שוקי אורן: "יש המון ספקולנטים בשוק המט"ח"
החשב הכללי שוקי אורן הניע השבוע את מכירת מניות לאומי - בינתיים רק 5% מהן. עכשיו הוא מציע לשלמה אליהו לנסות להגיע לשליטה, בטוח שלחברות הגז אין בעיית מימון וחושב שכדאי לחכות קצת עם קרנות רווחי הגז
המהלך למכירת 5% ממניות לאומי נחשב לגדול ביותר שנעשה בשנים האחרונות. מדובר בחבילת מניות ששוויה 1.3 מיליארד שקל, אשר הופצה באופן מיידי באמצעות בנק ההשקעות UBS. "ההצלחה מעידה על האמון של המשקיעים בבנק ובהנהלתו", הוא מציין.
מה תעשו בתמורה מהמכירה?
"הכסף נכנס לקופת החשב הכללי, ופירושו של דבר שעליי לגייס כיום סכום הנמוך ב-1.3 מיליארד שקל - וזו בעצם הפחתת החוב החיצוני. מפה לשם כבר הצלחנו לגייס יותר מ-3 מיליארד שקל באמצעות מכירת מניות הבנקים, כך שבהחלט יש תמורה".
אורן מדגיש כי הכסף לא מועבר לתקציב השוטף, שכן "זו לא הכנסה שוטפת - תקבולי ההפרטה אינם נרשמים בהכנסה".
אבל מדוע החלטתם למכור רק 5% ולא הצעתם את חבילת המניות כולה, כדי לאפשר ללאומי להתנהל ללא גרעין שליטה?
"יש לכך שתי סיבות: ראשית, גם מכירה של 5% מהמניות נחשבת לעיסקה גדולה מאוד בקנה מידה מקומי. מכירת חבילת מניות בשווי 1.3 מיליארד שקל אינה עניין של מה בכך, והיה לנו חשוב מאוד להצליח בה - לא רצינו להמר ולמכור חבילה גדולה כל כך".
"בנוסף, אנחנו משתדלים לא לעשות מהלכים חד-צדדיים אלא לשתף פעולה עם בנק ישראל. הבנק המרכזי השתכנע שמכירת 5% מהמניות לא תפגע בהליך החקיקה המסדיר את עתיד גרעין השליטה. אנחנו מעוניינים להמשיך בעבודת התיאום מול הבנק המרכזי, המתמקדת בתיקון פקודת הבנקאות, והודענו לו שחשוב לנו להעביר את התיקון. אני מקווה שהעניין יושלם בהקדם - ואז תוך חודשיים ניתן יהיה להשלים את מכירת יתרת המניות".
המדינה עדיין מחזיקה ב-6.5% מהמניות. מה מעמדכם כיום בבנק - אתם בעלי השליטה או משקיעים מן המניין?
"התשובה תלויה בפרשנויות השונות הניתנות לעניין הזה. מדינת ישראל אכן מחזיקה ב-6.5% ממניות בנק לאומי וגם בהיתר מבנק ישראל להציע חברי דירקטוריון באמצעות ועדת המניות. אבל צריך לזכור שבעקבות המכירה המדינה הפכה לבעל המניות השני בגודלו. בעל המניות הגדול ביותר (שלמה אליהו, המחזיק ב-9.6% מהמניות, י.ש) יכול להצביע נגד הצעת המדינה, ואולי יהיה לו באסיפה הכללית כוח גדול יותר".
"ועדת המניות מציעה את הדירקטורים, אבל יש לה רק 6.5% מזכויות ההצבעה ואפשר להתנגד לעמדתה. בעניין הזה הכל עדיין פתוח. כך שיש לנו אמנם היתר מבנק ישראל, אבל אנחנו בפירוש לא בעלי השליטה. אגב, גם בעלי המניות האחרים בבנק רשאים לבקש היתר שליטה".
בינתיים תיקון "חוק מראני", המסדיר את מתכונת ניהולו של בנק ללא גרעין שליטה, מתעכב בכנסת. "החוק כבר עבר בכנסת בקריאה ראשונה והוא ממתין לדיונים בוועדת הכספים, שאמורה לאשרו", מעדכן אורן. "ביקשתי להאיץ את הדיונים ואני מקווה שהם יושלמו בעוד חודשיים, כך שעד סוף מרץ יתאפשר לנו למכור את יתרת המניות. עם זאת, הבהרנו לבנק ישראל שאנחנו לא יודעים מה לוח הזמנים והאם הדיונים יושלמו עד אז. ייתכן שהאישור יתעכב עד תום המחצית הראשונה של 2011".
במסגרת העיסקה עובדי לאומי אמורים לקבל 0.5% ממניות הבנק. מתי תמכרו אותן?
"צריך לסגור את העניין עם העובדים, ובתחילת שבוע הבא נתחיל לקיים מגעים איתם. אפשר לעשות כבר עכשיו עיסקה חלקית ולאחר מכן להשלים את החצי הנוסף, או להמתין ולמכור את הכל יחד עם השלמת תהליך ההפרטה. לדעתי, עדיף להמתין להשלמת העיסקה כולה, ואז נמכור את המניות בצורה מסודרת. כאמור, אנחנו מעריכים שבזמן הקרוב, או לכל המאוחר עד מחצית השנה, נשלים את המכירה - ואז יהיה נכון יותר לבצע עיסקה עם העובדים".
האם עיסקת המכירה תואמה עם בנק ישראל?
"בכל הנוגע לעבודה שלי כחשב הכללי, אני מתואם איתם. דודו זקן, המפקח החדש על הבנקים, נתן את ברכתו לעיסקה והתחייבתי בפניו שעד השלמת החקיקה לא נמכור מניות נוספות. אם החקיקה לא תאושר בכנסת, נחשוב מה ניתן לעשות".
בשבוע שעבר פורסם כי קיים תיאום גם בנושא שוק המט"ח, ואפילו הקמתם עם בנק ישראל ועדה משותפת.
"על כך אני לא רוצה להגיב. יש תיאום, אבל אני לא יכול לפרט. עיסקאות ההחלף שאנחנו עושים בשוק מבוצעות כעת כי לפי ראייתנו, זה חלק מניהול ראוי של החוב של מדינת ישראל. ברגע ששערי המט"ח הגיעו לרמות כה נמוכות, ראינו בכך הזדמנות טובה להעביר חלק מהחוב שלנו במטבע חוץ לחוב בשקלים. המהלך נעשה ברמת שערים נמוכה בהרבה מהיקף תקצוב
"ברור לנו שפעילות זאת גורמת לנו לרכוש דולרים בשוק, אבל בניגוד לבנק ישראל - שרכישותיו מיועדות להביא להתחזקות הדולר - אצלנו השיקול שונה ונעשה במסגרת ניהול החוב. אני לא רואה פסול ברוח הגבית המסוימת שאנחנו נותנים לבנק ישראל. הכוונות שלנו באות ממקום אחר".
מה דעתך על המהלכים האחרונים של בנק ישראל להגברת הפיקוח על הספקולנטים בשוק המט"ח? למשל, הדרישה לחשוף את שמות מבצעי עיסקאות המט"ח.
"לדעתי, בסך הכל מדובר במהלך נכון. אחד הדברים שחסרים לבנק המרכזי בביצוע פעילותו הוא מידע: היום אין מידע בזמן אמת על עיסקאות המט"ח והמק"מ; היום לא יודעים מי באמת עומד מאחורי הבנק הזר שמבצע פעילות ומדוע. יש המון ספקולציות על שוק המט"ח, והדיווח יוכל ליצור תשתית מידע טובה יותר, אם אכן רוצים לבצע צעדים מסוימים בשוק המט"ח בצורה אפקטיבית יותר.
"בהחלט ייתכן שלחלק מהשחקנים הדבר יעשה את החיים קצת יותר קשים. ייתכן שיהיו כאלה שלא ירצו להיחשף ובמידה מסוימת הדבר יקטין את פעילות הזרים בשוק הפיננסי".
אורן (51) סגר בחודש שעבר 3 שנים במשרד החשב הכללי - 3 שנים רוויות אירועים כלכליים, מהמשבר העולמי ועד המחלוקת הסוערת סביב חיפושי הגז והנפט, שתופסת בימים אלה את רוב הכותרות. "אנחנו חייבים ליצור ודאות בכל הנוגע לקידוחים", הוא אומר ביחס לוועדת ששינסקי. "ברגע שהשוק ידע מהם כללי המשחק ולוחות הזמנים, הוא יוכל להתאים את עצמו ולעבוד לפיהם".
השבוע אישר נתניהו את המלצות הוועדה כמקשה אחת. עם זאת, הוא ביקש להיערך להשתתפות המדינה במימון ההגנה הביטחונית על המתקנים. אתם ערוכים לכך?
"בשלב זה עדיין לא נכנסנו לנושא הביטחוני, אבל בהחלט בדקנו את היבט המימון. חברות הקידוח אמרו שתהיה בעיה לממן את הקידוחים. אז קודם כל, מבחינת המימון לא היתה צריכה להיות שום בעיה, אפילו ביחס להמלצות דוח הביניים. היתה אמנם פגיעה בתשואה של בעלי המניות, אך לא באספקת המימון. על אחת כמה וכמה שגם בהמלצות הסופיות לא תהיה בעיית מימון: ברגע שכולם יפנימו שנוצר 'עולם חדש' וזה סופי - הם ירוצו לממן ולבצע. הדבר החשוב ביותר כיום הוא ליצור ודאות, ואז הכל ירוץ".
"יחידת הפרויקטים באגף החשכ"ל, העוסקת בתחומי התשתית הגדולים, בדקה את התזרים שקידוחי הגז מסוגלים לייצר על־פי ההנחות שעליהן המליצה ועדת ששינסקי. התברר שלא צריכה להיות שום בעיה: זה אמנם היקף השקעה גדול, אך מבחינת הביטחונות לגופי המימון, אין בעיה להרים את הפרויקט ואין צורך בערבויות מדינה. קידוחי הגז חשובים לישראל, וברור שמבחינת המשק הם נכס אסטרטגי. שר האוצר כבר אמר שלו היתה בעית מימון, היינו שוקלים מעורבות ממשלתית".
מה עושים בכספי התמלוגים? מקימים קרנות?
"עדיין לא הוקמה שום קרן, ויש לי הרגשה שמחלקים את עור הדוב עוד לפני שהוא ניצוד. אולם ברגע שנתקרב למועד קבלת התמלוגים (בעוד כ-10 שנים, י.ש), נתחיל לטפל בנושא ברצינות. כשמדברים על הקמת קרנות צריך לזכור שבישראל יש עדיין יחס חוב-תוצר גבוה וגירעון לא קטן של 3.7% בתקציב. יש לנו עוד דרך ארוכה לפני שנהיה ראויים להשוות את עצמנו לנורבגיה".
השבוע פורסמה תוכנית גיוס החוב הממשלתי ל-2011. הבאתם בחשבון את האפשרות של ירידות שערים בשוק האג"ח בבורסה?
"תוכנית גיוס החוב עצמה אינה מתייחסת בשלב זה לתשואות בשוק האג"ח, אלא מתבססת על נתוני הגירעון. מדובר בהיקף גיוס נטו, לאחר פירעון הקרן ותשלומי הריבית השוטפים, ולפי הנחות שיש לנו לגבי תקבולים חד-פעמיים מהפרטות (מכירת לאומי). אנחנו גם מטפלים במכירת חלקנו בכביש 6, ומקווים שהעיסקה תתממש בחודשים הקרובים".
עד עכשיו ניהול החוב הממשלתי הוכיח את עצמו. אתם מצפים לעלייה בדירוג החוב של המדינה (A)?
"במודי'ס אנחנו מדורגים כ-A+, אבל בפיץ' וב-S&P אנחנו עדיין מדורגים כ-A. על פי אמות מידה כלכליות, אין לי ספק שישראל צריכה היתה לקבל דירוג גבוה יותר. אנחנו רואים את זה בהשוואה למדינות אירופה ובעובדה שהיחס בין החוב לתוצר אצלנו ירד השנה מ-78% ל-75%, וזה הישג יוצא מהכלל. הכלכלה הישראלית נמצאת בתנופת צמיחה, וברוב המדדים ישראל נראית הרבה יותר טוב מהעולם. אולם השיקול המרכזי של הסוכנויות לאי-העלאת הדירוג הוא השיקול הגיאו-פוליטי וחוסר היציבות במזרח התיכון. אני מודה שאינני יודע איך להתמודד עם זה".
לפני שבועות אחדים חזרת מביקור בסין. דיברת שם על גיוסים מהשוק הסיני?
"בשלב זה אנחנו לא עוסקים בגיוס חוב בשווקים זרים, אבל ייתכן שנעשה זאת בהמשך השנה. הסינים דווקא גילו עניין בגיוס אג"ח שלנו, אבל החשיבות העיקרית שאני מייחס לביקור היא יצירת קשר נוסף עימם. כרגע אין לנו עניין לקבל דווקא כסף סיני וזה לא יקדם את הכלכלות בשתי המדינות - אך בהחלט יש אפשרות של יצירת קשרים אחרים".
"צריך למצוא את הדרכים לקידום הייצוא ושיתוף הפעולה עם סין, וחלק משיתופי הפעולה כבר נראים בשטח בדמות גידול בהיקף עיסקאות ביטוח האשראי בייצוא לסין. בנוסף, אנחנו מקדמים קרן השקעות משותפת למחקר עם עיריית צ'נגדו, שתעבוד בדומה לאופן שבו קרן 'בירד' עובדת עם האמריקאים. היקף הקרן יעמוד על 3 מיליון דולר בשנה לכל אחד מצדדים והיא תופעל ל-5 שנים. אמנם זאת לא הפעם הראשונה שתוקם קרן כזאת - אבל מדובר בנדבך נוסף בהעמקת שיתוף הפעולה איתם".
יש הטוענים כי קברת סופית את פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב.
"הפרויקט הוצא מידי היזמים והפך לפרויקט תקציבי. נת"ע מקדמת אותו ונערכת לביצוע תקציבי שלו. אנחנו מחויבים לכך שהפרויקט יושלם עד 2017 ואני מקווה שהפעם כך יהיה, אבל אני לא מבטיח".
לסיום, באוצר מדברים על כך שתוך חודשים תפרוש מתפקיד החשכ"ל. לאן אתה ממהר?
"זה לא סוד שזוהי שנתי האחרונה בתפקיד. אם אני רוצה ואם לא, מועד סיום כהונתי הוא סוף 2011 - אז יש תאריך אחרון לפרישה, ובינתיים אני ממשיך כרגיל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם