פישר מודאג מהמשבר בנדל"ן: עודף הביקוש לדיור יימשך גם בחודשים הבאים
בדוח האינפלציה הרבעוני של בנק ישראל, מציין הנגיד כי לאחר חודשיים של התמתנות, שוב מזנקים מחירי הדירות בחודשים אוקטובר ונובמבר. מה שעלול, כך טוענים בבנק, להוביל לעלייה בשיעור האינפלציה והריבית במשק
לדברי פישר, מחירי הדירות בישראל הואצו בחודשים אוקטובר ונובמבר (לפי נתוני הלמ"ס), לאחר חודשיים של התמתנות. "לנוכח העליות החדות במחירי הדירות והיקפי האשראי לדיור, וחרף הערכות כי אין בועה בשוק הדיור - בנק ישראל נקט בצעדים מיקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות (אלה הניתנות בריבית משתנה וביחס מימון גבוה), ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק", נכתב.
הנגיד מעלה שוב חשש מכך שהלווים יתקשו בהחזר המשכנתא הצמודה לפריים ויגרמו למשבר פיננסי: "רוב ההלוואות ניתנו אשתקד בריבית משכנתא ובסכומים גבוהים, ולכן כשריבית בנק ישראל תעלה - יעלה גם החזר הלווים וחלקם עלולים להיקלע לקשיים בפרעון ההלוואות - תרחיש שעלו לפגוע ביציבות הבנקים והמשק כולו".
לפיכך מציין כי הנגיד כי המפקח על הבנקים הורה להגדיל את הקצאות ההון על הלוואות במימון גבוה, מה שיביא לעלייה בביטחונות הבנקים נגד הלוואות לדיור שניתנו בריבית משתנה.
בבנק מציינים כי ברבעון האחרון ניכרו סימנים להאצת האינפלציה - "עליית מחירי האנרגיה והמזון הייתה מהירה מזו של שאר רכיבי המדד, והם משכו כלפי מעלה את המדד הכללי. בסעיף הדיור (המתבסס על שכר הדירה), שהוביל את האינפלציה ברבעונים הקודמים, הייתה ברבעון האחרון התמתנות". במקביל טוענים בבנק, נמשכה מגמת הצמיחה גם ברבעון הקודם.
כמו כן עולה מנתוני הבנק, כי ההשקעות והיצוא התרחבו בקצב מהיר, ואילו
יצוין, כי הציפיות לאינפלציה בשוק ההון זינקו ל-3.2% (מעל היעד הרשמי), ציפיות החזאים הפרטים הן ל-3% (בתקרת היעד) ואילו בנק ישראל צופה אינפלציה של 2.6% וכי הריבית תעלה בהדרגה עד ל-3.3% בסוף השנה.
פישר התייחס בדוח גם לספקולנטים, נגדם פתח לאחרונה במהלכים נרחבים: "יבוא ההון לישראל ברבעון הנסקר התמקד ברכישת מלוות קצרי מועד (מק"מ) ובהפקדות של זרים בבנקים מקומיים, ופחות בהשקעות ריאליות ובמניות. כך הגיעה יתרת אחזקותיהם של הזרים בישראל לכרבע מיתרת המק"מ", כותבים בבנק ומציינים כי "ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח. לשם צמצום השפעות קצרות טווח אלה על שער החליפין התערב בנק ישראל בשוק ורכש מטבע חוץ".
לסיכום שב פישר ומזכיר כי הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשק הישראלי בזירה הגלובלית הם אי-הוודאות לגבי הצמיחה, ובמיוחד ביחס למשבר באירופה ובארה"ב והשפעתו על כלכלת העולם והביקושים ליצוא הישראלי.
עם זאת הוא מציין כי "בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם ויפעל לשמירת האינפלציה בתחום היעד, תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית. מסלול הריבית ייקבע גם בעתיד בהתאם לסביבת האינפלציה, לתנאי המשק ולהתפתחויות העולמיות, ובכלל זה לתוואי הריבית העולמית, ובהתחשב הריבית".
וזאת תחזית בנק ישראל לשנת 2011: הצמיחה תסתכם ב-3.7%; האבטלה תרד ל-6.2% (לעומת 6.7% אשתקד ו-7.5% ב-2008); גירעון הממשלה יגיע ל-3.3% (לעומת יעד של 3%) ויחס חוב-תוצר יירד ל-74.7% תוצר בלבד (לעומת 76.3% ו-79.2% בשנתיים שחלפו).
כמו כן, הצריכה הפרטית תגדל ב-3.5%, רמת החיים ב-1.7% וההשקעות יזנקו ב-8.8%. עם זאת, היצוא יעלה ב-3.8% בלבד והיבוא ב-5.3%, בשל ההאטה באירופה ובארה"ב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם