מנכ"ל סוגת: "תתחילו להתרגל, ההוצאות שלכם על מזון רק יגדלו"
מחירי המזון בעולם לא מפסיקים לעלות - וגם הכיס שלנו נפגע: שיעור ההוצאה על מזון בישראל, שירד בהדרגה מאז תקופת הצנע, שוב הולך וגדל. "אנחנו חווים תופעות שמוכרות לנו משנות הצנע", אומר דיוויד פרנקלין, מנכ"ל יצרנית האורז והסוכר הגדולה בישראל. "אי אפשר להשיג חמאה, קונים 4-3 עגבניות כי המחירים בשמים - וזה רק יחמיר"
עליית מחירי המזון ברחבי הגלובוס היא אחת הסוגיות המטרידות ביותר בסדר היום העולמי, ובספטמבר האחרון אף כינס האו"ם דיון מיוחד בנושא. אך לזינוק במחירי המזון בעולם עומדת להיות השפעה משמעותית גם על הרגלי הצריכה ועל מבנה סל ההוצאות של הציבור הישראלי. בשנות ה-50, על פי פרנקלין, ההוצאות על מזון היוו יותר ממחצית מסל ההוצאות הכולל. מאז עלתה רמת החיים ובמקביל הלכה וירדה עלות המזון בסל ההוצאות.
"בעשור האחרון הוצאנו קרוב לחמישית בלבד מסל המזון על מזון - ויותר על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, תקשורת ורכב", ממשיך פרנקלין. "מה שקורה בחודשים האחרונים זה שאחוז ההוצאה על מזון גדל, והוא ימשיך לגדול בשנים הקרובות. המצב רק יחמיר ועם ישראל יצטרך להתרגל לכך".
גם מבדיקת מעריב עסקים עולים נתונים דומים: משקל המזון בסל הצריכה של משפחה ממוצעת, הכולל ירקות ופירות, ירד בהדרגה מכ-40% בתחילת שנות ה-50 ל-16% ב-2004. עם זאת, בעקבות התייקרות המזון ובעיקר הירקות הוא עלה שוב ל-17.8% כיום. המשמעות היא שתוך 5 שנים חלה עלייה של כ-11.5% במשקל המזון מסל הצריכה הממוצע. שיעור זה צפוי לעלות לכ-19% בשנה הבאה.
אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי המזון בעולם היא פגעי מזג האוויר. "עולם הסחורות השתגע בגלל פגעי הטבע בעולם", מסביר פרנקלין. "שיטפונות ובצורות פגעו ביבולי החיטה, הדגנים, הקטניות והסוכר. גם בישראל יש עליות מטורפות במחירי הירקות בגלל פגעי הטבע - אבל בעולם זה חד יותר".
פרנקלין מסביר כי הסיבה לכך היא שמצד אחד יש פחות מוצרי גלם למזון ומצד שתי מדינות כמו סין והודו שרמת החיים בהן עלתה משקיעות פחות בחקלאות מקומיות וקונות יותר מזון מוכן מהמערב.
לדברי פרנקלין, לא רק היקפי היבולים נפגעו אלא גם האיכות שלהם. "מקילו אורז גולמי אנחנו מפיקים פחות אורז איכותי ממה שהיינו מפיקים לפני שנתיים", הוא מספר.
לטענתו, תופעה נוספת שפוגעת באיכות האורז היא ספקי סחורות בעולם שמערבבים זנים זולים עם זנים יקרים. "כדי להתמודד עם זה, אנחנו נוסעים לאזורי גידול בכפרים,
"ההקפדה הזו ייחודית לסוגת, וזו הסיבה שאנחנו היקרים בשוק. עם זאת, לא העלינו השנה את מחיר האורז כי בינתיים יש לנו מלאים ואנחנו סופגים את העלויות", הוא מדגיש.
לעומת האורז, בתחום הסוכר סוגת לא תוכל להמשיך ולספוג את ההתייקרויות בעולם. לדברי פרנקלין, החברה תייקר בקרוב את מחירי הסוכר לסוגיו לצרכן ב-20%-10%, וזאת לאחר שבשנה האחרונה הוא כבר התייקר ב-30%-20%. פרנקלין טוען כי הסוכר בעולם התייקר ב-2010 ב-60%-30%, ולכן אין לחברה מנוס אלא לייקר אותו שוב.
התייקרות הסוכר תביא לגל התייקרויות נלוות כמעט בכל תחומי המזון המערבים סוכר במוצריהם - ובעיקר ממתקים, ריבות ומאפים, וכן לחם שגם כך התייקר פעמיים השנה בשל התייקרות החיטה.
בסקירה מיוחדת של דן אנד ברדסטריט שפורסמה לאחרונה צופה חברת המידע העסקי עלייה חדה במחירי המזון הקמעוני בעתיד הקרוב. עלייה זו נובעת מנסיקה של 16% במדד המזון העולמי מאז יוני 2009 וכן מזינוק במחירי הדגנים והחיטה בפרט מאז יוני 2010.
גם גדי לסין, יו"ר איגוד המזון ומנכ"ל קבוצת שטראוס, סבור שאם תימשך מגמת העלייה במחירי חומרי הגלם, ההוצאה על מזון תהפוך למשמעותית יותר בסל הצריכה. עם זאת, לסין מודאג פחות: "מוצרי המזון מתנהגים כמו כל שוק שבו ההיצע והביקוש קובעים את המחירים". גם לסין מזהיר כי היצרנים לא מסוגלים לספוג עליות מחירים של עשרות אחוזים. "מצד שני, אנחנו גם לא אוהבים להעלות מחירים כי זה פוגע במכירות".
לסין ממשיך ומסביר כי "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שילוב של כמה משתנים שגורמים למחסור ולעלייה במחיר חומרי הגלם לתעשיית המזון: אוכלוסיית העולם הולכת ומתרבה ופגעי טבע שקורים בשנים האחרונות פוגעים בחקלאות, שמספקת את רוב חומרי הגלם למזון".
לסין מוסיף למשוואה גורם נוסף: "ההשפעה של הספקולנטים ניכרת יותר ויותר בסחר בקומודיטיס. הם סוחרים בבורסות הסחורות וגורמים להעלאת מחירים גם בלי מחסור אמיתי בסחורה", הוא אומר.
אבל לסין לא מאבד אופטימיות: "הרי אנשים ימשיכו לאכול. עולם המזון הוא שוק חופשי של היצע וביקוש ואם הצריכה תרד - אז המחסור יקטן והמחירים יירדו", הוא אומר ומרגיע: "לאורך זמן יהיו יותר פיתוחים חקלאיים וטכנולוגיות - שיצליחו להגדיל יבולים ותנובות, מה שימנע עליות מחירים ואף יביא לירידתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם