"אם גיל הפרישה לא יעלה, נזדקק לסיוע של מיליארדים"
מנכ"לית קרנות הפנסיה הוותיקות הפורשת: החישובים שלנו מתבססים על פרישה לנשים בגיל 64 - ולכן, אם תחליט הוועדה להשאיר את הפרישה בגיל 62 נידרש לסיוע של 3.8 מיליארד שקל. הערכות: ללא סיוע מהמדינה, ייאלצו הקרנות לקצץ בזכויות העמיתים
דבריה של אנדורן מגיעים בעקבות החלטת הממשלה שלשום לאשר את הצעת החוק של ח"כ חיים אורון וחיים כץ וכן שרת התרבות והספורט, לימור לבנת להקים ועדה ציבורית שתגבש חלופות להעלאת גיל הפרישה לנשים, במקום העלאתו בסוף השנה הנוכחית ל-64. בשלב זה עומד גיל הפרישה לנשים על 62 ועד לקבלת ההמלצות הוועדה, שתורכב מנציגי הממשלה, משרד האוצר, העובדים והמעסיקים ב-30 ביוני, לא צפוי בו שינוי.
בעמיתים, שאחראית לניהול 8 קרנות הפנסיה הוותיקות, ביצעו את החישוב האקטוארי בהנחה כי גיל הפרישה לנשים אכן יעלה ל-64. זאת, בהסתמך על החלטת הממשלה מ-2004, במסגרתה הוחלט על הבראת קרנות הפנסיה הוותיקות, שהיו בעבר בבעלות ההסתדרות.
כחלק מההחלטה, העניקה הממשלה לקרנות הוותיקות "רשת ביטחון פיננסית", בהיקף 11 מיליארד שקל, שסעיפיה גובשו על ידי פרופ' אמיר ברנע. עם זאת, הפעלתה של "רשת הביטחון" היתה מתאפשרת רק במצב של ירידה מתמשכת בתשואה הפנימית (התשואה הצפויה לקרן הפנסיה לאורך השנים - י.ש) של קרנות הפנסיה אל מתחת ל-3.8%. בנוסף , התחייבה המדינה להזרים לקרנות 73 מיליארד שקל כדי לסייע באיזון הגירעונות שלהן.
הותרת גיל הפרישה לנשים על 62 (בשלב זה) לא היתה מתוכננת מבחינת הקרנות, אך הממשלה, על פי הערכות, לא צפויה לממן את המהלך. קרנות הפנסיה חייבות על פי חוק להתנהל תוך שמירה על איזון אקטוארי - ולכן אם גיל הפרישה יוותר לבסוף על 62, יאלצו הקרנות לקצץ בזכויות העמיתים.
בין
8 קרנות הפנסיה של עמיתים מנהלות כיום נכסים בהיקף 160 מיליארד שקל, מתוכן 93 מיליארד שקל מושקעים בשוק החופשי. בקרנות, נכון להיום, חברים כ-160 אלף מבוטחים והן משלמות פנסיה ל-250 אלף פנסיונרים. ארגון עמיתים הפך בשנים האחרונות לשחקן משפיע בשוק כשביצע עיסקאות כמו שותפות דרך ארץ (כביש 6), קבוצת עזריאלי, בזק וכן גופים אחרים.
אתמול הודיעה אנדורן לממונה על שוק ההון באוצר, עודד שריג, על פרישתה מהתפקיד לאחר 5 שנות כהונה. אנדורן, שצפויה לסיים את תפקידה בחודשים הקרובים, נחשבת למנהלת מוערכת מאוד ועל פי ההערכות היא תכננה את פרישתה כבר מספר חודשים.
בשוק ההון צופים, כי אנדורן תמצא את דרכה לתפקיד בכיר במערך ההשקעות באחת מחברות הביטוח, כאשר בין האפשרויות הבולטות ניתן להזכיר את חברת כלל ביטוח, בניהולו של שי טלמון, שמעריך אותה מאוד. אנדורן מסרה אתמול בתגובה כי "לאחר שהשגתי את מרבית המטרות שהצבתי לעצמי עם כניסתי לתפקיד, החלטתי לפנות לאתגרים חדשים".
במקביל, קרנות פנסיה הוותיקות שנוהלו בעבר תוך איזון אקטוארי מלא דורשות מהאוצר את הפעלת "רשת הביטחון" הפיננסית שתמנע פגיעה בזכויותיהם הפנסיוניות. בשבועות האחרונות נעשו מספר פניות בנושא לאוצר - אך הן לא זכו למענה כלשהו מצדו.
נכון להיום משקיעות קרנות אלו את מרבית כספן בשוק ההון (70%), אולם ירידת התשואות בשוק ההון בשנתיים האחרונות גררה אותן לאורך זמן להצגת גירעונות. כך למשל, הגירעון בקרן הפנסיה עתודות נאמד מתחילת 2010 ב-1.1 מיליארד שקל, כאשר הגירעון בקרנות אחרות ובהן גלעד, קרן תשואה העל, מגדל וכן עמית של הפניקס נאמד ב-2 מיליארד שקל.
הגירעונות נוצרו בשל אופן החישוב של משרד האוצר: בעת חישוב הגירעון, הגדיר האוצר תשואה פנימית של 4% לאורך השנים, אולם בגלל עליות בשוק האג"ח ירדו התשואות לטווח הקצר אל מתחת ל-3% וכתוצאה מכך נוצרו הגירעונות.
"נוצר כאן אבסורד", אומרים בקרנות, "דווקא עמיתי הקרנות המאוזנות שנוהלו בעבר באופן יותר אחראי, סובלים כעת מקיצוץ חד בגמלה כתוצאה מאופן החישוב החשבונאי שהוכתב על ידי משרד האוצר".
בקרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות מגלים כי הנהלת קרן עתודות הוותיקה נאלצה כבר ב-2008 להפחית את זכויות העמיתים ב-16% למרות שהתשואה על תיק הנכסים היתה 3%. " אם לא תינתן "כרית ביטחון", העמיתים עתידים לספוג הקטנת זכויות משמעותית נוספת בעקבות התשואות ב-2010. התוצאה בפועל היא אפליה פסולה בין עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות. אם הבעיה לא תיפתר נאלץ לפנות לבג"ץ", אומרים בעתודות.
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ תדון היום בדרישת הגמלאים, כשכץ צפוי לפנות לאוצר בדרישה לשנות את היחס לגמלאים המבוטחים בקרנות אלה ולהעניק להם רשת ביטחון דומה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם