הסתדרו? הבוננזה של תושבי רחוב אחד בגבעתיים
דיירי רחוב ההסתדרות בדרך להגשמת החלום הישראלי: פרויקט הפינוי-בינוי שיזמו מתקדם, גינדי השקעות מוכן להרים את הכפפה והחלום על דירה חדשה ממש מעבר לפינה. עכשיו רק צריך לקוות שהבירוקרטיה לא תחסל את הפרויקט
הפרויקט, שתהליך החתמת הדיירים עליו יחל בשבועות הקרובים, יכלול הריסת שורת בניינים ישנים, ממספר 3 ועד 11, הכוללים כיום 144 דירות ישנות על מגרש של 7.6 דונם. גודלן של הדירות בבניינים נעות בין 55 מ"ר ל-90 מ"ר, ובמקומן ייבנו כ-500 דירות חדשות ב-3 מגדלי מגורים של עד 39 קומות כל אחד.
על פי ההסכם בין גינדי לבין הדיירים, צפוי כל אחד מבעלי הדירות לקבל דירה חדשה בפרויקט - בשטח של 120-100 מ"ר, בקומות 11-2 בבניינים החדשים וכן מחסן וחניה.
אך בדרך להגשמת החלום, נכונים לדיירי הרחוב עוד כמה מכשולים. פרויקט פינוי-בינוי ספציפי זה נמצא גיאוגרפית באזור שבו מקודמת תוכנית רחבה לכלל השכונה - אולם לפני מספר שנים הוחרגו באופן תמוה בנייני 11-3 מהתוכנית הרחבה עלידי ראש העיר הקודם, אפי שטנצלר.
בעקבות כך החלו הדיירים לקדם תוכנית נפרדת, במסלול של התקשרות עצמאית מול יזמים. לטובת העניין אף הקימו הדיירים את "העמותה לקידום פינוי-בינוי ההסתדרות 11-3 גבעתיים". במשך השנים ניהלה העמותה מגעים עם מספר יזמים, בהן החברות נוה שוסטר, אזורים ושיכון ובינוי, אולם המו"מ עם גינדי השקעות הוא היחיד שהבשיל לכדי עיסקה.
במקביל מקודמת למעלה מ-13 שנה תוכנית פינוי-בינוי של כלל שכונת ההסתדרות על ידי התושבים ובסיוע ובמימון מינהל מקרקעי ישראל. בשכונה ישנן כיום 921 דירות ישנות, שעל פי התוכנית ייהרסו ובמקומן ייבנו כ-2,800 דירות חדשות, בבניינים רבי קומות.
כיום התוכנית נמצאת על שולחנה של הוועדה המקומית, אולם בטרם תידון בה מצפה למקדמי התוכנית עוד שלב של דיונים מקדימים במינהל התכנון של משרד הפנים. אישור התוכנית מותנה במספר תנאים, בכלל זה פתרונות תחבורתיים נאותים לאכלוס המסיבי הכרוך במימוש התוכנית.
בחברת גינדי השקעות, המזוהה כיום בעיקר עם פרויקט "גינדי תל אביב" שהיא מקימה עם שותפים במתחם השוק הסיטונאי, אישרו כי אכן מקודמת התוכנית במתחם - אולם ציינו כי הדרך עוד ארוכה עד יישומה.
שכונת ההסתדרות שבדרום-מזרח בגבעתיים נוסדה בסוף שנות ה-50 כפרויקט של דיור ציבורי, חלק מהתושבים קיבלו את דירותיהם כדיירי דיור ציבורי ושאר הדירות נמכרו לבעליהן. שנים רבות סבלה השכונה מבעיית תדמית. בשנות ה-70 שופצה לראשונה ובאמצע שנות ה-90 הוחלפו חלק מהתשתיות בה, אולם היא נשארה מאחור ומחירי הדירות בה נשארו נמוכים ביחס לשאר חלקי העיר.
דירות השכונה הן ישנות וקטנות, ללא חניה ולא פיתוח סביבתי הולם. קידום התוכנית לחידוש השכונה החל ביוזמת תושבי השכונה בסוף שנות ה-90 ועד היום היא נחשבת ליוזמה הפרטית הגדולה ביותר לקידום פרויקט פינוי-בינוי. אל היוזמה נרתמו מאות תושבים, כאשר את קידום התוכנית הוביל ועד מטעמם.
כיום מופקד צוות של 5 תושבים על קידום הפרויקט, בגיבוי של 22 ועדי בתים בשכונה. יעקב הילבוך, העומד בראש ועד התושבים לקידום התוכנית, עוד זוכר כיצד התגלגל במקרה להוביל את הפרויקט המורכב.
"בשנת 1995 כשהגעתי לשכונה, הובלתי מהלך קטן להתקנת מערכת גז מרכזי בשורת הבניינים שלנו. קיבלתי הרבה טפיחות על השכם מהשכנים ואחת השכנות באה ואמרה לי: 'אבל מה עם הבתים הישנים שלנו? יש אפשרות לעשות עם זה משהו?', הבטחתי לה שאבדוק. הרמתי טלפון לעירייה ואמרו לי: 'אין בעיה - אתה צריך להגיש תוכנית לוועדה המקומית ואז לוועדה המחוזית'. הם הציגו את זה כאילו זה עניין פשוט, וככה זה התחיל להתגלגל".
מאז הלכה הדרך לקידום התוכנית והתארכה. מינהל מקרקעי
לאור מורכבות אישור התוכנית הכללית, הילבוך סקפטי שהתוכנית הנקודתית של בנייני 11-3 תאושר בקרוב. לדבריו, הבתים נמצאים גיאוגרפית במרכז השכונה - ולכן גם תהליך אישורה של התוכנית המצומצמת יציף בעיות של התאמת תשתיות ופתרונות תחבורתיים, שמעכבים את אישור התוכנית הרחבה.
גם ארנון בן שלום, היועץ ההנדסי לוועד השכונה מטעם חברת C.P.M, המשמשת כחברה מנהלת מטעם דיירי השכונה, סבור כי כל כניסה של קבלן לשכונה בשלב זה היא מוקדמת מדי וכוללת מרכיב משמעותי של אי ודאות.
"לבוא כיום ולהחתים דיירים זה צעד מוקדם, כיוון שחבילת התמורות להן מתחייב הקבלן אמורה להיגזר מהיקף זכויות הבנייה שיתקבלו ועלויות הפיתוח במתחם, שלא ידועים בשלב זה כיוון שהתוכנית טרם נדונה בוועדה המחוזית". ככלל, טוען בן שלום, עדיף שדיירי המתחם ידברו בלשון אחת ויציגו חזית מאוחדת, "אחרת מגדל הבבל הזה לא יתרומם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם