלכלה באופן כלשהו".
כהנוביץ', מדגיש כי "הממשלה היפנית עצמה נהגה באחריות כשהפרישה בכל שנה כסף לקרן שמיועדת למימון אסונות. כיום יש בקרן 2.41 מיליארד דולר, ובתקציב של השנה הבאה כבר מוקצה לה סכום נוסף של 4.21 מיליארד דולר. זה אמנם סכום קטן ביחס לנזקים, אך הוא זמין באופן מיידי כטיפול חירום".
הפגיעה הכלכלית המדאיגה ביותר עבור היפנים, להערכת כהנוביץ', היא פרמיית הסיכון שידרשו המשקיעים על איגרות החוב של הממשלה, מפחד שהיא תיגרר להוצאות ענק שתתקשה להחזירן. "יפן לא יכולה להסתכן בעליית תשואות", הוא אומר, "עלייה כזו עשויה להפוך את החוב העצום שלה לפצצה כלכלית. לכן סביר להערכתנו שחברות הדירוג ישקלו להוריד את דירוג האשראי שלה".
כהנוביץ' צופה כי "הבנק המרכזי ביפן ייאלץ לאותת שידחה לזמן רב, אולי אף לשנים, את העלאת הריבית (מ-0.1% כיום), בדומה לצעדים שנקט החודש הבנק המרכזי בניו זילנד, ובנוסף יפעל להגדלת הנזילות במערכת הבנקאית כדי למנוע מצוקת אשראי, שתוסיף לנזקים ולפאניקה. אם יבוצעו צעדים אלה, ביכולתם למתן מעט את עליית התשואות הצפויה ואת היחלשות הין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם