שאלת השאלות: לא הבנתם מה זה Quora? אתם ממש לא היחידים
הבלוגוספירה כמרקחה: בימים האחרונים מתקוטטים בלוגרי העל מייקל ארינגטון ורוברט סקובל - ולא מהססים להחליף מהלומות מקוונות. הסיבה: Quora - אתר לא ממש חדש, לא באמת גדול ולא לגמרי ידוע, שמנסה להגדיר עצמו כשירות שאלות ותשובות מקצועי. אך על שאלה אחת הוא עוד לא הצליח לענות: מה זה באמת Quora?
הגפרור שהצית את הוויכוח היה דווקא אתר אלמוני יחסית, Quora. זה מיזם שהוקם לפני כשנה על ידי שני מהנדסים יוצאי פייסבוק, שהוגדר כשירות שכולל בעיקר שאלות ותשובות הנוגעות לעולם הסטארט-אפים והיזמות. מעין Yahoo Answers של הברנז'ה מעמק הסיליקון.
בזמן הקצר שחלף מאז עלה לאוויר הוא כבר הספיק להפוך להרבה יותר מזה. הוא הלך והתרחב, ולאחר שמשך אליו את בכירי עולם תעשיית ההייטק ואת הבלוגרים המובילים בעולם, הדרך ל"מאמצים המוקדמים" היתה קלה. האתר כבש את תשומת ליבם של משתמשים רבים ברשת, שהצליחו לשים את ידם על הזמנה לשירות המסקרן.
הרעיון המרכזי ב-Quora אינו חדש: המשתמשים רשאים לפרסם שאלות, לקבל מענה וכן למצוא תשובות של משתמשים אחרים בנוגע לנושאים שמעניינים אותם. למשתמשים קיימת יכולת לדרג בצורה אנונימית את התשובות כמועילות או לא, לפי דעתם - וכאן נעוצה הסיבה שהעמידה את Quora במרכז הסערה התורנית.
בלוגר העל סקובל היה מהראשונים לאמץ את השירות החדש, ובמשך תקופה של חודש ימים הצליח להפוך למשתתף פעיל במיוחד, לאחר שפרסם יותר מ-400 תשובות לשאלות השונות שהציפו הגולשים על אודות עולם הטכנולוגיה וכן את דעתו בנוגע לסטארטאפים שונים.
אך בימים האחרונים חלה תפנית מפתיעה: סקובל החליט לחזור בו לאחר שהבין, לטענתו, כי אין אפשרות להכניס "אישיות" לתשובות או להביע דעה האמיתית, כל עוד מי ששולט בפופולריות של התשובה ויכול להכריע מה יעלה בגורלה - הם הגולשים בלבד.
הבלוגר המפורסם טען בתוקף כי השירות אינו מתאים לבלוגרים, מכיוון שאפשר למנוע את פרסומה של התשובה על ידי איסוף קבוצה של משתמשים אשר מסוגלים להעניק לה דירוג נמוך וכך להעלים אותה, אפילו אם זה על בסיס מניעים אישיים או זרים.
סקובל פרסם מאמר שמהלל את מתחריו של Quora, ובו הוא מסביר לקהל קוראיו הנאמן כי השירות הוא פלטפורמה לא טובה עבור בלוגינג. לאחר פרסום הפוסט החלו 53 משתמשים שונים לסמן את תשובותיו של סקובל ב-Quora כ"לא עוזרות". סקובל, שנעלב מהתגובות הלא מפרגנות, טען כי מדובר בקומץ שלא אהב את דרך התנהלותו - ולכן התנכל לו.
סקובל טען כי הפתרון לבעיה של Quora הוא אימוץ המודל של אתרי Wiki או של פורומים מקוונים: מינוי אנשים מתוך קהילת המשתמשים ל"מבוגר אחראי" - גורמים אובייקטיביים שלהם תהיה החלטה סופית הנוגעת לפרסום תשובה. כמו כן, הציע סקובל להקים מנגנון שמאפשר להתנגד או לערער על הדירוג שהעניקו הגולשים לתשובות. בנוסף לכך הסביר הבלוגר הממורמר כי על הגולשים להזדהות כאשר מדרגים תשובות - ואף לספק סיבה נאותה להחלטתם.
כצפוי, הפוסט של סקובל על אודות השירות עורר את זעמה של הבלוגספירה וגם את זעמו של מייקל ארינגטון מ Tech Crunch. ארינגטון הגיב בפוסט משלו וטען כי Quora הוא לא מגרש המשחקים הפרטי של סקובל ובהחלט לא פלטפורמת בלוגינג כפי שהחליט סקובל. ארינגטון השווה את ציפיותיו של סקובל מהשירות - לאדם אשר רוצה שרכבו יכין לו גם ארוחה.
לטענתו, משום שב-Quora הגולשים יכולים להתערב בתכנים, הוא יותר דומה לבסיס ידע - מעין ויקיפדיה משודרגת - ופחות לבלוג או לשירות כמו טוויטר. "גם אם זה מעצבן את סקובל,? כתב ארינגטון.
הוויכוח בין סקובל לארינגטון מציף על פני השטח את אחת השאלות שהגולשים ב-Quora עדיין לא ענו עליה: מה זה בכלל Quora? נראה שאפילו הבלוגרים המובילים בעולם עדיין לא החליטו.
מאז שנת 2004 התפתח האינטרנט ממאגר המבוסס על מידע באתרים - לעולם שלם ומרתק, שמבוסס בעיקר על תוכן גולשים (Web 2.0). אם זה ברשתות
אף שהתשובה לשאלה "מהו Quora?" נראית פשוטה למדי, היא למעשה מורכבת להפליא ותלויה בכל אחד מאיתנו או בהחלטה על השימוש שנבחר לעשות בו.
אפשר לראות בשירות זה מתחרה לגוגל, אך בניגוד למנוע החיפוש, Quora מתאים לקהל האנשים שיודעים מה בדיוק לשאול. בגוגל התרגלנו להכניס מושגים, מילים ומשפטים כלליים; ב-Quora צריך לנסח שאלה מדוייקת.
הבדל חשוב נוסף הוא סוג התשובות שמקבלים בגוגל, אשר מושפעות ישירות מהיכולת של מנוע החיפוש לנטר את האתרים השונים ברשת ולדלות מהם את המידע הרלוונטי לשאלה. Quora מבקש מהשואל להתמקד בנושא ולשאול שאלה רלוונטית - וכך לקבל תשובה אפקטיבית. התשובה שתעלה תושפע מהדירוג שייקבע על ידי משתמשי האתר.
בנוסף לכך, העובדה שהשאלות והתשובות שמופיעות ב-Quora נסרקות על ידי גוגל, הופכת את האתר למקור מידע למשתמשי הרשת בכלל ולא רק למשתמשי השירות (לפחות עד שיוחלט לסגור את האתר למנועי החיפוש).
בלוגים, או שירות מיקרובלוגינג כמו טוויטר, הם המתחרים הטבעיים של שירות שאלות ותשובות. השימוש הנרחב שנעשה בטוויטר כמקום לשאול בו ולקבל תשובות באופן מיידי - הפך את Quora הצעיר למתחרה על הקהל בטוויטר.
אך ייתכן שעצם ההשוואה בין טוויטר ל-Quora היא שגויה. למעשה, לאחר ההרשמה לשירות ניתן להתחבר לפייסבוק וגם לטוויטר על מנת לאפשר ל-Quora להציע למשתמשים החדשים נושאי עניין המשותפים, אשר נובעים לרוב מהחיבורים השונים במסגרת הרשתות החברתיות.
האנלוגיה בין Quora לבין אתרי Wiki היא מובנת. באתרים שמבוססים על מודל Wiki - ויקיפדיה בראשם - קיימים עשרות נושאים לדיון, הכוללים אינספור הודעות ומאפשרים לגולשים לתרום מידע לאתר באופן חופשי ושיוויוני. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים קיימים או לחילופין לפתוח דפים ונושאים חדשים לדיון.
היכולת של משתמשים לערוך, לשנות ולתרום לאיכות התוכן באתר כזה - מקבילה ליכולת המשתמשים ב-Quora לשנות ולשפר את איכות התשובות. בוויקיפדיה תוכן גולשים נשלט על ידי מנהלים ועורכי שירות. לכן מסתמן כי אם נסיר את מעטה העסיסיות הרכילותית מהדעות של סקובל וארינגטון, נראה שההגדרה שכל אחד מהם נותן ל-Quora מתאימה גם לוויקיפדיה: ארינגטון מדבר על בסיס ידע פתוח ומשותף, ואילו סקובל מציע לדאוג לעריכה ולניהול של הידע הזה.
Quora הוא לא השירות הראשון שמאפשר לקבל מידע באמצעות שאלות ותשובות. כמות האתרים בתחום היא גדולה מאוד - כאשר הבולטים שבהם הם Answer.com הוותיקה והגדולה, Mahalo.com,
Stack Overflow, Yahoo Answers ו-yedda.com שנרכשה על ידי AOL. הם מהווים תחרות ברורה בתחום, אך כולם סובלים מהבעיה הוותיקה שרובם אינם יודעים לפתור עדיין - איכות המידע באתר.
כרגע, Quora נהנה מיתרון מבחינת רמת התשובות שמספקים משתמשיו. האתר מנחה את כותבי השאלות והתשובות לעמוד בכללי תחביר, לשון וניסוח, דבר המשמש כמסננת למי שאינו המשתמש הרצוי של השירות. כמו כן, האתר מושך בכירים ומומחים בתחומם, שאף מזדהים בתור כאלה - ומעניקים לתשובות אופי אמין.
אך ההגדרה של Quora כשירות שאלות ותשובות של מומחים היא טעות מיסודה. אם כך היה הדבר, מה הפך את השירות החדש למושך כל כך? ולמה הוא עורר דיון כה סוער?
קשה למצוא תשובה חד-משמעית לשאלה מהו Quora. אך נראה שדווקא השאלה צריכה להיות שונה: האם יש צורך בכלל להגדיר מטרה או זהות בעולם הניו-מדיה? ב-Quora, כמו בשירותי אינטרנט אחרים שקמו בשנים האחרונות, היזמים וגם המשתמשים מאפשרים לקהל לקבוע את הדרך וגם את היעד.
כשטוויטר החל לסחוף אחריו את עדת מעריצי הכתיבה ב-140 תווים, נראה היה שמדובר בשירות מיקרו בלוגינג קליל. חלק מקהילת הטכנולוגיה הספידה את השירות במהרה, אך נראה כי לבסוף הצביעו המשתמשים באמצעות מקלדת וכל אחד מצא את הדרך להשתמש בשירות - שהצליח להפוך אפילו לאמצעי שמשרת בהצלחה מהפכות עממיות.
כשהקים את פייסבוק, ראה מארק צוקרברג לנגד עיניו רשת חברתית אוניברסיטאית או לכל הפחות אתר היכרויות. התפתחות הרעיון שלו לרשת חברתית חובקת עולם בשווי מוערך של עשרות מיליארדי דולרים - חייבת לא מעט למשתמשים שידעו למנף את האתר לפי צורכיהם. משתמשי האתרים והשירותים השונים הם אלה שמעצבים את הזהות של אותם שירותים, כל אחד לפי צרכיו, בלי להיצמד להגדרות.
אי אפשר להגדיר את השירות החדש, וכל אחד יכול לראות בו את שברצונו. אפשר להגדיר את Quora כשירות כלאיים המורכב משירות שאלות-תשובות, טוויטר, מעט פייסבוק, קמצוץ של ויקיפדיה ואפילו גוגל. אך כמו חבריו השונים בעולם הניו-מדיה, גם Quora יוגדר בסופו של דבר על ידי המשתמשים עצמם לפי צורכיהם, לפי נקודת מבטם ולפי הצורה שבגינו ישתמשו בשירות - ובלי קשר למה שמייסדיו בחרו לכתוב בדף ה"אודות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם