האוצר: התאוששות המשק הישראלי נוכח המשבר הכלכלי מרשימה
מהסקירה השנתית של משרד האוצר למצב המשק עולה כי במחציתה הראשונה של 2010 נרשמה התאוששות מהירה, אשר התמתנה במחצית השנייה. הלכי הרוח של התעשיינים, שהתחילו מנקודה פסימית למדי - דווקא עשו את המסלול ההפוך
בסקירה מציינים, בהתבסס על נתוני הלמ"ס, כי המשק צמח ב-2010 ב-4.5%. התוצר העסקי צמח בשיעור של 5.3% והצריכה הפרטית בשיעור של 4.7%. צוין, כי במחצית הראשונה נרשמה צמיחה מהירה בעקבות גידול בייצור התעשייתי, בפדיון ענפי המסחר וביצוא. כן נרשם עודף בגביית המסים, הישירים והעקיפים, בהיקף של 12.3 מיליארד שקל.
מגמה זו נחלשה במחצית השנייה של השנה: הייצור התעשייתי התכווץ וחלה האטה בשיעור הגידול של פדיון ענפי המסחר והשירותים. בשורה התחתונה, שיעורי הצמיחה שנרשמו בישראל היו גבוהים מאשר במרבית המדינות המפותחות. בהשוואה בינלאומית צמחה ישראל מהר יותר מאשר ארה"ב (2.9%), גוש היורו (2.3%), וממוצע מדינות ה-OECD, שעמד על 3.1%.
בפעילות סחר החוץ נרשמה בשנה שעברה התאוששות שכללה עליות חדות ביצוא וביבוא הסחורות, לאחר הירידות החדות ב-2009. שיפור ניכר נרשם גם בשוק העבודה - גידול ניכר בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, לצד ירידה משמעותית בשיעור האבטלה.
ביציבות המחירים חל במהלך השנה האחרונה שיפור קל. לראשונה מזה 5 שנים היתה האינפלציה בתוך היעד של בנק ישראל. עם זאת, לקראת סוף השנה התגברו הלחצים האינפלציוניים והציפיות לאינפלציה נותרו בגבול העליון
בשנת 2010 נרשמה מגמה מעורבת בהלכי הרוח של הציבור. מדד מנהלי הרכש, המשקף את הצפי לפעילות במגזר התעשייתי, עמד בסוף שנת 2010 על רמה הנמוכה מרמת השיא ששררה בסוף 2009. במחצית הראשונה של השנה חלה הרעה משמעותית בהלכי הרוח של התעשיינים, כאשר ברבעון השני של השנה המדד אף הצביע על צפי להתכווצות בפעילות. עם זאת, במהלך המחצית השנייה של השנה נרשמה התאוששות ניכרת אשר פיצתה באופן חלקי על הירידה החדה.
במהלך השנה המשיך בנק ישראל בהעלאות ריבית מתונות וברכישות מט"ח על רקע לחצי התיסוף, אשר הגבילו את מרחב הפעולה של המדיניות המוניטרית. מדדי המניות בארץ רשמו עליות חדות במהלך השנה האחרונה, בדומה להתפתחויות העולמיות, וחל גידול ניכר בהיקף ההנפקות, הן של מניות והן של אג"ח קונצרני - מסבירים בסקירה.
עוד נטען, כי שני הגורמים המרכזיים להעלאת הריבית המדורגת שהונהגה על ידי בנק ישראל היו הריבית הנמוכה במשק עודדה מעבר של הציבור לאפיק ההשקעה הנדל"ני - מה שהביא לעלייה ניכרת במחירי הדיור במהלך 2009 - וכן ציפיות האינפלציה, שנעו סביב הגבול העליון של היעד.
"מנגד, נמנע בנק ישראל מהעלאת ריבית מהירה יותר עקב הריביות הנמוכות במדינות המפותחות והחשש כי הרחבת פערי הריביות תוביל ללחצי תיסוף חזקים יותר על השקל", נכתב. יש לציין, כי פערי ריביות אלו הגבירו במהלך 2010 את תנועות ההון קצרות הטווח (הספקולטיביות - י.ג) הנכנסות לישראל, ונוסף לעודף בחשבון השוטף גרמו לייסוף של 6% מול הדולר ושל 12.9% מול היורו.
כן צוין כי על רקע התיסוף בשער השקל ולאור העלויות של החזקת יתרות המט"ח נקט בנק ישראל בסוף 2010 מספר צעדים מקבילים לצינון שוק המט"ח, כדוגמת החלת חובת דיווח על עסקאות מט"ח וחובת נזילות על עסקאות בנגזרי השקל המבוצעות על ידי זרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם