לידיעת שר האוצר: כך תבטל את העלאת מחירי הדלק - בלי לפגוע בחלשים
באוצר מתעקשים שביטול ההעלאות האחרונות של מחירי הדלק יגרום לקיצוצים שיפגעו דווקא בשכבות החלשות. עסקים בשירות האוצר: כך תחסכו את 1.4 מיליון השקלים הנדרשים - בלי לפגוע כלל בעניים
אך למרות הסכומים האדירים שגובה המדינה מבעלי הרכב, היא לא טורחת להשקיע אותם בחזרה בנהגים: תקציב 2010 כלל רק 10 מיליארד שקל, שהושקעו בין השאר בפיתוח ובשימור כבישים, ברכבות ובסבסוד תחבורה ציבורית.
בינתיים, הנהגים ממשיכים לשלשל מיליארדים רבים לקופת המדינה. הממשלה תרוויח מבעלי הרכב עוד כ-4.9 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, מהם 2.8 מיליארד שקל מהעלאת הבלו על הבנזין והסולר. אלה צעדים שפוגעים בעיקר בחלשים, מהסיבה שעובדים בשכר נמוך מחזיקים בדרך כלל ברכבים ומשלמים בעצמם עבור הדלק - בעוד עשירים ומבוססים נוסעים בעיקר ברכב צמוד ואינם סובלים ישירות מהעלאת מחירי הדלק.
בשבועות האחרונים מתרחבת בארץ מחאה ציבורית נוקבת נגד העלאת מחירי הדלק. עם זאת, באוצר ממשיכים לטעון בעקשנות כי "אין ברירה". בכירים במשרד ראש הממשלה ובאוצר טוענים כי התקציב הדו-שנתי שאושר בממשלה ובכנסת הוא תקציב "סגור" שאסור לשנותו, כדי לאפשר עמידה ביעד הגירעון וכדי למנוע פגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
"אם יבטלו את מיסוי הבנזין, יצטרכו למסות ולקצץ בסעיפים אחרים, כמו מס הכנסה שלילי, שיפגעו בחלשים ובעניים. אין אפשרות לפתוח את התקציב בכל פעם שמישהו צועק", אומרים בכירים במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה. "אנו לא אשמים שמחירי הנפט עולים בעולם בעקבות משברים אזוריים או שמחיר הדלק בעולם מזנק. אין לנו שליטה על זה. היו גם חודשים שבהם המחירים ירדו בגלל סיבות הפוכות".
באוצר שוקלים כרגע להעלות את מס הקנייה על סיגריות, אם אכן תבוטל העלאת הבלו כפי שמסתמן מדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המס על הסיגריות עלה כבר פעמיים בשנתיים האחרונות - ועכשיו שוקלים לייקרו ב-14% נוספים.
מבדיקת 'עסקים' עולה כי ביטול העלאות מחירי הבנזין בינואר ובפברואר והשבת המחיר לרמה של דצמבר 2010, יגרמו לממשלה הפסד הכנסות של כ-1.4 מיליארד שקל בשנתיים הבאות. כאמור, באוצר טוענים שוב ושוב שהדבר ייאלץ את המדינה לבצע קיצוצים שיפגעו בעיקר בעניים, אך בדיקת עסקים מעלה כי ישנם דרכים סבירות אחרות להעלאה החדה במחירי הבנזין, שיכסו את אובדן ההכנסות אך לא יובילו לפגיעה בחלשים.
ראשית, קיצוץ אפשרי אחד הוא בקצבאות לישיבות ולחרדים, שקיבלו בתקציב המדינה עוד כ-2 מיליארד שקל בשנתיים. קיצוץ של 25% מתקציבים אלה יחזיר למדינה כחצי מיליארד שקל, שכבר מכסים חלק נכבד מהפסד ההכנסות שנגרם עקב ביטול העלאות המיסוי על הדלק. בתקציב הביטחון קשה בדרך כלל לגעת, בעיקר נוכח המצב המדיני הלא יציב במצרים ובסביבתה. עם זאת, קיצוץ מדורג של מיליארד שקל בשנתיים, שיפגע בעיקר בשומנים המיותרים של צה"ל,
אפשרות נוספת היא לפגוע בתקציבים מנהליים: קיצוץ של 10% בתקציבי משרדי ראש הממשלה, האוצר, החוץ והמשפטים יחסוך למדינה 800 מיליון שקל. בנוסף לכך, קיצוץ של 10% בשכר השרים, הח"כים והמנכ"לים בממשלה ובמגזר הציבורי יכול לחסוך למדינה כ-100 מיליון שקל בשנתיים. גם הממשלה, שזוכה לביקורת רבה בשל היותה מנופחת ומרובת שרים, יכולה להתגייס למאמץ: קיצוץ 6 שרים ועוד 2 סגני שרים יחסוך לקופת המדינה 50 מיליון שקל.
תחום נוסף שממנו ניתן לקצץ עשוי להפתיע רבים: תקציב הטיסות של הנשיא שמעון פרס. תקציב זה עומד על 10 מיליון שקל בשנה, לעומת 2 מיליון שקל אצל קודמיו בתפקיד. החזרת התקציב של הנשיא לרמה של קודמיו תחסוך 16 מיליון שקל בשנתיים. חוץ מזה, ביטול הפטור ממע"מ באילת יכניס למדינה 1.2 מיליארד שקל - שמכסים כמעט לחלוטין את הפער.
הטבות המס לציבור בישראל מגיעות ל-78 מיליארד שקל בשנתיים - מהם 65 מיליארד שקל במסים ישירים ו-14 מיליארד במסים עקיפים. לפיכך, מחיקת 2% בלבד מכל הטבות המס, אשר יבואו בעיקר על חשבון בעלי ההכנסות הגבוהות, תאפשר לממשלה לעמוד ביעד הגירעון ללא זינוק במחירי הדלק.
כך למשל ניתן להגדיל את המיסוי לעשירים. ניתן לצמצם את הרפורמה במס הכנסה, כך שהפחתות המס לא יחולו על בעלי הכנסות גבוהות מ-50 אלף שקל. העלאת מס ההכנסה לעשירים ב-5% תכניס למדינה כמיליארד שקל בשנתיים - רוב הסכום שיחסר בעקבות הוזלת הבנזין.
גם ביטול מיסוי קצבאות ילדים וקצבאות זקנה לעשירים יכניס לקופת המדינה 1.4 מיליארד שקל בתקציב הדו-שנתי. הדבר ייעשה על ידי תשלום קצבאות סלקטיבי: קצבאות הילדים והזקנה ישולמו רק לבעלי הכנסות נמוכות ממיליון שקל ברוטו לשנה (83 אלף שקל בחודש). המשמעות היא שבעלי שכר הגבוה ממיליון שקל לא יקבלו קצבאות כלל.
ניתן גם לאפשר תשלום דמי ביטוח לאומי עד תקרת הכנסה של 100 אלף שקל - צעד שיכניס עוד 700 מיליון שקל. צעד נוסף עשוי להיות תוספת מס קנייה של 5% על מכוניות מנהלים יקרות שזוללות דלק - אשר יכניס 90 מיליון שקל נוספים לקופת המדינה.
צעדים רחבים יותר יכולים להיות ביטול הפחתת מס החברות ב-1%, דבר שיכניס כ-700 מיליון בשנה (ו-1.4 מיליארד בשנתיים). גם דחיית הפחתת המסים הבאה שנועדה לינואר 2012 (מס שולי ומס חברות) תחסוך כ-2 מיליארד שקל.
כדאי לממשלה לקחת את ההצעות לתשומת ליבה - שכן עד עכשיו, במקום לריב עם סיעות חרדיות, למסות הכנסות שונות ולבטל הטבות לעשירים ולבכירים - המדינה חיפשה תמיד את הדרך הקלה למילוי קופת המדינה: פגיעה בחלשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם