נוחות נסיעה טובה ותג מחיר תחרותי: לקחנו את שברולט ספארק לסיבוב
המיני החדשה של שברולט היא המצטרפת החדשה למהפך: עמישראל קונה קטן ואפילו ידני. הכל בזכות שינוי במיסוי
המיסוי הירוק העניק למכוניות הקטנות והפחות מזהמות הנחה מעשית במיסוי על הרכב, והתוצאה פשוטה: מכירות קבוצת המיני ב-2010 הן מעל ומעבר. הפער בינן ובין אלה שמעליהן גדול כל כך, עד כי אפילו עקרונות הבטלה של מר ישראלי, לא לערבב הילוכים, נזנחו לטובת משהו חזק יותר: חיסכון בכסף.
השחקניות עד היום היו מהסוג הצפוי: יונדאי (i10), סוזוקי (אלטו), פיג'ו (107). השם שברולט, בוודאי במהדורתו המקורית-אמריקאית, לא היה יכול להשתייך למין דבר שכזה. אלא שאותו סידור של פעם מתקיים היום רק מגודל מסוים וצפונה (מאליבו, שהיא משפחתית גדולה). עד שם העסק מתנהל לפי גנטיקה אירופאית בביצוע דרום קוריאני: מיני, סופר-מיני ומשפחתית.
שברולט שיתפה את הקהל בעיצוב המיני החדשה שלה והציגה שלושה דגמי קונספט קטנים בתערוכת דטרויט בינואר 2007: מכונית נוסעים (Beat), סטיישן מוגבה (Groove), ורכב פנאי (Trax). שברולט פנתה לגולשים ברחבי העולם בשאלה מה הם היו רוצים וכמחציתם הצביעו בעד ה-Beat.
שנתיים אחר כך הציגה שברולט את הספארק החדשה המבוססת על אותה Beat, וכעת היא כאן, מוצעת למכירה לכל דכפין, וממדיה וגם מחירה אכן מיני.
קטנה ככל שהיא, הספארק היא מכונית מעוצבת היטב. המהדרים ידברו בגנות פנסי החזית הגדולים - מדי, לטעמם - אך מלבד זאת יש לדבר הקטן הזה הופעה נאה מאוד בזכות קווים מחודדים היוצרים מכונית בעלת ביטחון עצמי למרות ממדיה. גם בפנים השקיעו האנשים של שברולט בעיצוב.
לוח המחוונים נראה כאילו נוצר במפעל אופנועים, ועיצוב כל סביבת הנהג עשיר ובעל קווים מחודדים, א-לה קווי העיצוב מבחוץ. הטקסטורה של הדיפון נראית נאה ועשירה, אבל מגע חוקר מפגיש את היד עם פלסטיק דק ונוקשה, שבתמורה לטפיחה מעניק צליל חלול; מחירו של המחיר הנמוך.
יש כמה דברים לא ממש מעודכנים כמו מנופי תפעול האורות והמגבים (יפן של הניינטיז, כן?) וכמה פשלות בהנדסת האנוש כגון שליטה על פנסי הערפל דרך מנוף המגבים. מכיוון שההגה אינו מתכוונן יגלו גבוהי קומה כי הוא קצת מסתיר את לוח המחוונים הקבוע שמאחוריו.
זווית מסוימת ביחס לשמש תיצור השתקפות. וזהו בעצם. למרות הקוטן ובגלל הגובה, הספארק מרווחת גם מאחור, והמושב שם בהחלט סביר. הוסיפו לכך תא מטען יעיל מאוד, והנה לכם מכונית שאמורה להיות יעילה בכל מתווה עירוני, פרברי ובמקרה הצורך גם יותר.
למכונית קטנה שעיקר הקריירה שלה הוא בעיר ובסביבתה יש בעיה: בגלל אופי השימוש, מה שחשוב באמת הוא הספקת רמת נוחות ראויה, וזה בדיוק מה שלא בהכרח מאפיין את רמת האחזקה של רחובות הערים כאן. מנגד, למכונית קטנה כזו יש בעיה מובנית להציע רמת נוחות טובה, בוודאי מול אתגרים כאלה.
יבואני שברולט לישראל הציגו בפני עיתונאי הרכב את הספארק החדשה במסע מקומי שהתחיל בתל אביב, המשיך במה שאמור להיות "המסלול של כוכב יאיר" ובגלבוע והסתיים בתל אביב. ככל שהמסלול הצליח ללמד אותנו, נוחות הנסיעה של שברולט ספארק היא במפורש טובה. כי מה שספארק עושה באופן ראוי הוא גם לספוג היטב את פגעי התשתית וגם לשלוט על המתלים שלה לאחר אותם מפגשים. וזה עובד טוב גם במהירויות נמוכות וגם במהירויות בין-עירוניות גבוהות.
כמה גבוהות? ספארק, לפי הנתונים, מגיעה ל-164 קמ"ש ובכביש 6 בדרך חזרה היא לא נפלה ממהירות התנועה. ההפך. המנוע אכן יעיל, אבל יש לו שתי בעיות: האחת היא שכוח של ממש יש לו רק בסל"ד גבוה; שיא המומנט מוצע לנהג ב-4,800 סל"ד וזה כאמור גבוה.
הבעיה האחרת היא שהמנוע אינו ממש שקט, ובאותו סל"ד גבוה הוא כבר מפגין נוכחות ווקלית בולטת. וכך, נסיעה הררית כמו במעלה חוצה שומרון היתה רועשת, והמהירות המרבית לא הרהיבה (למרות שהיתה תלת ספרתית).
באופן מפתיע ההתנהלות של הקטנה הזו בכבישים המתפתלים היתה בטוחה מאוד, וההגה, שהוא מעט קל לטעמי, היה בן לוויה חביב גם בכביש אלון ובכביש ליד בקעות. כלומר, ספארק יודעת לנסוע גם מחוץ לעיר.
לחובתה של שברולט ספארק רעש מנוע נוכח בסל"ד גבוה, פלסטיק דק מדי וכמה פשלות קטנות בהנדסת האנוש. לזכותה עיצוב עדכני, אבזור בטיחות מלא, ביצועים סבירים, רמה דינמית בטוחה, מרחב פנים נאה - ומעל הכל נוחות נסיעה טובה ותג מחיר תחרותי.
אם אתם נוהגים כמעט רק בסביבה הקרובה למקום מגוריכם, גשו לסוכנות ספארק הקרובה למקום מגוריכם להתרשמות. נראה לי ששווה לכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם