פישר: השווקים ביטאו את הגידול בסיכון למשק כתוצאה מהמתרחש במצרים
נגיד בנק ישראל התייחס היום לאירועים במצרים, ואמר כי "צריך להמשיך לשמור על התנאים שמאפשרים יציבות כלכלית בימים אלו"; לדבריו, אחת המטרות העיקריות של מדיניות הגדלת יתרות המט"ח היא חיזוק יכולת העמידה של המשק הישראלי בפני סיכונים גיאופוליטיים
"בשבועות האחרונים התערערה היציבות במצרים, והאירועים מזכירים לנו את המצב הגיאופוליטי המיוחד בו מצויה מדינת ישראל", אמר הנגיד והוסיף כי "השווקים הפיננסיים אכן הביאו לידי ביטוי את הגידול בסיכון למשק הישראלי כתוצאה מההתפתחויות במצרים".
לדבריו, בנק ישראל הגדיל בשנים האחרונות את יתרות המט"ח שהוא מחזיק - כשאחת המטרות העיקריות של מדיניות זו היא חיזוק יכולת העמידה של המשק הישראלי בפני סיכונים גיאופוליטיים. "אין לנו כל כוונה לקבע שער החליפין ברמה מסוימת. אולם אנו נמשיך לתמוך ביציבות בשוק המט"ח בפרט, ובשווקים הפיננסיים בכלל", אמר.
פישר התייחס למצב המשק הישראלי ואמר כי "לו היתה ישראל חלק מאירופה, היתה בהחלט יכולה להתאים לרמה הכלכלית של מדינות היבשת, גם אם לא הייתה בין המובילות".
לדבריו, תוצר הכלכלה הישראלית עומד על כ-200 מיליארד דולר בשנה והתוצר לנפש עומד על כ-30 אלף דולר בשנה - בדומה לתוצר לנפש של פורטוגל ויוון. עוד הוסיף
הוא ציין, כי במהלך המשבר נעצרה הצמיחה והיה גידול מסוים בשיעור האבטלה. "אולם ב-2010 חזר המשק לצמוח בשיעור של 4.5% ושיעור האבטלה ירד והתקרב לרמתו ערב המשבר", הוסיף.
"תקציב הממשלה מנוהל בצורה אחראית, ומאושר במסגרת דו-שנתית, מה שמגדיל את רמת הוודאות ואת התנאים הפוליטיים בהם פועלת הממשלה", טען פישר בוועידה. לדבריו, האינפלציה הסתכמה ב-2010 ברמה של 2.7% - בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה.
הוא ציין כי השנה צפויה האינפלציה להיות גבוהה מהגבול העליות של היעד למשך חודשים אחדים, עד שתחזור להתכנס בגבולותיו - זאת בעיקר בשל ההתייקרות העולמית של מחירי הסחורות ובשל עליית מחירי הדיור.
"נטל החוב הציבורי נותר יציב במהלך המשבר וצפוי לחזור לתוואי של ירידה, ובכך ישראל שונה מאוד ממדינות רבות במערב בהן נטל החוב גדל מאוד במשבר וצפוי להמשיך ולגדול", אמר פישר. "הוצאות הממשלה מסתכמות בכ-42% מהתוצר, והן ירדו בצורה משמעותית מאז השנים הראשונות של העשור הקודם, בעיקר כתוצאה ממדיניות שהנהיג שר האוצר דאז וראש הממשלה היום, בנימין נתניהו".
עוד הוסיף הנגיד כי "הוצאות הביטחון של הממשלה מסתכמות בכ-7% תוצר, וזוהי רמה נמוכה היסטורית. החשבון השוטף מצוי בעודף מתמיד, והסחר מאוזן מאוד במונחים גיאוגרפיים, כך שהוא מתחלק בין ארה"ב, אירופה, אסיה ומדינות אחרות. עם זאת, יש לציין שהיקף הסחר עם שכנינו נמוך יחסית, וגם היקף הסחר עם חלק ממדינות אירופה הוא נמוך בהינתן הקרבה הגיאוגרפית".
פישר התייחס גם לאתגרים העומדים בפני ישראל בטווח הארוך, כשהראשון שבהם, לדבריו, הוא בתחום החינוך. "הישגי מערכת החינוך שלנו מידרדרים בשנים האחרונות בהשוואה בינלאומית", אמר.
"למרות הגידול במספר המוסדות האקדמיים והמכללות, נדרשים עוד צעדים רבים בכל חלקי המערכת ועל פני כל טווח הגילאים, כדי להתמודד עם האתגרים שעומדים בפני כלכלת ישראל והחברה הישראלית", הוסיף.
אתגר מרכזי נוסף שציין הוא בעיית העוני. "שיעורי העוני בישראל גבוהים בהשוואה בינלאומית, והם מתרכזים בעיקר בסקטור החרדי והערבי. בקרב החרדים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים הוא נמוך מאוד, והדבר מביא לשיעורי עוני גבוהים באוכלוסיה זו. בדומה, שיעור ההשתתפות בקרב נשים ערביות נמוך ביותר, גם בשל אפליה מתמשכת וגם בשל בעיות מבניות והיבטים תרבותיים".
לדבריו, על אף שניכרים סימנים של אינטגרציה בשוק העבודה בענפים שונים, "נדרשת התקדמות רבה בתחום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם