שלב השאלה הזהה: האם להאריך או לקצר את תקופות הצינון?
השבוע הצטרף שוקי אורן לרשימה ההולכת ומתארכת של בכירים שעוזבים את המגזר הציבורי עם הפנים לשוק הפרטי. האם תקופת הצינון פותרת את ניגודי האינטרסים? פרופ' רמי פרידמן, לשעבר נציב שירות המדינה, בטוח שחייבים להחמיר את החוק ולהאריך את תקופת הצינון - ואילו עו"ד רם כספי חושב שהיא מיותרת
ראש משרד עורכי הדין כספי ושות' | עו"ד רם כספי
1. האם אכן יש צורך בצינון במעבר בין המגזר הציבורי לפרטי?
"אם רוצים לגייס לשירות הציבורי אנשים בעלי ידע וניסיון מוכח בתחום העשייה ודורשים מהם צינון, זה יקשה מאוד על גיוס כוחות טובים. כל הנושא נובע מהתיאוריה של ניגוד עניינים. גם כשאדם רציני הולך לשירות ציבורי, מחתימים אותו על מסמך ניגוד עניינים כאילו הוא מושחת בפוטנציה. מטביעים במצחו אות קין
2. האם הוראות חוק הצינון במתכונתן הנוכחית אפקטיביות?
"ההוראות גורמות נזק אדיר הן בגיוס כוחות טובים לשירות הציבור והן בהטלת גזרות על מי שפורש מהשירות ללא פיצוי - למעט 3 חודשי הסתגלות, כאשר שאר שנת הצינון נותר ללא תשלום. אדם צריך לשבת 9 חודשים על שפת הים. זה סקנדל, ומבחינתי הצינון הוא גריפה מתמשכת. חייבים לפצות על שנת הצינון בשכר מלא".
3. מה צריך לעשות כדי לשפר את ההוראות?
"צריך לתת אמון בבני אדם. אין שום בעיית צינון".
4. האם צריך לשנות את אורכה של תקופת הצינון?
"צריך לבטל אותה או לחלופין לקצר אותה. אם היא תישאר על כנה, יש לפצות את בעל התפקיד על כל התקופה".
5. האם יש להחיל את ההוראות גם לגבי מי שעבר מהמגזר הפרטי לציבורי וכעת חוזר לשם?
"שמענו לאחרונה שאולי יש בדעתו של החשב הכללי שוקי אורן, שהוא אחד המוכשרים במקומותינו, לחזור לעולם הבנקאות. במה ייפגע אינטרס הציבור אם יום לאחר הפרישה הוא יהפוך למנכ"ל של בנק? אם מונעים ממנו את המעבר, זה חייב להיות בתשלום מלא".
6. האם יש תפקידים שניתן לבצע ללא תקופת צינון?
"אם אדם פוגע באמון הציבור ומפר אמונים, בין אם הוא עובר מהמגזר הציבורי לפרטי או להפך, שיעמידו אותו לדין. כך גם אם אדם מגלה מידע וסודות שרכש בשירות הציבורי. אבל לא צריך לפסול כל אדם כאילו הוא עבריין בפוטנציה. אני נותן לבני אדם קרדיט שהם ישרים".
7. האם יש להחיל את הוראות הצינון בתחומים נוספים, כמו במעבר מהתקשורת או מצה"ל לפוליטיקה?
"לא. אנחנו חיים בעולם חופשי: אם הרמטכ"ל רוצה להצטרף לאחת המפלגות או אם איש תקשורת רוצה לרוץ ברשימה מפלגתית - שתבוא עליו הברכה, ללא שום צינון. במצב הנוכחי, אם אני הייתי הולך לתפקיד ציבורי והייתי צריך למלא רשימה של ניגודי עניינים פוטנציאליים, לא הייתי יכול לשרת בשום תפקיד ציבורי. אני מכיר את כולם וכולם מכירים אותי".
8. האם לדעתך יש להעלות את שכרם של בעלי התפקידים הבכירים במגזר הציבורי בניסיון להפחית את התמריץ למעבר למגזר הפרטי?
"אני תומך בהעלאת השכר במגזר הציבורי בתפקידים מסוימים ובאופן כללי, לא רק לבכירים. אני מעוניין שהשירות לאזרח יהיה הטוב ביותר - החל בעובדים הסוציאליים, דרך הרופאים והאחיות וכלה במנכ"לים. אולי אפשר לייעל את השירות הציבורי: להקטין את מספר העובדים ואת כספי החיסכון ולהוסיף לשכר עובדי הציבור שיישארו".
9. האם צריך להשוות את תנאי השכר בחברות הממשלתיות לאלה שבפרטיות?
"כל חברה, בין אם ממשלתית או פרטית, צריכה לעמוד בפני עצמה. יש ויכוח שלם בנושא שכר הבכירים. אני בעד הצעת שר המשפטים יעקב נאמן ונגד המגבלות הרגולטוריות. מי שחושב שהחברה משתוללת, שימכור את המניות. מדובר באקט וולונטרי - אף אחד לא כופה אחזקת מניות. למשל, חברות ציבוריות שפגעו באיכות הסביבה, הוחרמו על ידי הארגונים הירוקים. מדובר בחרם הרבה יותר דרקוני מאשר יוזמת החקיקה של החכ"ים הנכבדים שלי יחימוביץ' וחיים כץ".
10. היית מוכן לשמש היום בתפקיד בכיר במגזר הציבורי?
"התשובה חיובית, אבל רק בתפקיד אחד: ברצוני לנהל את המשא ומתן עם הפלסטינאים ולגמור אחת ולתמיד את הסכסוך".
דיקן ביה"ס לניהול במרכז ללימודים אקדמיים | פרופ' אברהם (רמי) פרידמן
1. האם אכן יש צורך בצינון במעבר בין המגזר הציבורי לפרטי?
"ללא צל של ספק יש צורך בצינון. זאת תופעה בינלאומית: הבעיה היא שעוד לפני שבכירים פורשים, הם מסדרים לעצמם לאן לפרוש. בין אם במודע או לא, הם נוטים לסייע, לשמוע ולהבין את אנשי המגזר הפרטי עוד לפני שהם עוזבים. כתוצאה מכך ישנה אפשרות, למעשה או לכאורה, שגופים שיש להם אינטרס לקבל תנאים מיוחדים ממערכת השלטון יגיעו להסדר עם בעל התפקיד במגזר הציבורי - דבר שעלול להתפרש כניגוד עניינים".
2. האם הוראות חוק הצינון במתכונתן הנוכחית אפקטיביות?
"הוראות חוק הצינון אינן אפקטיביות במיוחד בביצוען: נותנים המון הקלות וקיצורים וגם אין הקפדה במקרים שבהם אדם, בעודו בשירות, עושה פעולות חריגות כמו מכירת נכס לאדם אחר, שמאוחר יותר הוא מגיע לעבוד אצלו. קיימת תחושה חריפה שהשוק מורכב כיום מאלה שיש להם, והם קונים הכל - כולל אנשים".
3. מה צריך לעשות כדי לשפר את ההוראות?
"הטיפול בצד של בעלי ההון יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי. הפעולה צריכה להיעשות בצד הציבורי, על־ידי מניעת האפשרות לבצע מעברים כאלה או לפחות להקשות עליהם. צריך לחשוב איך עושים זאת, כך שהנזקים לפרט יהיו מינימליים ככל האפשר".
4. האם צריך לשנות את אורכה של תקופת הצינון?
"כמו שתוקפו של מוצר פג אחרי תקופה מסוימת, כך גם צינון ארוך יביא לתפוגת פוטנציאל ניגוד האינטרסים. יש תפקידים שהמעבר מהם לשוק האזרחי הוא בעייתי: למשל, צריך ליצור מצב שבו המפקח על הבנקים לא יוכל לעבור מיד לבנק, ויש ליצור חיץ רלוונטי לגבי המעבר ביניהם".
"יש שיטענו שהתקופה הראויה היא 3 שנים, אבל אדם לא יכול לחיות 3 שנים ללא הכנסה. לפיכך צריך לחשוב אולי על האפשרות שהמדינה תפצה את בעל התפקיד או תמצא לו סידור עבודה חלופי. אלה דברים שנעשים לגבי קצינים בצה"ל, כמו לימודים באוניברסיטאות בחו"ל. ככל שטווחי הזמן גדולים יותר, זה נראה טוב יותר גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה מעשית. בקיצור, יש צורך במנגנון לפיצוי ולמניעת פגיעה בפרט".
5. האם יש להחיל את ההוראות גם לגבי מי שעבר מהמגזר הפרטי לציבורי וכעת חוזר לשם?
"כן. כבר ראיתי מקרה שבו אדם שהגיע לשירות הציבורי סיפר שהוא בא כדי ללמוד איך התחום עובד, כי זה יעזור לו בעסקיו העתידיים במגזר הפרטי. הוא דרש מראש שיאפשרו לו לחזור למקום שממנו בא ללא תקופת צינון ושהמדינה לא תתבע ממנו לגלות סודות מסחריים. זה מגדיר מבחינתי את ניגודי העניינים".
6. האם יש תפקידים שניתן לבצע ללא תקופת צינון?
"בוודאי, אין טעם לחסום בעלי תפקידים סתם; אני נגד צינון טוטאלי וכל עניין צריך להיבחן לגופו. נגיד בנק ישראל, כמו המפקח על הבנקים, זקוק לצינון, אבל מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל לא צריכה צינון - מה, היא תעביר לבנקים מידע סודי ממחלקת המחקר?".
7. האם יש להחיל את הוראות הצינון בתחומים נוספים, כמו במעבר מהתקשורת או מצה"ל לפוליטיקה?
"מעבר לתחומי הפוליטיקה הוא עניין שונה לחלוטין - לא מדובר בסוגיה כלכלית, אלא פוליטית. המקום שאני הכי רגיש לגביו, נניח בצה"ל, הוא כל מי שעוסק ברכש. אנשים אלה חייבים בצינון כלפי החברות שהם עובדים איתן".
8. האם לדעתך יש להעלות את שכרם של בעלי התפקידים הבכירים במגזר הציבורי בניסיון להפחית את התמריץ למעבר למגזר הפרטי?
"כן. בעניין זה הייתי רוצה להפנות לביוגרפיה של מייסד סינגפור המודרנית, המתארת כיצד הוא חיסל את בעיית השוחד. הוא מספר שמצד אחד קבע את שכרם של בכירי המגזר הציבורי כך שלא תהיה להם מוטיבציה לקחת שוחד, ומצד שני הגדיל בצורה קיצונית את העונשים המוטלים על עבירות שוחד. למשל, שכרו של הנשיא נקבע לפי הממוצע של 10 התאגידים הגדולים ביותר בסינגפור. כך הוא יצר זיקה ברורה בין המגזר הציבורי לפרטי".
9. האם צריך להשוות את תנאי השכר בחברות הממשלתיות לאלה שבפרטיות?
"כן. נדמה שמתכוונים לשנות בצורה דרסטית את תנאי השכר, לפחות לפי מה ששמעתי מרשות החברות".
10. היית מוכן לשמש היום בתפקיד בכיר במגזר הציבורי?
"התשובה שלי חיובית, למרות התנאים. כשמוניתי לנציב שירות המדינה, משכורתי היתה נמוכה יותר מזו שקיבלתי בעבודתי הקודמת וגם זכויות הפנסיה נפגעו. הייתי מוכן לתת 3-4 שנים. מי שמגיע לשירות הציבורי ואומר שהוא לא מוכן להפסיד בתחום הכלכלי - שיחפש משהו אחר, הוא לא ראוי להגיע לתפקיד. צריך לזכור גם שהמגזר הציבורי מאפשר רכישת הון אישי עצום ומקנה מיומנויות רבות, ששוות הרבה כסף. עם זאת, אסור לקפח את בעלי התפקידים, כי התגמולים הכלכליים הם כבר לא דבר שאפשר להתעלם ממנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם