גורמי תכנון ובנייה על תוכנית הבנייה המואצת של רה"מ: "אחיזת עיניים"
ברשויות התכנון לא מאמינים שתוכנית נתניהו תציל את שוק הדירות - ופותחים במתקפה: "המערכת כבר בירוקרטית והולכים לסרבל אותה עוד יותר. יושבים בירושלים וסתם מפריחים סיסמאות - זה זלזול באינטליגנציה"
◄ נתניהו מתכנן: אישור בניית 50 אלף דירות תוך 18 חודשים בלבד
◄ בוועדת הפנים תוקפים תוכנית רה"מ לשוק הדיור: "פתרון פופוליסטי"
◄ מתנגדים לתוכנית הנדל"ן של נתניהו: "התכנון יבוטל"
הרעיון להקמת מסלול עוקף בירוקרטיה - אותה הבירוקרטיה שהצטיירה כאם כל חטאי הענף וכאחראית למשבר הנוכחי - נתפס מיד כקרש ההצלה שיחלץ את שוק הדירות מהמשבר ותוך שנה וחצי יצמיח עשרות אלפי דירות חדשות ויוביל להגדלת ההיצע ולהוזלת הדירות.
אלא ששיחות עם גורמים רבים בענף, ובהם בכירים במוסדות התכנון ובממשלה, מציירות תמונה מורכבת ובעייתית יותר - שמעמידה את הצלחת התוכנית בסימן שאלה, בעיקר משום שבמדינה כמו ישראל הניסיון לאגף את הבירוקרטיה כרוך גם הוא בלא מעט בירוקרטיה, על אחת כמה וכמה בענף מורכב כמו הנדל"ן, המתנהל בפרקי זמן ארוכים.
תהליכי התכנון והבנייה בישראל, החל בשלב הגשת התוכנית הראשונה לוועדה המקומית וכלה בסיום הבנייה, מתפרסים כיום על פני שנים רבות, רבות מדי. בתהליך המורכב והמסורבל מעורבים אין-ספור מרכיבים: שיקולי תכנון מקומיים וארציים, עיקרון זכות הקניין, השקיפות לציבור ומתן אפשרות של התנגדות, איכות הסביבה ועוד שיקולים רבים - כולם מגובים בחוקים ובתיקוני חוק שהתקבלו במשך השנים.
הוד"לים (ועדות דיור לאומיות), לפי מתווה נתניהו, אמורות לתפקד כוועדות מחוזיות נוספות לתקופה של 18 חודשים וליצור ציר עוקף בירוקרטיה, שיעניק עדיפות לתוכניות בינוי גדולות. בכך הן אמורות לצמצם את פרקי הזמן לאישור תוכניות.
הדמיון, לפחות הרעיוני, לול"לים (ועדות לדיור למגורים) של אריק שרון בשנות ה-90 עורר מיד פרץ של תמיכה במהלך שנראה כמו טיפול נקודתי ואגרסיבי בבעיה החמורה. אבל יש גם מי שחושב אחרת: "הכל אחיזת עיניים", טוען מוטי ששון, ראש עיריית חולון ב-18 השנה האחרונות, המשמש כיו"ר הוועדה לנושאי תכנון ובנייה במרכז השלטון המקומי. "מתסכל אותי שיושבים אנשים ומפריחים סיסמאות וחושבים שזה יפתור את הבעיה. בסיסמאות לא פותרים בעיות, כי המערכת כולה בירוקרטית והולכים לסרבל אותה עוד יותר", הוא אומר.
התוכנית
לטענתו, לא קדמה לה כל התייעצות עם אנשי מקצוע ועם גורמים אחרים ברשויות המקומיות, המהוות חלק בלתי נפרד מתהליכי אישור תוכניות הבינוי בישראל.
"מה יחסי הגומלין של הוועדות הללו עם הוועדות המקומיות ועם מהנדס העיר? מה הסמכויות שלהן?", הוא שואל. "יושבים בירושלים אנשים שמנותקים מהוועדות המקומיות ושולפים סיסמאות. זה זלזול באינטליגנציה של האנשים. תתגבר את הוועדות המקומיות, תן יותר משאבים - הוועדות יתכנסו בכל יום אם צריך. האינטרס שלי הוא לבנות".
כבר 15 שנה מקדם ששון תוכנית אב להקמת 12 אלף יחידות דיור בעיר. "יש כבר תב"ע מאושרת, אבל בגלל משרדי הממשלה זה תקוע. במקרה אחר ניסיתי לקדם פרויקט להקמת 1,000 יחידות של דיור בר השגה, ולא מאשרים לי. למה? אמרו לי: 'אין כיום מנגנון שמאפשר אישור לדיור בר השגה'. אתם לא יכולים לפסול אותנו רק משום שאתם עצלנים".
לטענתו, יש לאמץ מודל שהיה קיים בישראל בשנות ה-90 שלפיו אוכלוסיות מוגדרות רכשו מהמדינה קרקעות בהוזלה של עד 91%, והחברות הכלכליות של הערים הקימו את בנייני המגורים בעלות הבנייה בלבד. "אלפי דירות נבנו כך בשנות ה-90", הוא טוען.
בכירים במוסדות התכנון מחלקים את התוכנית לשני חלקים וטוענים כי עצם הקמת הוועדות אינה מצריכה חקיקה. כבר כיום מאפשר החוק הקמת ועדות משנה לוועדות המחוזיות, אשר אותן אפשר לייעד לטיפול אינטנסיבי רק בתוכניות בינוי גדולות למגורים - מהלך שניתן היה לבצעו כבר מזמן, טוענים אותם גורמים.
המרכיב השני של תוכנית נתניהו, זה שדורש חקיקה, כולל חלק אגרסיבי יותר שמעניק סמכויות רחבות לוועדות הדיור הלאומיות וגם לוועדות המחוזיות הקיימות כיום. על פי התוכנית, החלטות הוועדה יקבלו עדיפות גם במקרים שבהם יעמדו בסתירה לתוכניות מתאר ארציות שונות (למעט תוכנית המתאר הארצית למגורים, תמ"א 35), בכלל זה תוכניות מתאר ארציות בנושאי תשתיות אנרגיה, הגנת הסביבה החופית או כל תחום שלגביו קיימת תוכנית מתאר ארצית.
תוכניות בינוי רבות שאושרו על ידי הוועדות המחוזיות קיבלו את אישורן בכפוף לשורת תנאים וחוות דעת של משרדי ממשלה רבים, ובכך הפכו אותם לגורם בעל זכות וטו. התוכנית החדשה, כך נטען, תגדיר למשרדי הממשלה פרק זמן שבו יידרשו להגיש את חוות דעתם. אם לא יעמדו בו, תתקדם התוכנית ללא חוות הדעת עד לאישורה.
כך או כך, גם האופטימיים מסרבים להתחייב כי המצב ישתפר ויימצא פתרון מיידי למשבר הדיור. הקמת ועדות הדיור הלאומיות, מינוי חבריהן, הגדרת הסמכויות ותחילת העבודה - רק אלה יימשכו לכל הפחות חודשים אחדים.
הפסימיים יותר אינם מאמינים כלל כי הוועדות יוקמו - ויש להם סיבות להאמין שכך יקרה. אחרי הכל, רוב רובם של המהלכים שעליהם הצהירה הממשלה בנוגע לטיפול במשבר הדיור לא יצאו אל הפועל. במשרד השיכון נעשו אמנם מאמצים עילאיים, שאף צלחו, להגדיל את היקף הקרקעות לבנייה - אולם במספרים הבטלים בשישים ביחס לצורכי השוק.
רשימת ההבטחות וההנחיות שיצאו ממשרדי האוצר והפנים ומלשכת נתניהו - הרפורמה במינהל ובתכנון, סבסוד משכנתאות לצעירי הפריפריה, מתן תמריץ לקבלנים עבור בנייה מואצת, תיקוני מס לעידוד רכישה ועוד - כולם עדיין בגדר כותרות בעיתונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם