בקרוב גם בחברות הממשלתיות: תוספות שכר ובונוסים לבכירים
רשות החברות סוגרת פערים מול המגזר הפרטי ומגבשת תוכנית לתגמול הבכירים באמצעות משרד רו"ח קסלמן-קסלמן ויוסי קוצ'יק. ההצדקה: המנכ"לים מקבלים הצעות מפתות ועוברים למגזר הפרטי. התוכנית תאפשר לראשונה קבלת בונוסים בהתאם לביצועי החברה
לצורך תכנון מדיניות התגמול שכרה הרשות את שירותיה של חברה חיצונית - משרד קסלמן וקסלמן PWC, המתמחה בהפעלת תוכניות תגמול. המשרד יכין את ההמלצות בשיתוף יוסי קוצ'יק, לשעבר הממונה על השכר באוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.
הנוהל החדש לחלוקת בונוסים יבוסס על אמות המידה המקובלות בחברות במגזר הפרטי: הבונוסים יחולקו על סמך קריטריונים קבועים ועמידה ביעדים ארוכי טווח, כמו רווחיות והתייעלות. מרווח שיקול הדעת של הדירקטוריונים במתן הבונוסים יהיה רחב יותר, וניתן יהיה לחלקם על בסיס דיפרנציאלי. המדיניות תיושם לגבי כל החברות הממשלתיות ולא ניתן יהיה לחרוג ממנה.
עד כה נקבעו הבונוסים בדרך כלל בצורה מקרית, ולא לפי קריטריונים ברורים. כך, למשל, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל היו זכאים בדרך כלל לבונוס רק לאחר שפרשו.
נדבך נוסף במדיניות התגמול החדשה כולל את שינוי הסיווג של החברות הממשלתיות ואת הגמשת הקריטריונים. עד כה נקבע הסיווג לפי גודלן של החברות, ובהתאם לכך נקבע השכר. למשל, חברות כמו חברת החשמל, התעשייה האווירית ורפאל קיבלו את דרגה 10, הגבוהה ביותר.
בחברות אלה שכר המנכ"ל עומד על 46 אלף שקל בחודש, והסמנכ?לים זכו לשכר מרבי של 40 אלף שקל בחודש. כעת, על פי ההערכות, בחברות בעלות הדירוג הגבוה ביותר תהיה דרגת שכר נוספת, שתותאם במידה מסוימת לסביבה העסקית
אחת הסיבות להעלאת השכר היא שברשות החברות הגיעו למסקנה כי אקדמאי העובד בחברה ממשלתית זוכה לאחר 4-3 שנות ניסיון להצעות עבודה מהשוק הפרטי מצד חברות מתחרות, ובמקרה כזה החברה הממשלתית מפסידה אותו.
מאז פרוץ המשבר העולמי לפני שנתיים, התייחסו כל הרגולטורים לסוגיית תגמול הבכירים, המפקח על הבנקים, המקפח על חברות הביטוח ויו"ר ניירות ערך נדרשו לנושא כל אחד בדרכו. ברשות לני"ע דרשו את הרחבת הגילוי הנאות בנושא תגמול הבכירים, ואילו באוצר ובבנק ישראל דרשו מהבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות שמערך התגמול יעשה על סמך שיקולים ארוכי טווח המביאים בחשבון לא רק את הרווחיות בשנה מסוימת אלא על פני שנים אחדות. כמו כן, דרשו להפעיל מנגנונים הקושרים בין הרווח לרמת הסיכון של אותו התאגיד.
גם ועדת שרים בראשות שר המשפטים יעקב נאמן המליצה לשנות את החוק ולהפעיל מגבלות כמותיות על תשלום שכר הבכירים.
בתגובה לפניית מעריב עסקים אישר כהן כי מדיניות התגמול בחברות הממשלתיות נבחנת מתוך מטרה ליישמה ב-2011. לדבריו, המדיניות החדשה תואמת גם את הההנחיות שהעבירו הרגולטורים לחברות הציבוריות, כשהמטרה היא שהקריטריונים לחלוקה יהיו ארוכי טווח. כהן הוסיף כי ההחלטות בנושא עדיין לא התקבלו והוא ממתין לדוחות שיגישו חברות הייעוץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם