המלצות ששינסקי בוועדת הכספים; שטייניץ: "היזמות לא נפגעה"
"מדובר בהצעה בעלת חשיבות מאקרו כלכלית וחברתית - ואפילו מוסרית - אדירה", אמר שר האוצר, שביקש כי הדיון בהצעת החוק למיסוי תגליות נפט וגז יהיה מהיר וענייני; ששינסקי חזר על הצהרתו כי ההקלות בדוח הסופי נועדו לוודא שתזרים המזומנים של "תמר" לא יפגע; ח"כ יחימוביץ' טענה מנגד כי "החוק במתכונתו הקיימת הוא מוחלש" ואמרה שאי אפשר להאיץ בדיונים בחוק החשוב
שטייניץ טען כי היכן שיש מאגרי נפט וגז גדולים מתקנים את החקיקה. "'תמר' ו'לוויתן' הן תגליות הנפט והגז הרווחיות ביותר ב-5 השנים האחרונות, ולכן היה צורך להיכנס לתהליך דומה לזה שהתבצע בקנדה, בהולנד, בבריטניה ובמדינות מתוקנות אחרות לאחר גילויי נפט וגז משמעותיים".
שטייניץ אמר שהוא מקווה שהדיון בהצעת החוק יהיה ענייני ומהיר. "הצעת החוק שאנו מביאים לכאן היום היא בעלת חשיבות מאקרו כלכלית וחברתית - ואפילו מוסרית - אדירה", אמר. "ההכנסות הגדולות לא יגיעו מיד. בשנתיים-שלוש הקרובות, בהנחה שהחוק יעבור, מדובר בהכנסה של כמה מיליוני שקלים - שזו תוספת הכנסה קטנה ביחס למה שיגיע בעתיד. בסביבות 2020 זה יקפוץ לסדר גודל של 10 מיליארד שקל בשנה".
עוד ציין שר האוצר כי יש לו הערכה עצומה ליזמים: "ההנחיה שלי לוועדה היתה למצוא את האיזון הנכון בין משטר מסים שיעודד פיתוח של השדות הקיימים והמשך חיפושים של גז ונפט במים הכלכליים של ישראל לבין חלקה הראוי של המדינה". עוד הוא הוסיף כי "העובדה שמדינה מתקנת את חוקיה, כמו שעשו בארה"ב, אין פירוש הדבר פגיעה ביזמים או אי הערכה ליוזמה של המשקיעים הפרטיים, עליה מבוסס המשק. היזמות לא נפגעה".
גם פרופ' איתן ששינסקי, מי שעמד בראש הוועדה לבחינת התמלוגים, נכח בדיון וטען, בדומה לשטייניץ, כי ההמלצות תואמות את המקובל בעולם. ששינסקי התייחס לשינויים בין דוח הביניים שהגישה הוועדה לבין זה הסופי, והסביר כי "רצו להיות על קרקע בטוחה".
"מאגר 'תמר' הוא הראשון שייכנס לפעולה, והוא אמור לספק את צורכי המדינה ב-25 השנים הבאות", אמר. "עלו שאלות המימון של 'תמר'. הקלות בדוח הסופי נועדו לוודא, אולי יתר על מידה, שתזרים המזומנים של 'תמר' ב-10 השנים הבאות לא ייפגע. עם ששינסקי ובלי ששינסקי - הן אותו הדבר".
ששינסקי גם הציג את עיקרי ההמלצות, וציין כי יעמוד לראשות ועדת הכספים בכל עת שיתבקש: "מדינת ישראל בחרה בשיטה של הפקת הכנסות ממשאבי טבע באמצעות יוזמה פרטית. אנו חושבים שזו היתה החלטה נכונה, ויש לשמרה בעתיד.
"השינויים שאנו מציעים בכללים של חוק הנפט והגז מ-1952 הם בכיוונים הבאים: חלק המדינה, שהוא מן מושג כללי על מה שהמדינה גובה מכל הכלים הפיסקליים שברשותה, יעלה בטווח הארוך לרמה של 52% עד 62%. המלצנו על תקופת מעבר, כיוון שחשוב להטמיע שינויים פיסקליים בהדרגה. הכנסות המדינה מהרווחים עד 2014 יהיו בין 43% ל-59%".
"על התמלוגים התלבטנו רבות", אמר. "יש להם יתרונות וחסרונות, החלטנו להשאיר אותם על 12.5%, כפי שקבע החוק ב-1952. המלצה נוספת היא ביטול ניכוי האזילה. המרכיב הייחודי של המלצות הוועדה הוא היטל על רווחי יתר". ששינסקי ציין כי עד שההכנסות לא יעלו על הוצאות החיפוש וההקמה של מאגר מסוים לא יגבה היטל, אלא רק לאחר שיוחזרו 150% מההשקעה.
חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, שהצטרף באופן מיוחד לועדת הכספים לצורך הדיונים במסקנות ששינסקי, ביקש להבהיר בפתח דבריו כי בניגוד לפרסומים לא היתה בינו לבין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, מחלוקת לגבי אופן הדיון.
בנוגע לדבריו של ששינסקי הוסיף כי ההחזרה של 150% עליה דיבר יו"ר הוועדה לבחינת התמלוגים, כוללת בתוכה התייחסות גם לשדות מפסידים. "עד היום מדינת ישראל חילקה מתנות, והיזמים שקיבלו זיכיון מהמדינה מכרו והנפיקו חלקים ממתנה זו", אמר שאמה-הכהן. "ועדת ששינסקי קיבלה את המסקנה הכי מרוככת שניתן לקבל בתחום הסביר, ואני חושב שהמטרה שלנו היא לא לדלג על שום פסיק".
ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בדיון כי "מדובר בחוק למען עתידנו ועתיד ילדנו ולכן הוא חשוב יותר מחוקים שהשפעתם רגעית, ויש לדון בו במלוא האחריות", כשהיא מתייחסת לבקשת שר האוצר לדון בחוק במהירות. "הקדשתם להמלצות שנה. אתם לא יכולים לבוא ולתבוע מאיתנו להעביר את החוק במהירות שיא".
עוד טענה יחימוביץ' "החוק במתכונתו הקיימת הוא לא מספיק טוב בעיני. הוא מוחלש. בוודאי ביחס למסקנות הביניים" והוסיפה כי תנסה לתקן בו כמה דברים. כדוגמה התייחסה לאפשרות לקיזוז פנימי בין השדות - כך שתשלום ההיטל יתחיל רק לאחר רווח של 150%, כולל השדות מפסידים. "לא סביר בעיני ששדה רווחי יקוזז עם שדה מופסד. זו הקלה מוגזמת", אמרה.
גם ח"כ דב חנין טען כי החוק אינו מספיק, וכי התיקונים לטובת היזמים היו מרחיקי לכת. "יש פה מקרה מצער של אנשים שמקבלים כמה אצבעות ורוצים גם את הזרוע. אין גבול לחוצפה של אנשים שעושים רווחי עתק - ועדיין רוצים יותר", אמר.
מנגד, ח"כ ציון פיניאן, אשר הביע זה מכבר את הסתייגותו ממסקנות הוועדה אמר כי הוא סבור שיש להנמיך את גובה המיסוי. "אין חוק שנכנס לוועדה ויצא כפי שנכנס", ציין.
ח"כ שי חרמש נכנס לחילופי דברים קשים עם חברו למפלגה ח"כ יעקב אדרי, סביב הצעה אותה העלה לגבי השימוש בכספי הקרן אותה רוצים להקים עם כספי תקבולי המסים מסקטור הגז והנפט. "אינני מאמין כי יש להפנות את כספי הקרן לרווחה, בריאות וחינוך - אלא להחזר חובות", קבע.
בתגובה נשמעו קריאות של חברי כנסת שונים, ויו"ר הוועדה גפני עקף וציין כי הוא "מציג את עמדות האוצר". אדרי התפרץ ואמר כי אינו זקוק לכסף כדי להוריד את הגירעון ושלח את חרמש "ללמוד את החומר". חרמש מצדו אמר "כי גירעון והחזר חוב הם דברים שונים" ושלח את אדרי "לבדוק לפני שהוא מדבר".
על רקע התלהטות הרוחות התנצל גפני על התפרצותו בוועדה, אך הוא לא התאפק והוסיף: "בשבוע האחרון אתה מציג עמדות העומדות בקו אחד עם עמדות האוצר, אך זוהי זכותך". חרמש ענה כי הקטנת החוב גם היא אינטרס עליון של הציבור: "הקטנת החוב הלאומי, פירושה הקטנת הפערים החברתיים".
ח"כ רונית תירוש תקפה את שר האוצר. לטענתה לאורך הדרך התריעה כי תמיכה בגז המצרי היא מסוכנת, ואילו שר האוצר הבטיח שהמסקנות לא יגעו בשדה "תמר". "על סמך זה החברה ביצעה משא ומתן מול החברה לישראל", אמרה. "בסופו של דבר 'תמר' לא הוחרג, החוזים בוטלו והחברה לישראל חתמה על חוזים עם המצרים. אנחנו לא מדינת עולם שלישי, וזה לא היה ראוי".
תירוש התייחסה גם היא לנושא הקמת קרן נפט, וציינה כי בעוד היא מסכימה כי יש להפנות חלק מכספי הקרן להחזר חובות, הרי שאת חלק הארי יש להפנות למטרות חברתיות".
ח"כ מירי רגב, המזוהה יותר מכל חבר כנסת אחר בהתנגדות למסקנות הוועדה, ציינה את הסתייגויותה מהאופן המהיר בו מנסים להעביר את החוק ומעצם החלת המיסוי הרטרואקטיבי. לדברי יש צורך בהקמת קרן - אחר נגיע למצב של "שלטון הפקידים על הכספים". "אני רוצה לוודא שהחוק יאושר עם קרן. אני רוצה לוודא שהכסף הזה יגיע לחינוך, לרווחה ולבריאות", אמרה.
רגב פנתה לשר האוצר ואמרה לו כי אם חברת נובל אנרג'י תחליט לפנות לבית המשפט הבינלאומי ותבקש פיצויים, אין לדעת כמה הדבר יעלה למדינה. "גם לי אין ספק כי אוצרות הטבע כולם שייכים לכלל אזרחי המדינה", ציינה רגב, אך הוסיפה כי מצד שני אין זה הוגן שאנשים - המשקיעים הקטנים - השקיעו כספים בחיפושים, ועכשיו לוקחים אותם מהם.
לבסוף הוחלט לדחות את המשך הדיון בנושא הקרן, ושר האוצר הבטיח כי יגיע לדיונים נוספים של הוועדה. "הוועדה הזו שעושה עבודה רצינית לטובת הציבור", אמר שטייניץ. הוא ציין כי כל מאחורי כל חוק שהביא לפתחה עמדה עבודה רבה, אך "מעולם לא הגשתי חוק שעבודת ההכנה, הבישול, והדיונים היתה כה מקצועית וארוכה כמו במקרה זה", אמר.
"בנוגע לקרן", הוסיף, "ראש הממשלה אמר שהוא רוצה להקים קרן לחינוך ולביטחון. אם היו שואלים אותי הייתי אומר חינוך, אבל אנחנו מצויים כרגע בהליך של למידה. אני פניתי לנשיא צ'ילה ולשר האוצר ההולנדי, ואנו מתכוונים ללמוד גם את הנושא של טיפול בתמלוגים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם