למדו מהטעויות: ב.מ.וו X3 - מוצלח בהרבה מהדגם המקורי
מהנדסי ב.מ.וו למדו את כל מגרעות הדור הראשון של X3 ובראו במקומו כלי חדש שעולה על כל מתחריו. האם יצליחו לתקן גם את נתוני המכירות בשוק הישראלי?
היות שעלויות הפיתוח והייצור לא גבוהות מאלה של מכוניות נוסעים, ומצד שני הלקוחות מוכנים לשלם יותר - לפעמים אפילו כפול - התוצאה היא מתח רווחים גדול משמעותית ושוק פורח מאוד של ג'יפים ודמויי-ג'יפ.
ב.מ.וו ומרצדס גילו את השוק הזה באיחור יחסית ליצרנים האמריקאים והיפנים, אבל החליטו לקחת את אותו עיקרון גם אל שוק מוצרי היוקרה (ולא נשכח, כמובן, את לנד-רובר שהמציאה את הג'יפ היוקרתי עם ריינג'-רובר). מתוך הבנה ששוק הג'יפים הגדול ביותר בעולם הוא השוק האמריקאי החליטו שני היצרנים הגרמנים לייצר בארה"ב - מרצדס את הML- במדינת אלבמה (1997) וב.מ.וו את X5 במדינת דרום קרוליינה (1999).
רובם המכריע של בעלי הג'יפים לא באמת משתמשים בהם מחוץ לאספלט או לכל היותר לשבילים כבושים היטב. מכיוון שכך, אנשי ב.מ.וו החליטו להטמיע בכלי שלהם את הקוד הגנטי של כל מוצרי החברה, כלומר את היכולות הדינמיות וההנאה מנהיגה, גם כאשר אלה באו על חשבון יכולות השטח.
בתעשיית הרכב העריכו שמה שכבש את ארה"ב יכבוש במהרה את שאר העולם, ושהשוק האירופאי, אז השני בגודלו בעולם, ידרוש כלים בגודל פרופורציונלי לשאר כלי הרכב הפופולריים שם, כלומר ג'יפונים קטנים במקום ג'יפים בגודל מלא.
בשנת ,2004 כאשר ב.מ.וו הציגה את ,X3 היא חיברה את כל אלה:X3 המקורי היה כלי דמוי ג'יפ, בגודל קטן (ג'יפון), עם יכולות דינאמיות גבוהות למדי ויכולות שטח מינימליות, והוא יוצר באירופה.
בדיעבד אפשר לומר שב.מ.וו עשתה לא מעט טעויות עם X3 המקורי, ולא מן הנמנע שאנשיה לא היו משוכנעים בהצלחה המסחרית הפוטנציאלית שלו כבר מיומו הראשון. עובדה היא שבמקום להשתמש באחד מקווי הייצור הרגילים שלהם - בגרמניה, בדרום אפריקה, בסין או בארה"ב - אנשי ב.מ.וו מסרו את עבודת הייצור וההרכבה של X3 לקבלן משנה, במקרה זה למגנה-שטייר
יותר מ600- אלף יחידות ו-6 שנים לאחר מכן אפשר לסכם (בחוכמה שלאחר מעשה) את כל הטעויות ולומר ראשית לכל שמדובר בכלי שהצליח לא רע בכלל מבחינה מסחרית. בדיעבד, כשני שלישים ממכירות הX3- היו בשוק האמריקאי (ולא באירופה), והכלי המקורי היה יותר מדי מכונית ספורטיבית קשיחה ופחות מדי כלי שעשועים נוח.
לזכותם של אנשי ב.מ.וו אפשר לומר שמאז 2004 ועד היום הם לא נחו לרגע, ובכל שנה ניסו לשפר ולשדרג את הכלי שלהם. למעשה X3 הוא אחד מכלי הרכב הסדרתיים היחידים בעולם אשר עבר שינוי ושיפור בכל אחת מהשנים שהוא נמצא בייצור.
כעת, בשלהי ,2010 מציגה ב.מ.וו את הדור השני של X3 ומוכיחה שלמדה מרוב הטעויות שלה. נכון להיום, X3 דור שני הוא הג'יפון היוקרתי הטוב בעולם, לכל הפחות עד שהמתחרות (מרצדס ,GLK אאודי ,Q5 וולבו ,XC60 לנד-רובר פרילנדר) יפנימו גם הן את הלקחים המתבקשים.
השינוי הראשון הוא העברת קו הייצור של X3 מאוסטריה לדרום קרוליינה, ארה"ב, לאחר הרחבת המפעל האמריקאי. X3 מצטרף בכך אל אחיו הגדול ואל כל סדרת הX- של ב.מ.וו, למעט X1 שמיוצר בגרמניה.
השינוי השני, שמתאפשר גם בזכות הצגת הX1- החדש יחסית, וגם לאחר הפנמת העובדה שהאירופאים לא ממש להוטים אחרי ג'יפים וג'יפונים, הוא הגדלת הג'יפון הזה במידה משמעותית. X3 המקורי היה כלי צפוף, במיוחד מאחור, וכעת הוא ארוך ב8.3- ס"מ, רחב ב2.8- ס"מ מאוד משמעותיים, ובסיס הגלגלים שלו ארוך ב1.5- ס"מ.
אחד הנתונים היותר משמעותיים מבחינת הגידול במימדים הוא הרחבה של 9.2 ס"מ במפתח הגלגלים. למעשה, X3 החדש תפח כמעט עד למימדים של X5 המקורי, משנת 99', ועם זאת הוא קל ב25- ק"ג מהדור הקודם של .X3
הניסיון של ב.מ.וו ליצור חוויית נהיגת כביש משובחת עם X3 המקורי הצליח במידה רבה במישור הדינמי, אבל גרם לחוסר שביעות רצון מיכולת השיכוך של הכלי: X3 המקורי היה קשיח ולא נוח. אם לא די בכך, עיצוב הפנים שלו היה די עלוב ביחס למה שב.מ.וו יודעת לעשות בתחום זה, והחומרים שמהם נבנה תא הנוסעים היו דלים והעניקו תחושה פחות איכותית מהסטנדרט של החברה הגרמנית.
כמו באירופה כולה, גם בשוק המקומי שלנו X3 לא ממש הצליח להתרומם והמכירות שלו לא התקרבו למה שב.מ.וו חזתה שיקרה בשווקים האירופאים שלה. ההשקה של X3 החדש נערכה באטלנטה, ארה"ב, בלב השוק הביתי ולא הרחק ממקום הייצור שלו.
הרושם הראשון, עוד לפני שמתניעים, הוא השיפור המשמעותי במרחב הפנימי ובאיכות החומרים. בשורת המושבים השנייה יש כעת מקום סביר לשלושה מבוגרים, שיכולים להיכנס פנימה בנוחות רבה ולשבת, בלי לחכך את ברכיהם במושבים הקדמיים ואת פדחתם בגג.
גם נפח תא המטען השתפר מאוד, ומהנדסי ב.מ.וו בנו לתוכו כמה מהטריקים השימושיים האופייניים למכוניות הסטיישן שלהם, כך שהעמסת מטענים שונים מתבצעת בנוחות רבה. עיצוב תא הנוסעים וסביבת הנהג שופרו מאוד, והחומרים שבשימוש זהים כמעט לגמרי לאלה המשמשים בסדרה 3 של החברה, כך שהחיים בתוך המכונית הזאת כעת מפנקים מאוד.
את X3 יניעו, בשלב ראשון, מנוע הבנזין בנפח 3 ליטר, 6 צילינדרים בטור, ומנוע הדיזל בן 4 צילינדרים בנפח 2 ליטר. לשניהם משודכת תיבת ההילוכים החדשה של החברה, בעלת 8 יחסית העברה (מנוע הדיזל מוצע גם עם תיבה ידנית בעלת 6 יחסי העברה).
בהשקה הוצגה הגרסה החזקה של מנוע הבנזין ,(35i) אשר מוגדשת על ידי מגדש טורבו כפול ומספקת 306 כ"ס ו40- קג"מ של מומנט (בהמשך תוצג גם גרסה אטמוספרית .(30i - בנוסף, הוצג גם מנוע הדיזל שמספק 184 כ"ס ו38- קג"מ (מומנט כמעט זהה למנוע הבנזין ממנוע בנפח ובמספר בוכנות קטן בשליש).
אחת האופציות החדשות במכונית הזאת (בתוספת תשלום) היא מערכת כיבוי והתנעה אוטומטית, שמדוממת את המנוע ברמזורים ומחזירה אותו לחיים ברגע שעוזבים את דוושת הבלם, לטובת חיסכון בדלק ובזיהום אוויר.
בניגוד לX3- המקורי, שהושק על כבישי הנהיגה המצוינים של דרום ספרד, X3 החדש הושק על כבישים אמריקאים שבהם אין אפשרות אמיתית לנהוג וליהנות, ואין גם דרך להעריך ברצינות את היכולות הדינמיות.
כדי להבהיר לנו שעם שוטרים אמריקאים לא משחקים, תודרכנו כבר לפני היציאה לדרך כי במקרה שיורו לנו לעצור, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לנטרל את מערכת דימום המנוע. "אם תעצרו בצד והמזגן יצרוך חשמל מהסוללה", הזהירו אותנו, "אחרי כמה דקות המערכת תניע אוטומטית את המנוע והשוטרים עלולים לחשוב שאתם מנסים להימלט. במקרה כזה הם עלולים לירות בכם".
למרבה המזל, בסופו של דבר לא הסתבכנו עם החוק, אבל גם לא היתה לנו אפשרות רצינית לגלות את מלוא הפוטנציאל הדינמי של המכונית. עם זאת, בדבר אחד אין ספק: X3 החדש הוא כלי נוח, עם שיכוך מתלים משובח, לא רק בהשוואה לדור הקודם שלו אלא גם ביחס למתחריו היוקרתיים.
הכלים שבהם נהגנו צוידו במערכות הבקרה האלקטרוניות "דיינאמיק דרייב" ו"אלקטרוניק דמפינג קונטרול", אשר יוצעו בחלק מן השווקים (ארה"ב, למשל) כסטנדרט ובאחרים בתוספת תשלום. מערכות אלה שולטות בקשיחות השיכוך של המתלים, כמו גם בתגובת המצערת וההיגוי, ובאמצעותן אפשר להקשיח מעט את המתלים ולחדד את התגובות. בין השאר, המערכת משדרגת גם את יכולות מערכת בקרת היציבות ומשתלטת על הנהיגה עוד לפני שנכנסים למצבים מביכים.
ההיגוי של X3 מוגבר חשמלית ולא משדר לנהג את המסרים המחודדים ומלאי המשוב של הגאים אחרים של ב.מ.וו. עם זאת, המשקל שלו נכון (הוא לא "קשה" או "רך" מדי) וכך גם יחס ההעברה שלו, לכן הנהיגה מדויקת ולא דורשת עודף תיקוני היגוי. כמו רוב הג'יפונים, לX3- אין "הילוך כוח" וההנעה לארבעת הגלגלים שלו קבועה, תוך כדי העברת 40% מכוח המנוע לגלגלים הקדמיים והשאר לגלגלים האחוריים.
מערכת הX-DRIVE- של ב.מ.וו היא מכאנית (נשלטת על ידי מנוע חשמלי) ומופעלת על ידי מחשב הפעלה המתואם עם מערכת בקרת היציבות. בהתאם לצורך המערכת יכולה להעביר את כל כוח המנוע לאחד הסרנים (קדימה או אחורה) בעוד שבקרת היציבות יכולה לעצור כל אחד מן הגלגלים כדי שישמש כציר לסיבוב המכונית.
גם המתלים של X3 שודרגו, והם מבוססים כעת כמעט אחד לאחד על המתלים של סדרה 3 החדשה. התוצאה בנהיגה יומיומית על כבישים משעממים היא נעימה מאוד. מנוע ה3.0- ליטר משדר תחושת כוח טובה, הוא נעים לשימוש ושקט למדי, והתיאום שלו עם תיבת ההילוכים (כל המכלולים אהובים עלינו גם ממכוניות אחרות של החברה) מעולה.
במצב "ידני" אפשר להעלות ולהוריד הילוכים באמצעות "פליפרים" מאחורי גלגל ההגה, מה שמשפר עוד יותר את תחושת השליטה במכונית. למרות שהמתלים פחות קשוחים מבעבר, ולמרות השיפור המשמעותי בנוחות, הנטייה של המכונית לגלגול גוף לא מוגזמת ולא פוגעת בתחושות ההנאה והשליטה, ויחד עם צמיגי הכביש המצוינים שבהם צוידה המכונית לא הצלחנו אפילו להתקרב אל מגבלות האחיזה שלה או להוציא משלוותה את בקרת היציבות.
כאילו כדי לצאת ידי חובה, או כדי להדגיש שמדובר ב"ג'יפון", אפשרו לנו המארגנים לנהוג על גבי מסלול שטח קצר שרובו שביל כבוש. מעצם העובדה שנהגנו עם אותם צמיגי כביש רחבים שאיתם מגיע הכלי הזה אפשר להבין שלא היה מדובר באתגר עבירות מרגש, והX3- אכן צלח אותו ללא כל מאמץ.
הגילוי היחיד שכן הפקנו בזכות נסיעת השטח נוגע דווקא לגרסת הדיזל, שבאופן כללי משדרת תחושת כוח מאוד נעימה לשימוש. באופן לא אופייני למנועי דיזל גילינו מעין היסוס או "חור" בין ההילוך הראשון לשני (תחילת נסיעה בהילוך שני) שנובע מיחס העברה גבוה מדי של ההילוך השני. בנהיגת כביש הדבר לא מפריע או מורגש, אבל בנהיגת שבילים או בעלייה, זו מגבלה שלא אמורה להיות.
ייתכן שנסיעת מבחן אינטנסיבית יותר על כבישי ארץ הקודש תחשוף כמה סדקים נוספים או מגבלות אחרות של X3 החדש, אבל הרושם הראשוני הוא שמהנדסי ב.מ.וו לקחו ברצינות רבה את כל הביקורות שספג הדור הראשון ועבדו נכון כדי לתקן את הפגמים. התוצאה היא כלי מרווח ונעים יותר, נוח מאוד, עם מנועים חדשים וחזקים יותר ועם שפע מערכות אלקטרוניות שימושיות (כמו למשל, תצוגה עילית ומצלמת רוורס משוכללת).
בארה"ב ובאירופה מוצע X3 במחיר מעט יותר נמוך מזה של הדור היוצא, ואם כך יהיה גם בישראל, יש לכלי הזה הרבה מאוד מקום תחת השמש. בתלות במחיר, ובמפרט האבזור, X3 יכול לעשות בית ספר לQ5- האיכותי וגם לשאר המתחרים בקטגוריה, שאף אחד מהם אינו קוטל קנים. בשונה מבעבר, הפעם מדובר בכלי מעניין, שימושי, עם הופעה חיצונית מרשימה ויכולות טובות כמעט בכל תחום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם