כך מתכנן אנתוני מלקין להמציא מחדש את האמפייר סטייט בילדינג
שיפוץ הלובי ב-550 מיליון דולר. מלחמת חורמה בתיאום המתחרה. שימוש באנרגיה ירוקה. כך מתעקש אנתוני מלקין, הבעלים של האמפייר סטייט בילדינג, להשאיר את הבניין שלו רלוונטי גם בימים שבהם הוא מגיע רק למקום ה-14 בעולם. ראיון בלעדי
מותר לו. מהשפיץ של בניין המשרדים המפורסם בעולם, האמפייר סטייט, מלקין (48) מרשה לעצמו לקבוע את הכללים לפי ראות עיניו. למרות זאת, מדובר באדם נעים סבר ואדיב, שצוחק בקלות וגם ממרום משרדו המשקיף על ניו יורק כולה מתעקש לא פעם במהלך השיחה לשאול מה דעתי על הלובי המחודש, ששיפוצו הסתיים רק לאחרונה.
"זה לא רק בניין המשרדים המפורסם ביותר בניו יורק, אלא גם אייקון בינלאומי ובניין המשרדים המפורסם ביותר בעולם", מנופף מלקין באצבעו. "אתה יודע שאם אתה הולך לכל מקום בעולם, לא משנה לאן, ורוצה לשלוח לי גלויה, כל מה שאתה צריך לעשות זה לכתוב את שמי ולידו 'אמפייר סטייט בילדינג' - וזה יגיע אליי. אין צורך בכתובת. בשום גלויה או פרסומת לבניין מעולם לא כתבנו את כתובתו. מספיק לכתוב את השם וכולם יודעים. אתה לא חושב שזה מדהים?".
כמעט שעה מלקין מדבר על הבניין שלו בהערצה של אב גאה, של איש עסקים ממולח ושל סוכן נדל"ן חלקלק. כשהוא מדבר על בניין האמפייר סטייט במונחים היסטורים שחורגים הרבה מעבר ל-102 קומותיו, קשה שלא להיסחף אחריו. אף על פי כן, לא פעם מתעוררת התחושה שמה שנשמע כשיר אהבה הוא בעצם כתב הגנה - קמפיין ציבורי להשבת מעמדו של בניין שפעם לא היה זקוק לשום קמפיין.
41 שנה, מאז הוקם ב-1931 ועד הקמת מגדלי התאומים ב-1972, הוא נשא בתואר הבניין הגבוה בעולם - סמל למעמדה של ניו יורק כבירה העולמית של העולם החופשי. מאז איבד את מקומו בצמרת הרשימה לטובת עוד ועוד בניינים
828 מטר גובהו של הבניין המפורסם בורג' חליפה, שנחנך בראשית השנה בדובאי - כמעט פי 2.5 מ-381 המטר של בניין האמפייר סטייט. אם תרצו, זה כמעט כמו היחס בין האמפייר סטייט למגדל שלום בתל-אביב. ביניהם ניצבים 13 בניינים נוספים, גבוהים בעשרות ובמאות מטרים מזה של מלקין, מרביתם במזרח הרחוק, בעיקר בסין.
גם בארצות הברית הוא מדורג בשנים האחרונות רק במקום השלישי, אחרי ויליס טאואר בשיקגו (במקור, סירס טאואר) ומלון טראמפ, שגם הוא ממוקם בשיקגו. "50 מיליון תיירים צפויים להגיע השנה לניו יורק", מתגאה מלקין, "ו-80% מהם סימנו את בניין האמפייר סטייט ברשימת המקומות שיבקרו בהם".
בעיר שהיא שם נרדף לקפיטליזם ותחרות היא הדלק שמניע אותה, גם הקמת
הראשון, "40 וול סטריט", נחנך ב-1928 וממוקם באזור מרכז הסחר העולמי. גובהו, 283 מטר, אפשר לו להחזיק בתואר במשך שנה וחצי - בטרם איבד אותו לטובת בניין קרייזלר, שנחנך במאי 1930 ומתהדר ב-319 מטר של בטון ברחוב 42 פינת שדרות לקסינגטון.
לא חלפה שנה - ובניין האמפייר סטייט השאיר מאחור את שני גורדי השחקים האחרים, עם 381 מטר המתפרסים על פני 102 קומות. כמו שקורה לא פעם בעולם העסקים, התחרות הפרועה - שהפכה מאז לאחד מסיפורי המורשת האהובים ביותר על מדריכי טיולים מקומיים - עזרה ליזם הפרויקט להשלים את בניית האמפייר סטייט בקצת יותר מ-13 חודשים. 3,300 פועלים עבדו לשם כך מסביב לשעון, כולל סופי שבוע וחגים. זהו פרק זמן בלתי נתפס גם במונחים של שיטות הבנייה המודרניות, קל וחומר כשמדובר ב-1930.
במדינה שאוהבת את הדברים שלה גדולים ככל האפשר - החל באוכל, דרך כלי רכב זוללי דלק וכלה בבניינים - חניכת האמפייר סטייט היתה יום חג לאומי ונערכה תחת חסותו של הנשיא דאז, הרברט הובר.
אלא שלא כולם ראו בעין יפה את מרוץ הבנייה ששינה לנצח את קו הרקיע של ניו יורק. מה שהחל בשנות המסחר האופטימיות של 1928 קיבל תפנית כואבת עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול ב-1929. היסודות שהונחו בשם העוצמה האמריקאית התבררו כמפלצת ארכיטקטונית, שעמדה בניגוד מוחלט לשפלות הקומה ולאווירת המשבר שאפיינו את ארצות הברית בראשית שנות ה-30. אנשי עסקים רבים נטשו את העיר, ואלה שנשארו ירדו מנכסיהם. קומות שלמות של הבניין החדש נותרו מיותמות, ובכלי התקשורת כינו אותו לא פעם "פלופ".
אותו "פלופ" אינו רשום על שם משפחת מלקין, שנכנסה לתמונה רק ב-1961 במה שתואר בכלי התקשורת המקומיים כאחת מעיסקאות הרכישה המורכבות ביותר שידעה ניו יורק באותה תקופה וכשיתוף פעולה עסקי בין כמה מאצולות הנדל"ן הגדולות של אותן שנים.
הארי הלמסלי, אחד מאילי הנדל"ן המפורסמים בעולם, איש העסקים לורנס ווין וחתנו, פיטר מלקין (אביו של אנתוני), הרכיבו אז את אחד המודלים הראשונים והמפורסמים של "קבוצת רכישה", כשקנו את הבניין מאיש העסקים הנרי קראון ב-65 מיליון דולר.
לאחר זמן קצר מכרו הלמסלי ווין את הזכויות לבניין ל-Prudential Insurance ובמקביל החכירו את הזכויות לניהול המשרדים לקבוצה של 3,300 משקיעים, שהשקיעו 10,000 דולר כל אחד. לאחר כמה שנים העבירו המשקיעים את ניהול השליטה בבניין לידי משפחת מלקין וליאונה הלמסלי, אלמנתו של הארי - אשר אופיה הקשה ויחסה הקר אל הסובבים אותה זיכו אותה בכינוי הפוגע Queen of Mean.
בין לבין עבר הבניין עוד ידיים רבות - חלקן בינלאומיות, חלקן צבעוניות במיוחד, כדונאלד טראמפ. כך או אחרת, מתווה השליטה הייחודי שנוצר ב-1961 היה זרע פורענות שהוליד לא מעט מאבקי שליטה, סכסוכים מתוקשרים במיוחד ועורכי דין רבים בטרם קיבל מלקין את השליטה הבלעדית בניהולו ב-2006. "הבניין הוא חלק מחיי מהרגע שנולדתי", מספר מלקין. "ב-1961 סבא שלי רכש את הבניין, ונולדתי שנה לאחר מכן".
למה היה חשוב לך כל כך לקבל את השליטה הבלעדית?
"רצינו לקבל לידינו את הניהול היומיומי של הבניין מאחר שלא היינו מרוצים מהאופן שבו נוהל, מהדיירים שהיו בו ומשקיפות ההנהלה. בסך הכל לקח לנו כמעט 9 שנים, מ-1997 ועד 2006, לסיים את ההליכים המשפטיים. עם זאת, גם כיום 'הלמסלי אסטייט' הם עדיין חלק מבעלי הבניין, ו'מלקין הולדינגס' הם המנהלים הבלעדיים של הבניין וקובעים את המדיניות ואת אסטרטגיית הניהול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם