תקציב המדינה עבר: מי קיבל מה?
שר האוצר מתעקש שהתקציב הוא של "צמיחה ושל פריפריה" - אך הח"כים בטוחים שהתקציב הוא תוצאה של סחטנות ואיומים פוליטיים. בכנסת זועמים על שורה של סעיפים שנוספו ברגע האחרון ונועדו להבטיח את תמיכת המפלגות החרדיות. מה קיבלה כל מפלגה - וכמה זה יעלה לנו?
לדברי שטייניץ, התקציב טוב לאנשים: "הכפלנו את תקציב האמהות החד-הוריות והוספנו 500 שקל לאמהות עובדות, התקציב טוב לקשישים כיוון שיש בו תוספת לקצבאות לקשישים. הוא טוב לעובדים החלשים שמרוויחים פחות מ-5,000 שקל . אחרי כל כך הרבה שנים שמדברים על מס הכנסה שלילי אנחנו מיישמים אותו בכל רחבי הארץ".
גם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, דיבר בחיוב על התקציב וטען כי "התקציב הזה הוא תקציב מצוין, וכי חוק ההסדרים הוא חוק מצוין - אפשר לשפר אותו אבל הוא טוב".
לצורך העברת התקציב נדרשו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר לעמוד בשורה של הסכמים קואליציוניים. חלק מן ההסכמים נחתמו עוד בשנת 2009 ונוספו לתקציב הנוכחי, וחלק הסכמים חדשים. בין ההסכמים החדשים: ביטול הקפאת קצבאות הילדים, תמיכה בהעברת חוק הדיור ועוד.
על פי ההסכם הקואליציוני, שנחתם עוד בשנת 2009, הממשלה מקצה לסיעה כ-120 מיליון שקל בשנה, המיועדים למיזמים ולסעיפים תקציביים בתחום החינוך התורני. במהלך הדיונים על התקציב הנוכחי, ולאחר שיושב ראש ועדת הכספים, משה גפני, הפעיל את כובד משקלו - השיגה הסיעה הסכם נוסף (שנכנס לתקציב הנוכחי) שהוא ביטול ההקפאה של קצבאות הילדים שתוכננה לשנים 2012-2011. משמעות ביטול ההקפאה הינה העברה של 360 מיליון שקל בשנה הראשונה
סעיף נוסף שאותו ניתן לראות כהישג משותף של הסיעות החרדיות הוא החזרת הכספים של הבטחת ההכנסה לחרדים. בג"ץ אמנם פסק כי הסדר זה אינו חוקי, אולם ממשלת נתניהו החזירה אותו "בדלת האחורית" בעלות 220 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. בהסכם הקואליציוני נכתב ההסבר למעשה: "מתוך הכרה בערך לימוד התורה תפעל הממשלה לשמירת מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם".
במקרה של סיעת ש"ס ניתן לראות כי התקציב גדל בהשוואה לתקציב הקודם. בשנים 2010-2009 העבירה הממשלה לוסדות התורניים תקציבים בגובה 867 מיליון שקל ו-855 מיליון שקל בהתאמה, ואילו בתקציב הנוכחי צפוי הסכום לעלות ולעמוד על 2.1 מיליארד שקל בשנתיים. מדובר למעשה בתוספת של כ-394 מיליון שקל. סכום זה הינו גבוה יותר מהסכום שאליו מחויב ראש הממשלה בהסכם הקואליציוני.
סעיף נוסף שאליו התחייבה ממשלת נתניהו בהסכם הקואליציוני של 2009 הוא העברת 30 מיליון שקל לשיפוץ מקוואות ו-20 מיליון שקל לבניית בתי כנסת. סכומים אלה היו אמורים לעבור ב-2009 בלבד, אולם בתקציב מיוחד ב-2010 הועברו 34.5 מיליון שקל נוספים. למרות שסעיפי השיפוץ ב-2009 היו אמורים להיות חד-פעמיים, סעיפים אלה לא פסחו על התקציב החדש, ולפי ההסכם, בשנים 2012-2011 הם מתוקצבים ב-132 מיליון שקל, כאשר הם מופיעים בהרשאות להתחייבות או בסעיפים תקציביים.
בתי הדין הרבניים שאותם הבטיח נתניהו לשמר, זכו גם הם לרוח גבית בתקציב הנוכחי ותקציביהם צמחו במידה משמעותית. בעוד שב-2008 עמד תקציבם על 123 מיליון שקל, ואילו בשנתיים האחרונות עמד תקציבם על 130 מיליון שקלים בממוצע, הרי שבשנתיים הקרובות גדל התקציב מעל ומעבר לקצב הגידול התקציבי הרגיל. תקציבם של בתי הדין הרבני גדל ב-8% בתקציב הנוכחי והגיע ל-141 מיליון שקל בממוצע לשנה - עלייה של 22 מיליון שקל בשנתיים.
רשת החינוך של ש"ס "מעיין החינוך התורני" זוכה גם היא לרוח גבית בזכות ההסדרים הקואליציוניים. רשת החינוך מזנקת ב-28% אל מול גידול של 7.5% בלבד בתקציבי משרד החינוך. בשנתיים הקרובות תוציא המדינה כ-713 מיליון שקל על רשת החינוך, אל מול 557 מיליון שקל שהוציאה בשנים 2010-2009 תוספת של 156 מיליון שקל - מעל לגידול הטבעי.
הממשלה לא מחויבת בגידול כה דרקוני, אולם בהסכם הקואליציוני מצוין כי הממשלה תפעל לכך שלא תהיה פגיעה "במעמדו הייחודי ובתקצובו היחסי". נראה כי בסופו של דבר לשסניקים יש "צרות טובות" והפוכות, והמעיין רק הולך ומתעצם אל מול מערכת חינוך שמפגרת מאחור.
ביחס לשנת 2008 התקציב של מעיין החינוך התורני עלה ב-45%. הוצאה תקציבית נוספת המהווה גם הישג של ח"כ, מירי רגב, הינה חוק הדיור. במסגרת החוק יזכו רוכשי הדירות בפריפריה לסיוע בגובה 800 שקל בכל חודש בתשלומי המשכנתא במשך 15 שנה. ההצעה אמורה לסייע לזוגות צעירים הרוכשים דירה ראשונה, שעלותה לאורך השנים צפויה לעלות אל מעל מיליארד שקל. משמעות ההישג עומדת על כ-100 מיליון שקל בכל שנה, ובסך הכל על כמיליארד וחצי שקל.
יש לציין כי הצעת חוק זו סללה גם את דרכה של חברת הכנסת רגב מהליכוד בחזרה לזרעות המפלגה, וזאת לאחר שהודיעה בתחילת השבוע לראש הממשלה כי היא איננה מתכוונת לתמוך בתקציב לא חברתי. לאחר ששלשום בלילה סגר נתניהו עם סיעת ש"ס על העברת החוק, נעתרו כאמור המפלגה וחברת הכנסת, והעברת התקציב הובטחה. "בעקבות החלטה זו, שמשמעותה הטבה בדיור לזוגות הצעירים שלמענם נאבקתי בשנה האחרונה, אתמוך בתקציב המדינה ואמשיך לפעול גם בשנה הקרובה", אמרה רגב שחתמה על חוק סבסוד המשכנתאות.
אתמול לפנות בוקר הפתיעו 3 מתוך 4 חברי הכנסת של תנועת האיחוד הלאומי האופוזיציונית והביעו את תמיכתם בתקציב המדינה. ספקולציות הנוגעות לסיבות שהניעו אותם לשנות דעתם נהדפו הן על-ידי גורמים בקואליציה והן על ידי חברי המפלגה. לדברי חבר הכנסת יעקב כץ, "אנו לא עובדים אצל לבני ואצל מי שמבקש את רעתנו. לא היו שום הבטחות. יש אצלנו חופש הצבעה". עם זאת, הערכות במערכת הפוליטית מדברות על תקציבים והבטחות שניתנו לחבר הכנסת אורי אריאל, אשר סמוכיהן והשלכותיהן לוטות כעת בערפל.
לא כל הנוכחים קיבלו את התקציב החדש בזרועות פתוחות. המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, תקף את ההסדרים הקואליציוניים וטען כי "השותפות הקואליציוניות עושות ניצול ציני בכוחן והופכות את ההליך למופע לוליינות. יש צורך דחוף ברפורמה מקיפה בשיטת הממשל". לדברי שלום, "כמדי שנה היינו עדים לתופעות של סחטנות, משחקי כוחות ואיומים פוליטיים. אם לא נעשה רפורמה מקיפה בשיטת הממשל מצב זה רק ילך ויחמיר".
אל דעותיו הצטרפו גם הח"כים שלי יחימוביץ' ודניאל בן סימון ממפלגת העבודה. "החלטתי להצביע נגד תקציב המדינה בגלל חטאיה של הממשלה הזאת. לצערי אין כמעט תחום חיים שבו לא פגעה. אין כמעט ערך מוסרי שאותו לא דרסה. כעבור שנתיים של הקואליציה הזאת, ישראל היא ארץ אחרת", אמר בן סימון שתקף את מפלגתו שלו.
בן סימון הוסיף בדבריו וטען כי "הצבעתי נגד גם במחאה על התנהגותה של סיעת העבודה שבה אני חבר. היא היתה שותפה מלאה לחטאי הממשלה. לאורך כל תקופת השותפות עמדו לה הזדמנויות לתקן, להזהיר, לאיים, לממש איומים, לדחוף לשלום, להיאבק למען שיויון, למתן את הטירוף הלאומני של ישראל ביתנו, להילחם נגד החקיקה הגזענית וההיפר-דתית וחרדית, אך לצערי היא ביכרה שלטון על פני עקרונות, נוחות מיניסטריאלית על מאבק ערכי אידאולוגי".
לדברי בן סימון מפלגת העבודה השליכה למעשה את המפלגה אל צדי הדרך כאבן ללא הופכין. "ההצבעה על התקציב היא הצבעה על דמותה של המדינה. הממשלה הזאת התגלתה כקיצונית ביותר שקמה לישראל. היא שעבדה ממלכתיות לטובת מגזריות, הסיתה נגד ערביי ישראל בשנאה שלא ידענו כמותה ושלהבה את ההמונים נגד קבוצות מיעוט אחרות. על חטאים אלה ועל רבים אחרים החלטתי להצביע נגד תקציב המדינה", סיכם חבר הכנסת בן סימון.
מדובר קדימה נמסר על רקע העברת התקציב: "תקציב המדינה שעבר חשף את הרכבה האמיתי של ממשלת ישראל. לראש ממשלת ישראל קוראים אלי ישי, למשנה לראש הממשלה קוראים איווט ליברמן, ולממלא המקום קוראים יעקב ליצמן. נתניהו הוא לא ראש ממשלת ישראל אלא צל של אדם שמחלק כספים כדי לשמור על כיסאו. התקציב שאושר לא מייצג את המדינה וצורכיה אלא את הממשלה ותנאיה. אזרחי ישראל צפו בימים האחרונים במופע מביש ומבזה של סחטנות כלכלית ושל היעדר מנהיגות שלא היה בה מעולם, ודווקא מחירת החיסול הקולקטיבית באישור התקציב הוכיחה - זה נגמר, הממשלה הזאת בסוף דווקא".
גם חבר הכנסת גפני דיבר בחיוב על התקציב אולם ציין את אכזבתו מישראל ביתנו. "היום הזה היה אמור להיות בשבילי יום יפה. עבדנו במשך שבועות ארוכים והגענו לאיזונים ופשרות גם עם משרד האוצר שהיה מאוד קונסטרוקטיבי. עשינו מאמץ להגיע לפתרון, לתקציב טוב ביחס למה שהיה בעבר. חוק הסדרים שאינני זוכר כמותו - שאין בו גזירות. תוכנית השקעות במפעלים שתורמת לכלכלה. רציתי לעלות היום ולהגיד לכולם לתמוך בתקציב ולדחות את ההסתייגויות. אלא שפתאום גילינו כי ישנו נושא שנוי במחלוקת שבדרך כלל דוחים אותו בטח לא ליום של תקציב".
"אלא שלישראל ביתנו יש ככל הנראה אקדח, אני לא יודע אם הם רוצים לירות בו או לא אבל הם מאיימים. אני רואה בעניין הזה פשוט חבלה בתקציב המדינה, במשק הישראלי, חבלה בכלכלה, זה דבר רע. אם בישראל ביתנו היו אומרים 'התקציב רע, בו נדחה אותו', הייתי יכול לקבל את זה, אבל הם לא אמרו את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם