לקחנו לסיבוב את יטי של סקודה: במילה אחת - אכזבה
יטי, המכונית החדשה של סקודה, מעוצבת בצורה מחויכת ומגניבה. חבל רק שכשיוצאים לדרך החיוך נמחק כי הפער בין הרעיון לביצוע גדול מדי
יטי - על שם איש השלג הענקי והחמקמק הגר, על פי מקורות בלתי מוסמכים, בהימלאיה - הוא רכב פנאי שבסיסו קומפקטי למהדרין. כלומר, הוא אמור להיות מסוגל להוביל ציוד גדול לפעילות בחיק הטבע (אופניים, צלילה, סקי, קיאק) ולנוע גם מעבר לכביש - מה שמחייב, בגלל הממדים, תכנון פנים מבריק.
ואכן יטי מתוכנן כדי לעמוד במטלות אלה. המבנה הבסיסי הוא כשל ואן או SUV. סרח העודף מאחור קצר ובקצהו דלת גדולה, תא מטען מוגן במשטח פלסטיק שעמיד בבוץ והתעללות ומושבים אחוריים מתקפלים. מסילות גג מקוריות מיועדות לחבר בנוחות ובקלות גגונים ומגוון מנשאים. יטי לא רק מספר שהוא רכב פנאי, הוא עשוי כך.
המבנה המקורי, הקרוב מאוד לזה של הרומסטר, יוצר הופעה נאה ואם תרצו מחויכת. פנסי הערפל הענקיים מלפנים, מרווח הגחון המוגבה ואותו סרח עודף קצר (המציע בשטח זווית נטישה טובה) מעבירים מסר של "אני רכב שטח אמיתי, או לפחות כמעט, בוודאי בסביבה".
כל מה שעוטף
תנוחת הישיבה ממוקמת באמצע הדרך - בין זו של מכונית נוסעים ובין רכב שטח של ממש. המושבים נוחים לישיבה ונעימים למגע. טווח הזחתם נרחב וגם הריפוד באמצע הדרך - אינו מוצק וגם אינו רופס. השורה האחורית מציבה את הנוסעים בתנוחת ישיבה זקופה המנצלת את מרווח הראש הנוסף של התקרה הגבוהה וחוסכת בכך מעט חלל לרגליים. המושבים מתקפלים בשתי דרגות ואף ניתנים להסרה מהירה כדי לקבל רצפה אחידת פנים ממפתן תא המטען ועד גב המושבים הקדמיים. עם זאת קיפול השורה האחורית בלבד לא יאפשר קבלת רצפה שטוחה כזו, וזה חבל.
המבנה הבסיסי של היטי משלם דיבידנדים כבר עם תחילת הנהיגה בדמות ראות מעולה החוצה, שילוב של תנוחת הישיבה הגבוהה והחלונות המגודלים. ההגה מעט כבד בתחילה, והתיבה מעבירה לרוב הילוכים במהירות וביעילות. קילומטרים ראשונים - ותחושת החגיגיות של תחילת המסע מתפוגגת לאחר שזו נשטפת בנוחות נסיעה בינונית למדי. יטי נוקשה וחובט ומתקשה לבודד את הנוסעים מהשיבושים המינוריים ביותר. ולא רק לנוסעים לא נוח. גם דיפון הפנים לא שבע נחת והגיב על כך בקרקוש קולני עם כל טלטלה.
המנוע מפיק רק 105 כ"ס (שזה מצוין מנפח של 1.2 ליטר), אך שיא המומנט 17.5 - קג"מ נכבדים (וגדולים ב-20 אחוז ממה שיש למנוע 1.6 ליטר) - מוגש כבר ב-1,500 סל"ד, וזה אומר הרבה כוח וגמישות מנוע בכל מצב. תיבת ההילוכים הרובוטית עובדת מצוין בכל מצב, מלבד שניים: שילוב תחת כוח בין ההילוכים הנמוכים לווה בחבטה לא נעימה; ובמהירות זחילה נרשם בלבול מה כשהתיבה התקשתה להחליט - ראשון או שני?
העיר נשארה מאחור ושמחתי לקראת הכביש המהיר שאיכות האספלט שלו טובה בהרבה. ואכן נוחות הנסיעה השתפרה בהרבה. במהירות נמוכה יחסית רעשי הרוח סבירים, אך אלה הפכו קולניים מדי במהירות גבוהה. ההגה, דווקא כשהמהירות עלתה, הפך קל ועמום באופן ראוי לציון, אלא שהציון לא חיובי.
כביש מפותל מוליך אותנו במורד גב ההר לעבר הבקעה ואני משליך את היטי המוצק לתוך הפניות. ההפתעה שציפתה לי היתה מאוד לא נעימה. למרות הצמיגים הגדולים והמתלים הנוקשים, אחיזת הכביש של רכב המבחן לקתה בחסר והיתה ממש על סף סכנה. זה בלט מאוד בחזית, שם הגלגלים הסתחררו בקלות רבה מדי בהאצה או גרמו להחלקה אל מחוץ לפנייה הדוקה. פניות ארוכות ומהירות יותר אתגרו את אחיזת הגלגלים האחוריים וגם חשפו מחסור בריסון על ציר הרוחב. בכל מקרה, בקרת היציבות ובקרת המשיכה עבדו שעות נוספות במבחן הזה.
אולי האשמה בהגה המנותק מדי, ואולי צמיגים רחבים מדי ולא לוחצים חזק מדי על הכביש מפזרים את משקל הרכב, כ-1,400 ק"ג, על ארבע טביעות רגל גדולות. בקצב המהיר צריכת הדלק הטובה התפוגגה חיש מהר. ככל מנוע מוגדש, כשהמצערת פעורה, הדלק זורם במפלים במורד וסת מערכת היניקה. תהיו אגרסיביים ותגיעו אפילו ל-6 ק"מ/ ליטר; אצלנו, עם שיוט ארוך, מעט תנועה עירונית ומעט קטעים מהירים מאוד, הממוצע עמד על 9 ק"מ/ ליטר. ייתכן שגם הצללית, המזכירה מכונת צילום ולא מכונת נהיגה, הוסיפה.
יטי, בפשטות, אכזב אותי. הקונספט מגניב, אבל הפער בין הרעיון לביצוע גדול מדי. המנוע, המספק בהחלט בתחום הביצועים, לא חסכני בצריכה כמפורסם.
עיצוב הפנים המקרקש נראה כמו תגובה של מנהלי החשבונות אחרי שהמעצבים כילו את התקציב. התנהגות הכביש הגבולית היא פשוט מפח נפש ומוחקת כל רצון לנהוג במכונית. פתאום אוקטביה קומבי נראית הרבה יותר הגיונית, בייחוד בהתחשב בכך שהיא זולה ב-15 אלף שקל מה-145 אלף של היטי.
◄ בעד: קונספט, שימושיות, הופעה
◄ נגד: ביצוע, נוחות
◄ התנהגות סיכום: חלום ושברו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם