מבקר המדינה חוקר: מדוע זינקו מחירי המים?
למעריב עסקים נודע כי בעקבות תלונות צרכנים: לינדנשטראוס יבדוק את הקשר בין הקמת תאגידי המים לבין הזינוק של עשרות אחוזים במחירים. במשרד האוצר טוענים: ההתייקרות נגרמה בשל מעבר להתפלת מים והגדלת ההשקעות במערכות המים. בפועל, לרשות המים ולאוצר אין אומדן של ההשקעה הדרושה - ומחיר המים נקבע לפי ההערכות
תאגידי המים בשנים האחרונות הוקמו על פי חוק במטרה להפריד את שירותי הולכת המים ואספקתם מהרשויות המקומיות, בעקבות טענות על ניהול לא תקין של משק המים על ידי הרשויות. לטענת משרד האוצר נמנעו הרשויות המקומיות מלבצע את ההשקעה הנדרשת במערכות המים והביוב, והפנו את ההכנסות ממכירת מים לתושבים לצרכים אחרים, בהתאם לשיקולים פוליטיים וציבוריים. כתוצאה מכך הוזנחו המערכות, ושיעור דליפת המים מהמערכות גדל.
הקמת התאגידים נועדה להבטיח שכל ההכנסות ממכירת מים יופנו להשקעות ברשת המים ולתשלום לספקים, אולם הרשויות המקומיות נאבקו נגדם בנימוק ששירותי המים הם חלק מאחריותם כלפי תושביהן. הממשלה התכוונה להקים כ-10 תאגידי מים ארציים, אולם בפועל הוקמו למעלה מ-50.
ריבוי התאגידים נגרם כתוצאה מסירובן של הרשויות להקים תאגידים אזוריים המשותפים למספר רשויות, רשות מקומית שהשקיעה בתשתיות המים שלה, סירבה להקים תאגיד משותף עם רשויות שכנות שתשתיות המים שלהן רעועות.
בחלק מהמקרים הצליחה ההמדינה להתגבר על חילוקי הדעות באמצעות העברת סכומי כסף גדולים לרשויות שחשו עצמן מקופחות כתוצאה מהאיחוד, ואילו במקרים רבים העדיפה המדינה לוותר ולהקים מספר גדול ולא יעיל של תאגידים, בתקווה שבעתיד ניתן יהיה לשכנע את הרשויות לאחד את התאגידים.
כתוצאה מכך הפכו רבים מהתאגידים לגופים בלתי יעילים וחסרי יכולת קיום עצמאית, משום שכל אחד מהם נדרש להקים מנהלה עצמאית, לשכור מבנים ולשלם שכר למנהלים, לאנשי גבייה ולכוח אדם נלווה.
על פי הערכות, על משק המים הועמסו מאות משרות שלא היו קיימות לפני הקמת התאגידים.
עודף כוח האדם והמערכות הועמס על מחירי המים שאותם ייקרה המדינה בשיעורים גבוהים. על פי תחשיבי המדינה התייקרו המים ב-33%, אולם ברשויות המקומיות טוענים שהמחירים עלו בשיעורים גבוהים הרבה יותר. הקמת התאגידים אפשרה למדינה לגבות מצרכני המים גם מע"מ בשיעור 16%.
בנוסף לבעיית ההתייקרות גילו רבים מצרכני המים שרמת השירות נפגעה: התאגידים החדשים לא הספיקו להיערך מבעוד מועד, וחלק גדול ממנהליהם לא התנסו בתפעול חברות מסוג זה. צרכנים רבים גילו קפיצות מוזרות בחיובי הצריכה שלהם, ונסיונותיהם לברר את פשר החשבון נתקלו בחומה אטומה, שכן התאגידים לא הקימו שירות לקוחות יעיל כפי שנדרש מחברה קמעונאית הצריכה
ברשות המים ובמשרד האוצר טוענים שהתייקרות המים אינה קשורה להקמת התאגידים ונגרמה בגלל המעבר לצריכת מים מותפלים, הגדלת ההשקעות במערכות ההולכה. עם זאת, אין לרשות המים אומדן אמין של ההשקעה הנדרשת בתשתיות המים, ומחיר המים מבוסס על הערכה כללית של ההשקעה.
הרשות אינה מקיימת את התחייבויותיה להציג לציבור דוחות כספיים מעודכנים של התאגידים ואינה חושפת את תוכניות ההשקעה ואת מידת עמידתם של התאגידים בתוכניות השקעה אלה. עם זאת, נתוניה מצביעים על כך שבעקבות הקמת התאגידים גדלה ההשקעה בתשתיות המים ברבות מהרשויות המקומיות - ובעיקר ברשויות שמצבן הכלכלי ירוד - וכתוצאה מכך הוזנחה תשתית המים והביוב.
אך בפועל הגידול בהשקעה בתשתיות אלה לא נגרם כתוצאה מהקמת התאגיד, אלא בעקבות מענקים וערבויות לאשראישהוזרמו לתאגידים על ידי המדינה באמצעות רשות המים. במשרד האוצר אומרים שההזרמה התאפשרה בזכות הקמת התאגידים, שכן אילו הסכומים היו מועברים לרשויות, הם היו מופנים לצרכים אחרים.
במשרד האוצר מודים שלעשרות התאגידים הקטנים שהוקמו אין זכות קיום עצמאית ולכן לוחצים על הרשויות להסכים לאיחודם. הרשויות המקומיות הן בעלי המניות בתאגידי המים, ולכן לא ניתן להשלים את מהלכי המיזוג בלעדיהן.
מרכז השלטון המקומי מתנגד לאיחוד התאגידים ודורש את פירוקם או את הפיכתם לחברות עירוניות. המשמעות העיקרית של דרישה זו היא הוצאת התאגידים מהפיקוח של רשות המים והחזרת השליטה במחירים לידי הרשויות.
בתגובה לפניית מעריב עסקים אישרו במשרד מבקר המדינה כי המשרד נמצא בעיצומה של בדיקת מחירי המים וההשפעה של הקמת התאגידים והתנהלותם על המחירים. חוות דעת קודמות שפרסם מבקר המדינה שללו לחלוטין את הצורך בהעלאת מחיר המים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם