הבית שלי נשרף - מה עושים?
השריפה הגדולה בתולדות ישראל כבר גרמה לנזקים ישירים ועקיפים של כמיליארד שקל. אז מי יפצה אתכם על הרס הדירה, הרכב או העסק? כיצד עדיף להגיש תביעה לפיצויים? ואיזה חלק עתידה לקחת המדינה בכל הסיפור? עסקים עונה על כמה שאלות דחופות במיוחד
מיהו הגורם המבטח במקרה של שריפה, בגין אילו סוגי נזקים ניתן לתבוע פיצוי, כיצד ומתי להגיש את התביעה, ומה עושה מי שאין לו פוליסה? מעריב עסקים ריכז עבורכם מקבץ שאלות ותשובות בניסיון לעשות קצת סדר בעשן הסמיך.
את הפיצוי בגין נזקי רכוש אמורות לשלם חברות הביטוח למבוטחים שרכשו פוליסות. המדינה יכולה להשלים את החלק שלא מכוסה על ידי החברות במישרין, באמצעות תקציב המשרד לביטחון פנים או באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל.
באופן עקרוני, אדם שלא החזיק בפוליסת ביטוח והאש שפרצה גרמה נזק ישיר או עקיף לביתו, למכוניתו או כל נזק אחר - אינו אמור לקבל פיצוי וכל הנזק באחריותו האישית. לו אירוע השריפה היה מוגדר כאירוע טרור או כאירוע מלחמה, הפיצוי עבור הנזק אמור היה להתקבל באמצעות קרן מס רכוש או הביטוח הלאומי. מאחר שמשרד האוצר הבהיר
עם זאת, האוצר התחייב לסייע לציבור הנפגעים שאינם מבוטחים, אך לא פירט כיצד יעשה זאת. בין היתר הבטיח כי 4 שמאים מטעם רשות המסים ערוכים לסייע ככל שיידרשו.
לגבי נזקי גוף, הפיצוי למבוטחים הפרטיים יכוסה באמצעות פוליסת אובדן כושר עבודה או פוליסת ריסק (למקרה מוות). אזרחים שאינם מחזיקים בפוליסה יכוסו באמצעות הביטוח הלאומי. את הפיצוי בגין אובדן חיים או נזקי גוף לעובדי שירות בתי הסוהר (שב"ס) אמורה לשלם קרן הפנסיה מנורה מבטחים, שבמסגרתה הם מבוטחים.
מי שקיבל משכנתא ייהנה בדרגת סבירות גבוהה מביטוח המבנה. במילים אחרות, כל נזק שנגרם למבנה - ובכלל זה שריפתו המוחלטת - יכוסה על ידי חברת הביטוח של הבנק.
משרד האוצר כבר הודיע שקיימת אפשרות כזאת, אבל הוא לא פירט כיצד. השיקול העיקרי לפיצוי הוא פוליטי, מכיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו אינו רוצה להצטייר כמי שדווקא בזמן המשבר הקשה ביותר מזניח כלכלית את תושבי הכרמל - ובהתאם לכך התקבלה החלטת הממשלה והודעת נתניהו, שלפיה ידאג לפצות את תושבי האזור.
אולם לצד זאת ישנו שיקול כלכלי. אם יינתן פיצוי כזה, הסיבה הכלכלית לכך היא שניתן להעריך כי המחדלים והרשלנות של המדינה בטיפול במערך הכיבוי היו אחד הגורמים העיקריים לממדים האדירים של הנזק. מכיוון שכך, לאזרחים יש עילה משפטית לתבוע את המדינה. על מנת למנוע סחבת והתדיינות משפטית מיותרת, סביר שהמדינה תעניק את הפיצוי בעילה של אסון לאומי - אולם לא באמצעות קרן מס רכוש, שכן אין המדובר באירוע חבלני.
גם במקרה זה הפיצוי ישולם אם בעלי העסק רכשו פוליסת ביטוח, וסביר להניח כי חלקם הארי אכן רכש פוליסות המכסות נזקי אש. הכיסוי אמור לכלול נזקים ישירים למכונות או לרכוש וכן נזקים עקיפים, אשר העיקרי שבהם הוא אובדן הכנסות. למשל, אם מרכז הנופש יערות הכרמל נאלץ לפנות את 400 האורחים שהגיעו לסוף השבוע האחרון, העסק רשאי לתבוע מחברת הביטוח את אובדן ההכנסות שנגרמו לו בעקבות זאת.
הקיבוץ היה מבוטח באמצעות החברה לביטוח חקלאי, המבטחת בדרך כלל את הקיבוצים והמושבים. הנזקים הידועים בשלב זה לקיבוץ בית אורן הם שריפה ישירה של כ-20 בתים, פגיעה במכוניות, אובדן הכנסות בגין בית ההארחה שפעל במקום ועוד. מנכ"ל החברה לביטוח חקלאי, אריה הרמן, התחייב בשיחה עם מעריב עסקים כי כל הנזקים שנגרמו לתושבים יכוסו. בשלב זה פונו כולם לקיבוץ נחשולים.
לעצים או לנזקים שנגרמו להם אין ביטוח. ייעור אזור הכרמל נמצא באחריות המדינה, המבצעת זאת באמצעות ארגוני כמו הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית. נראה כי הממשלה תצטרך להפעיל תוכנית שיקום מקיפה ליערות אלה, בסיוע ארגוני ההתנדבות ותרומות מחו"ל. לקרן הקיימת יהיה תפקיד מכריע בעניין.
ניתן לתבוע בגין נזקים ישירים וכן בגין נזקים עקיפים. בנזקים ישירים הכוונה היא להרס הבתים ותכולתם, כמו ריהוט, מכשירי חשמל, מחשבים או כל ציוד אחר. מי שמכוניתו נשרפה יוכל לקבל פיצוי באמצעות הביטוח המקיף.
בנזקים עקיפים הכוונה היא, למשל, לעשן שפגע בריהוט או גרם נזקים אחרים, או למים שהגיעו מצינורות הכיבוי וגרמו נזק. אחד הנזקים העקיפים המשמעותיים הוא הפינוי מהבתים וההוצאות לצורכי שהייה בבתי המלון או בבתי ההארחה. נזק עקיף נוסף הוא אובדן הכנסות בגין עיסקה שסוכלה, או בית עסק כמו בית הארחה שנאלץ לפנות את אורחיו.
ראשית, מומלץ שלא למהר ולהגיש תביעה אלא להמתין עד שניתן יהיה לדעת באופן סופי ובוודאות גבוהה מהו הנזק שנגרם. זאת שכן לעתים בתוך כמה שבועות מתגלים נזקים נוספים שעדיין לא דווחו.
לגבי התביעה עצמה, אם רכשתם פוליסת ביטוח באמצעות סוכן - פנו אליו, והוא כבר ידאג לשלוח שמאי כדי לאמוד את הנזק ולבצע את הטיפול מול חברת הביטוח.
אם המדינה אכן תחליט לפצות בגין הנזקים שנגרמו, אזי היא תשלח מטעמה את השמאים של מס רכוש. אם המדינה לא תעשה זאת, עדיף לשכור שמאי עצמאי. אם אינכם מבוטחים דרך סוכן אלא קיבלתם משכנתה, סביר להניח שהבנק חייב אתכם לרכוש פוליסה. במקרה זה יש לפנות לבנק והוא יעשה את יתרת העבודה.
אם רכשתם פוליסה ויש לכם סוכן ביטוח, רצוי שתשאירו את שיקול הדעת בידי הסוכן. סביר להניח שחברת הביטוח תעניק מקדמה על חשבון גובה הנזק, כדי שתוכלו להסתדר בטווח הקרוב. אם אתם פועלים באופן פרטי, מומלץ שתמתינו עד שממדי הנזק יתבררו סופית. כאמור, לא תמיד ניתן לאמוד את הנזק מיד ולפעמים רצוי להמתין שבועות ואפילו חודשים כדי לוודא שבתביעה ייכללו כל הנזקים.
כלל לא. היקף החשיפה של ענף הביטוח אינו גבוה, גם אם הנזקים נאמדים במאות מיליוני שקלים. חברות הביטוח מכסות את עצמן באמצעות מה שמכונה "ביטוחי משנה". כך הן מגלגלות את האחריות לחברות זרות, דבר שמצמצם משמעותית את חשיפתן לנזק.
ראשית, שמומלץ מאוד לרכוש פוליסת ביטוח: רכישתה משחררת את המבוטח מהדאגה לגבי זהות המפצה, אם בעתיד ייגרם לרכושו נזק. רצוי שהפוליסה תעניק כיסוי לא רק למבנה אלא גם לרכוש. עלות פוליסה מסוג זה נאמדת במעט יותר מ-1,000 שקל בשנה, וגובה הפרמיה הסופית תלוי ברכוש המבוטח. כמו כן, מומלץ מאוד שפוליסת הביטוח תכלול כיסוי מפני נזקי רעידות אדמה, בתוספת של 0.8% מהפרמיה הכוללת.
הבנקים הגדולים ערים למצב והחליטו לספק פתרונות מימון דחופים למפונים בדמות הלוואות ללא ריבית ובתנאים נוחים. לפרטים - לחצו כאן
עו"ד דרור גל ממשרד סטריקובסקי גל ברוך, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי במקרה שמקום עבודתו של המפונה נסגר ואין לו היכן להתייצב, הוא זכאי לשכר ממקום העבודה עצמו או מכוח הסדר ארצי. מדובר, למשל, במפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים או במקומות כמו מלון יערות הכרמל, הנמצאים בקרבת השריפה.
להבדיל, עובדים שנאלצו להתפנות מבתיהם אך מקום עבודתם ממשיך לפעול - כן צריכים להתייצב לעבודה. אם לא יתייצבו, לא יהיו זכאים לשכר עבודתם. הדבר אינו שונה מהמצב שנוצר במלחמת לבנון השנייה, כאשר עובדים שעזבו את ביתם בצפון לא היו זכאים לשכרם.
תושבים מפונים שמקום עבודתם הוא למעשה הבית שלהם - כעצמאים או כשכירים - אמורים להיות מכוסים במסגרת הביטוחים. לאור האפשרות הסבירה לכאורה שלמדינה יש כאן אחריות בנזיקין, ייתכן שהיא זו שתצטרך לפצות אותם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם