קינן: "לא היה פגם בהתנהלותי"; דנקנר: "פעלתי בתום לב"
אחרי הזעזוע בבנק הפועלים בשל ההחלטה להעמיד לדין את המנכ"ל המכהן והיו"ר לשעבר בגין שוחד, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים, מגיבים השניים על הטענות. בא כוחו של קינן: "אני תמה על קביעת המשטרה. לא היה כל פגם ולו הקטן ביותר בפעילותו". באי כוחו של דנקנר: "יש להתאזר בסבלנות, ולא לערוך משפט שדה בתקשורת"
עו"ד צבי אגמון, בא כוחו של קינן, מסר: "אנחנו מכבדים את המשטרה ופועלה, אך בהכירי את העובדות אני תמה על קביעת המשטרה. ההלוואה שהוענקה לדנקנר על ידי הבנק ניתנה בהתאם לכל הנהלים ואושרה על ידי ועדה של הדירקטוריון, שהוא הגוף המוסמך, וגם הוחזרה במלואה לבנק. אין ולא היה כל פגם ולו הקטן ביותר בפעילותו של קינן בקשר להלוואה זו. אני מאמין שכך בסופו של יום תחליט גם הפרקליטות ומקווה שבירור העניין ייעשה במהרה".
עו"ד יורם ראבד, יוסי בנקל ונבות תל-צור, באי כוחו של דנקנר, מסרו : "צר לנו על פרסום המלצת המשטרה, בניגוד להנחיית השר לביטחון פנים. אין לנו ספק כי דנקנר פעל בתום וכי לא דבק רבב בפעולותיו כיו"ר הבנק. אנו מצפים כי בחינה מדוקדקת של חומר הראיות בפרקליטות תעלה כי לא נעברה על ידו עבירה. יש להתאזר בסבלנות ולאפשר לפרקליטות לבחון את החומר ללא הפעלת לחצים וללא עריכת משפט שדה בתקשורת".
נזכיר כי מוקדם יותר הודיעה המשטרה כי המליצה להעמיד לדין את דני דנקנר, יו"ר הבנק לשעבר, באשמת שוחד, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. החוקרים ממליצים להעמיד לדין גם את מנכ"ל הבנק המכהן, ציון קינן, בחשד לעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
המשטרה העבירה את תיק החקירה נגד השניים לפרקליטות המדינה כדי שזו תגבש את כתבי האישום. ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ' שקיבל את חומר החקירה ואת המלצת יאח"ה, אישר את ההמלצות וקבע כי יש בחומר החקירה שנאסף מספיק ראיות כדי לגבש כתבי אישום.
החשדות העיקריים המיוחסים לדנקנר נוגעים, בעיקרם, לניגודי עניינים הקשורים לרכישה של בנק טורקי בשם פוזיטיף, על ידי בנק הפועלים וקבוצת RP, עיסקה שהחלה להתגבש לפני כשש שנים בעת שדנקנר היה דירקטור בבנק הפועלים.
על פי החשד, בראשית 2008, הוביל דנקנר, כיו"ר הבנק, החלטה להעניק פיצוי כספי גבוה לקבוצת RP, כל זאת בשעה ש-RP הייתה שותפה עסקית של קבוצת אלרן, בבעלות משפחת דנקנר. על פי החשד, פעל דנקנר תוך הסתרת קשריו עם RP מפני נושאי משרה ודירקטורים בבנק הפועלים.
יתרה מזאת, על פי החשד, בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, הוביל דנקנר מהלכי סיוע לבנק הטורקי כשבאותה תקופה קיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מהבנק ההולנדי DHB, השייך גם הוא לבעלי הבנק הטורקי. על פי החשד, הסתיר דנקנר מנושאי המשרה והדירקטורים בבנק הפועלים את דבר ההלוואה מ-DHB, אותה קיבל תמורת שורת ההטבות שהשיג עבור פוזיטיף.
בעקבות הפרשה ולאחר שנעצר נאלץ דנקנר להתפטר מתפקידו כיו"ר הבנק. במסגרת הפרשה נחקר באזהרה גם מנכ"ל בנק הפועלים המכהן, ציון קינן, בחשד לסיוע לעבירת קבלת במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. עניינה של החקירה בהלוואה שאושרה לדנקנר באוקטובר 2008 בגובה 3.4 מיליון דולר בוועדת עסקאות עם בעלי עניין ואנשים קשורים של בנק הפועלים. הלוואה זו אושרה, כך על פי החשד, באופן בלתי תקין, תוך הצגת מצג כוזב בפני הוועדה מאשרת.
בראשית פברואר פרסם מעריב עסקים כי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, היה מודע לטענות השונות כנגד ציון קינן, כשהחליט באוגוסט 2009 לאשר את מינויו לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים.
"כל המידע והטענות הנוגעות לקינן היו מונחים בפני הנגיד והמפקח על הבנקים לשעבר רוני חזקיהו, כשאישרו את מינויו. הם הגיעו למסקנה כי מידע זה אינו מונע את אישורו כמנכ"ל, והם גם אלה שהחליטו מאוחר יותר להעביר את המידע לבדיקת המשטרה", מסר למעריב עסקים גורם בנקאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם