לא חושבים קדימה: הציבור לא דואג לפנסיה
מחקר חדש: העובדים בישראל נרתעים מהחלטות בנוגע לחיסכון הפנסיוני, מסירים מעצמם את האחריות לעתידם הכלכלי ומאמינים ש"יהיה בסדר"; "ההחלטה על הפנסיה מאופיינת בבלבול ואדישות"; המחקר מזהיר: "התעלמות מהמצב תעמיד את המשק ואת העובדים בבעיה קשה ביותר"
"החלטת החיסכון לגיל פרישה היא אחת ההחלטות הכלכליות החשובות ביותר עבור משקי בית. אך מחקרים מראים שלרוב החלטה זו שרירותית, מאופיינת בתת-חיסכון, אינה מושכלת, מתקבלת תוך רתיעה מהנושא ולפיכך חושפת את משקי הבית לסיכון של ירידה משמעותית ברמת החיים לאחר הפרישה", נכתב במחקר.
המחקר, שנערך על ידי המאסטרנטית רוית רובינשטיין, בהנחיית ד"ר חיים קידר-לוי ופרופ' אורי בן-ציון, מראה כי הרוב המוחץ של הציבור מאמין כי האחריות לשמירת רמת החיים עם הפרישה לגמלאות היא כלל לא שלו: 99% מהנשאלים סבורים כי האחריות לשמירת רמת החיים נמצאת בידי הממשלה, ואילו 87% מאמינים כי האחריות מוטלת על מקום העבודה.
"בעלי החיסכון הפנסיוני תולים בגורמים חיצוניים את האחריות לשמירה על רמת חיים סבירה בעבורם, וזאת בניגוד למערכת הפנסיה הרווחת בישראל", מסבירים עורכי המחקר. "ייתכן שהדבר נובע מתפיסות שהשתרשו מהימים שבהם היתה נהוגה בישראל פנסיה תקציבית".
המחקר מעלה ממצאים מדאיגים נוספים המעידים על חוסר מעורבות של החוסכים בתוכניות הפנסיה שלהם. "ההחלטה על הפנסיה מאופיינת בתחושה של בלבול, אפתיה וחוסר אמון", נטען בנוסף במחקר. "רוב האנשים אפילו אינם מחפשים מידע. הם הופכים אדישים לחלוטין לתכנון פיננסי אפקטיבי לפרישה. זאת אחת הסיבות לכך שעל אף יכולת הבחירה רוב התוכניות הפנסיוניות הן תוכניות של ברירת מחדל אשר אינן מותאמות לצרכים של פרט ספציפי".
כתוצאה מכך אין חיסכון מספיק לפנסיה ואין בחירה בתוכניות
הבעיה מחריפה בגלל מגמת הפרישה המוקדמת המשולבת בעלייה המתמדת בתוחלת החיים: 78.6 שנים אצל גברים ו-82.9 שנים אצל נשים, עלייה של 9 שנים ב-35 השנים האחרונות. העובדה שרוב תוכניות הפנסיה הן "ברירת מחדל" והשילוב בין חוסר תכנון ובין העלייה בתוחלת החיים - יביאו לכך שהעובדים ייאלצו להישען על תקציב המדינה לאחר פרישתם.
"עובדים אלה יסבלו מעוני, ועל כתפי המדינה ייפול נטל כלכלי כבד", אומרים החוקרים.
על פי כותבי המחקר, כחמישית מהקשישים (22.7%) הם עניים, אחד משיעורי העוני הגבוהים בעולם המערבי. "בישראל אנחנו עדים כבר היום לכיסוי פנסיוני נמוך למרות פנסיית החובה, שאינה צפויה להביא שיפור של ממש במצב עקב רמת שכר המבוטח הנמוכה", טוענים . "ייתכן שהנזק הנגרם מקיום פנסיית החובה אף עולה על התועלת, שכן היא עשויה ליצור בקרב העובדים תפיסה מוטעית לגבי הצורך בחיסכון לגיל פרישה".
כזכור , בשנת 2008 נכנס לתוקף חוק פנסיית החובה, שמחייב את כל המעבידים להפריש כספים עבור הפנסיה. עם זאת, לאזרחים רבים עדיין אין חיסכון פנסיוני, למשל עצמאים. 70% מהנשאלים שאין להם חיסכון פנסיוני הסבירו זאת בכך שאין צורך לפרוש בהגעה לגיל כלשהו; 49% ממחוסרי החיסכון לפנסיה הסבירו זאת בכך שלא הקדישו כל מחשבה לנושא הפרישה לגמלאות; ו-86% מהנשאלים סבורים שבני משפחה אחרים יהיו אחראיים לעתידם הפנסיוני במקרה של בעיה. "מחוסרי החיסכון הפנסיוני משלים את עצמם כי העתיד יהיה ורוד יותר", נכתב במחקר.
כותבי המחקר מציעים לשנות את עמדות הציבור הבסיסיות ביחס לחיסכון לפנסיה ולפתור בכך את הבעיות העולות מהנתונים. לדבריהם, יש להקדיש מחשבה לפרישה, להעמיק את ההכרה בכך שיש לפרוש לגמלאות בגיל מסוים - ולעודד תכנון פיננסי לגיל הפרישה כבר בגילאים צעירים.
במקביל לשיפור מערך ההסברה ממליץ המחקר שהממשלה תצהיר על לקיחת אחריות במקרה קטסטרופלי (כפי שאירע במשבר האחרון) וכן תטיל אחריות על מקומות העבודה בכל הנוגע להבטחת כספי החיסכון של הפורשים.
"שיפור המצב הנוכחי מצריך אמנם השקעת מאמץ לא מבוטל בשינוי עמדות בשילוב עם לקיחת אחריות ממשלתית, אולם התעלמות מחומרתו עלולה להביא את המשק בכלל ואת העובדים בפרט למצב קשה ביותר - עד בלתי אפשרי ממש", מסכמים כותבי המחקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם