רואה את הנולד: אילו טכנולוגיות של יבמ יכבשו את השוק ב-2015?
שיחה סלולרית עם הולוגרמה תלת-ממדית. סוללות שנטענות מנשימת חמצן. מידע על פקקים שעה לפני שהם נוצרים. ד"ר פול בלום, טכנולוג התקשורת הראשי של יבמ, מציג את חזון החברה ל-2015. ראיון מיוחד
"התחזית אמרה שייווצרו טכנולוגיות מהסוג הזה, והן אכן פותחו בהתאם לחזוי. שאלת כניסתן לשימוש המוני במועד שצוין כלל לא עלתה על ידינו", ממהר להתגונן פול בלום, הטכנולוג הראשי לתחום התקשורת בחטיבת המחקר של יבמ העולמית.
ד"ר בלום, 37 שנה בתעשיית התקשורת ו-13 שנה ביבמ, הוא אחד מאותם מומחים שבונים את תחזית יבמ לעתיד. בשבוע שעבר ביקר בארץ: "מבחינתי, ישראל היא המרכז לפיתוחי טכנולוגיות התקשורת החדשניות שיהיו במנועי ההמצאות שנראה בעתיד", הוא מבטיח. למעריב אונליין הוא סיפר על תחזית מדעני החברה ל-5 השנים הקרובות.
בתחזית של יבמ ל-2015 מופיעים - בדומה לסלולריים קוראי מחשבות - כמה רעיונות שנשמעים עתידניים, על גבול המופרכים. אחד מהם הוא שיחה סלולרית בין הולוגרמות תלת-ממדיות, לא פחות. "לא אהיה מופתע אם רכיבים הכרחיים הנדרשים לטכנולוגיה הזאת וליישומיה - כמו לאחרות שישנו את חיינו עד סוף העשור הבא - יגיעו ממוחו היצירתי של הסטארטאפיסט הישראלי הצעיר. וזו אחת הסיבות שאני כאן ועכשיו", מחמיא בלום.
לדבריו, "שיחה סלולרית עם מעין 'רוח רפאים' אינה רק גימיק. היא תשנה את הדרך שבה נעבוד בצוות ואת שיתופי הפעולה בפרויקטים מחקריים בתקשורת בין-אישית. זו קפיצת מדרגה בטכנולוגיית שיחות הווידיאו".
העתיד על פי בלום מתואר בצבעים עזים: "שיחה עם דמות תלת-ממדית והולוגרפית, שיושבת ממש לידך בטווח נגיעה כמעין 'רוח רפאים' של אדם קיים, תעצים את חוויית התקשורת. לא רק פניו ייראו על צג המחשב, כבשיחת וידיאו, גם שפת גופו. זה הכי קרוב לשיחת פנים אל פנים שבמציאות".
היישומים לכך רבים מספור. למשל, רופא שמרוחק מהמטופל יוכל לראות מולו את האיבר המיועד לניתוח, "להיכנס לתוכו" באופן וירטואלי ולאמוד את הנעשה בקרביו. "תיקונים של מערכות שלמות ישתנו הודות לתקשורת ההולוגרפית התלת-ממדית", הוא מצהיר. על פי החזון של יבמ, טכנאים
אמנם לא נוכל לגעת בהולוגרמה שתצוץ לידינו - "אבל אולי בעוד 30-20 שנה יתאפשר גם המגע הווירטואלי ונצרף חוש נוסף לתקשורת הבין-אישית", מנחש המדען.
מימוש החזון הטכנולוגי הזה יחייב השלמת כמה פיתוחים. בין השאר נדרשת מערכת שתצלם אובייקטים ותסרוק את המידע במהירות מכמה זוויות בו-זמנית - ליצירת התמונה התלת-ממדית המלאה ולשידורה.
כמו כן יידרש מזעור המצלמות כדי שיוכלו להיות חלק אינטגרלי ממארז הטלפון הסלולרי. כבר כיום ישנם סמארטפונים המצוידים בשתי מצלמות לשיחת וידיאו, שמשתמשות בו-זמנית בשני ערוצי שידור בין המשוחחים.
"באוניברסיטת אריזונה מבוצע פיתוח להגברת מהירות הצילום, השידור וההקרנה של תמונות בין שני הצדדים המשוחחים בטלפון סלולרי", מסביר בלום. כיום המהירות היא תמונה בכל 4 דקות, והיעד הוא תמונה מדי שתי שניות. "אלא שגם זו אינה מהירות שידור והקרנה מספקת, תידרש מהירות גבוהה הרבה יותר", הוא מוסיף.
לבלום חשוב להדגיש כי הוא לא סבור שתוך 5 שנים כל הטכנולוגיות שמשולבות בנושא יהיו בשלות דיין - "אבל זו ראשית הבשורה", לדבריו.
טכנולוגיה אחרת שאמורה להגיח מהמעבדות היא סוללות מזן חדש לחלוטין - שנושמת אוויר. ביבמ צופים הופעת סוללות המבוססות על חמצן כמקור לאנרגיה חשמלית, שיאפשרו הפעלת סלולרים ולפטופים מבלי להזדקק לטעינה מדי כמה שעות.
"אנחנו מעריכים שנראה ניצנים ראשונים של מכשירים ניידים ללא סוללות, שייטענו מעצמם - כמו שעוני יד שנטענים תודות לתנועה". בלום מעריך כי משך זמן הפעולה של המכשירים בעלי הסוללות הנושמות, מבלי שהביצועים יואטו או יפחתו, יהיה ארוך פי 10 ממשכו היום.
"כאשר מכונית חשמלית לא תעבור רק 160 ק"מ בין טעינת מצבר אחת לשנייה כמו היום, אלא 1,600 ק"מ - יש להניח שהרבה יותר אנשים ירכשו מכוניות חשמליות". במעבדת יבמ שבציריך, שוויץ, מבוצע פרויקט פיתוח לייצור סוג כזה של מצברים רבי עוצמה וסוללות, בעלי חיים ארוכים יותר בכמה סדרי גודל מאלה המצויים בשוק. ההנחה היא שבשלב הראשון קוראי ספרים אלקטרוניים ונגני MP3 יצוידו בסוללות הללו, עד להבשלת הטכנולוגיה לשימוש בהיקף רחב יותר.
טכנולוגיה אחרת תאפשר על פי תחזית יבמ תנועת כלי רכב בכבישים ללא פקקים ועומס. זו תתבסס על מחשוב נתונים על מצב התנועה ברשת כבישים אזורית או ארצית מסועפת ועל שידור ההמלצות לכל נהג בהתאמה אישית בתקשורת סלולרית.
המידע לגבי הנתיב הטוב ביותר יגיע ממערך איסוף נתונים ענק - מצלמות, חיישנים בכבישים ובצמתים וטלפונים סלולריים שבידי אלפי הנהגים, הנמצאים בכל רגע נתון בכל קטע כביש (בדומה למה שנעשה כבר כיום על ידי חברת Waze, רק בהיקף גדול עשרות מונים). החידוש מגיע מניתוח הנתונים, שיתבצע בבסיס נתונים מרכזי ויכיל פרמטרים רבים לחיזוי מצב התנועה בכל קטע בכל כביש - שעה מראש.
"יהיה צורך לחנך ולאמן נהגים לפעול בהתאם להנחיות, לטובתם ולבטיחותם", מסביר בלום, "ויהיה צורך ברשת כבישים מתוחכמת. המערכת הממוחשבת לנושא זה תביא בחשבון את הלו"ז הפרטי של כל משתמש ואת היומן והיסטוריית התנועה שלו בכל כביש לאורך תקופה".
העתיד לפי יבמ גם מבשר שחוות שרתי המחשבים במרכזי עיבוד הנתונים הרבים - הפולטות כיום כמויות ענק של חום ונחשבות לאחד הגורמים המזהמים ביותר את הסביבה - יגויסו להפקת אנרגיה תרמו-חשמלית ברמה עירונית.
על פי התוכנית, החום המופק ישמש בחורף להפעלת מערכות החימום העירוניות (במבנים) והמזגנים בקיץ. "50% מהאנרגיה הנצרכת כיום במרכזים הללו מושקעת במיזוג האוויר ובקירור חדרי המחשבים עצמם", מסביר בלום.
הוא צופה כי שרתי מחשב ייבנו בממדים קטנים יותר, כך שיהיו יעילים יותר ולא יבזבזו אנרגיה. החום שיפלט מהם ישונע לייצור חשמל. "במהותו, הרעיון דומה למתכונת הפעולה הביולוגית של גוף האדם ולאופן שבו הוא מקרר עצמו. צוות ביבמ ציריך שוקד על הטכנולוגיה הזו, ויש אבטיפוס שכבר עובד", מספר בלום, "היעד הוא למזערו כדי שיתאים ליצור המוני".
הטכנולוגיה ה-5 שצוינה בדוח יבמ היא רתימת משתמשי הסלולר, חיישני הרכב, הארנקים האלקטרוניים ומכשירים נוספים לאיסוף מידע בכמויות ענק בזמן אמת על מצב הסביבה - לצורכי מחקר ולהתרעות מפני מפגעים.
"במעבדה שלנו בהודו פותחה ה-Web Spoken", מספר בלום, "רשת אינטרנט חלופית למיליארדי אנשים במגזר החקלאי הכפרי. במסגרת פיילוט שערכנו סיפקנו לכל תושבי כפר הודי נידח טלפונים סלולריים פשוטים (15 דולר למכשיר). באמצעותם הם קיבלו גישה לאתרים קוליים ברשת האינטרנט, בניב המקומי - שסיפקו מידע על דישון, קוטלי מזיקים, השוואת מחירי היבולים מול הכפרים השכנים ומועדי הגעת הקניין או הרופא הכפרי הנודד".
"הודות לחידוש הזה, תרבות כפרם כולה השתנתה. הטכנולוגיה שפותחה לכך תותאם עתה לצורכי אוכלוסיות דומות על פני הגלובוס", מבטיח בלום.
אין ספק כי חלק מהטכנולוגיות שמציגה יבמ נראות רחוקות מאוד מ-2015, כמו אותם סלולריים "קוראי מחשבות" שהוצגו ב-2006. אך ייתכן שכמו אותם כפריים בהודו, גם חיינו ישתנו ללא היכר בשנים הקרובות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם