מנכ"ל לאומי שוויץ: "הבנקים בשוויץ הפכו לצדיקים יותר מהאפיפיור"
"מאז התפוצצות פרשת UBS, המערכת הבנקאית בשוויץ שינתה פניה לחלוטין", מסביר אמנון זיידנברג. בראיון למעריב עסקים הוא מספר על התחרות תחת הכללים החדשים ("לא יסתכלו עליך אם תנסה לעשות 'תחמון מס'"), על ברירת הלקוחות ("לא מתעסקים עם סוחרי נשק") ועל תוכניות ההרחבה ("בודקים כל הזמן מה עומד על הפרק")
לדברי זיידנברג, "מאז התפוצצות פרשת החשבונות ב-UBS נאלצו השוויצרים לעשות בדק בית רציני בכל הנוגע לענייני המיסוי והלבנת הון ולהמציא את עצמם מחדש".
זיידנברג, שחי ונושם את עולם הבנקאות הפרטית, התייחס בראיון לתמורות ולשינויים בבנקאות השוויצרית ובכללי המיסוי, להחמרה בדרישות בפתיחת חשבונות וכן לתחרות העזה שהצליחה להביס גם ענקי בנקאות.
אמנם למערכת הבנקאות הישראלית יש ייצוג נכבד בשוויץ, אך היא אינה היחידה שנאלצת לעמוד בחוקים ובכללים הנוקשים החדשים. בסך הכל פועלים בשוויץ כ-300 בנקים, כאשר מחציתם שוויצריים ומחציתם בינלאומיים. האתגר האמיתי שעומד בפני הבנקים הישראלים הוא התחרות על נכסים פיננסיים ממקורות זרים בהיקף 2 טריליון דולר, כל זאת מבלי לחרוג מהכללים המקומיים. שכן נגד בנק שיחרוג מהכללים יינקטו כל הצעדים החריפים מצד השלטונות השוויצריים עד לרמה של סגירתו.
מה נותר בכל זאת מהבנקאות השוויצרית המהוללת?
"הרבה מאוד. הניסיון, המסורת והאיכות בניהול שירותי בנקאות פרטית. בנוסף יש את מגוון מוצרי ההשקעה הגדול בעולם. שוויץ היא המדינה היחידה שב-500 השנה האחרונות היא לא עברה שום מלחמה. לקוחות חושבים על כך והגיעו למסקנה שבעת צרה רצוי שחלק מהכסף יהיה בשוויץ. השוויצרים גם מדגישים שהם לא יסייעו ללקוחות להונות את שלטונות המס, והיום אף אחד לא יהיה מוכן להסתכל לכיוון שלך אם תנסה לעשות 'תחמון מס'. במקרה כזה אין סיכוי שתוכל לפתוח חשבון".
האם יש לכם את הדברים הללו בלאומי שוויץ?
"בהחלט כן. אנחנו מספקים את מתכונת הניהול המסודרת, הממושמעת והממודרת, עם הגמישות והשירות המאפיינים את הבנקים בישראל. עם זאת אין מצב שנעלים עין כשלקוח חשוד מגיע אלינו ומנסה לפתוח חשבון בניגוד לנהלים. אנחנו פועלים לזהות חד משמעית את מקור הכסף, עושים בדיקה מקיפה לגבי נכסי הלקוח ומחליטים האם לפתוח את החשבון. אני תמיד אעדיף לקוחות שנהלי המס ידועים להם והם מצהירים ללא בעיה על מקורות הכנסותיהם. לקוחות כאלה עדיפים בהרבה מבחינתי מלקוחות אחרים".
היו לקוחות שסירבתם לפתוח להם חשבונות?
"בהחלט. היו לקוחות שאמרנו להם 'לא', וביניהם לא רק לקוחות זרים אלא גם ישראלים. אנחנו אומרים לא כשלא ברור מה מקור הכסף וכאשר תחומי העיסוק של הלקוח לא עולים בקנה אחד עם המקובל. על אלה נמנים סוחרי נשק, אנשים החשודים כסוחרי סמים או בעלי עסקים מפוקפקים אחרים. אתה כבנקאי חייב להחליט האם תרגיש בעתיד נוח עם הלקוח, והלקוח ירגיש נוח איתך כבנקאי. אנחנו די קשוחים בעניין הזה ולכן עדיף לעשות את זה בשלב פתיחת החשבון ולא מאוחר יותר".
אם אלמנט המס נעלם, התחרות על הלקוחות חזקה יותר?
"אין ספק כי בעקבות יישום הכללים המחמירים התחרות משנה את פניה. אחד האלמנטים החשובים בתחרות הוא היכולת לפתח תשובות מהירות בסוגיות מיסוי שבעבר לא היו 'אישיו'. אנחנו עומדים להשלים פיתוח תוכנה שתאפשר להנפיק אישורי מס מיוחדים שיקלו על לקוחותינו הגלובליים. מלבד השירות, יש תחרות חריפה הרבה יותר בנושא העמלות ומרווחי הריבית. חלק מהבנקים, ובהם ישראלים, מגיעים היום עם הצהרות
"אנחנו משתדלים להיות תחרותיים, אבל מדגישים בפני הלקוחות שיש גבול לגמישות שלנו. אני מסביר כי לרמת היועצים ולניסיון הרב יש ערך מעבר להנחה כזאת או אחרת. אנחנו מתגמשים אבל בנקודה מסוימת מוותרים. שמנו לעצמנו גבולות, וגם הלקוחות צריכים להבין אותנו בעניין הזה".
אם יש תחרות כזאת, כיצד בכל זאת נפתחים בנקים חדשים?
"זה באמת קשה מאוד. ענק הבנקאות הסיני בנק אוף צ'יינה ניסה ולא הצליח. בנק ברזילאי גדול ניסה והצליח קצת יותר. המגמה בשוויץ היא שבנקים קטנים נבלעים על ידי הגדולים. אפילו הגרמנים יוצאים מהמשחק. ING ההולנדי מכר את הפעילות הבנקאות הפרטית ליוליוס בר. אנחנו מסתכלים מסביב לכל התמונה הזאת, ויש לנו תוכנית לגדול באמצעות רכישת פעילות בנקאית ולא דרך צמיחה אורגנית. ללאומי שוויץ יש את התשתית המתאימה לקלוט פעילות כזאת והכל שאלה של מחיר ותנאים".
"אנחנו בודקים כל הזמן מה מוצע למכירה ומה עומד על הפרק אבל אנחנו לא בשלב של ניהול משא ומתן. מעבר לזה לא ניתן להתייחס ואם יקרה משהו נדווח בהתאם".
בהתייחסו למבנה החדש שנחנך, אומר זיידנברג כי "הבניין החדש עונה על כל הצרכנים שלנו ושל הלקוחות. הוא מאובזר במיטב החידושים הטכנולוגיים, ולקוחות הבנקאות הפרטית מגיעים בכניסה נפרדת משאר העובדים".
שווה להיות לקוח הבנקאות הפרטית של המערכת הבנקאית, שכן אם אתה נחשב ללקוח שכזה, סימן שאתה שווה לפחות מיליון דולר בנכסים נזילים, וזאת כבר בשורה טובה מבחינתך. הלקוחות הכבדים עם נכסים בהיקף העולה על 10 מיליון דולר זוכים לשפע של פינוקים, כגון הסעה מנמל התעופה לאתרי חופשות הסקי המבוקשים, שירותי לימוזינה מנמל התעופה לבנהוף שטראסה (הרחוב היוקרתי ביותר בציריך), שירותי כספות פרטיות, הזמנות לאירועי תרבות וספורט ועוד.
את הלקוחות משרתים 130 עובדי לאומי שוויץ, מתוכם 20 עובדים הינם ישראלים. מספר הלקוחות של הבנק עומד על 3,500 איש, אשר מגיעים מ-70 מדינות שונות ובעיקר דרום אמריקה. היקף הנכסים המנוהלים מסתכם ב-6 מיליארד פרנק שוויצרי (כ-22 מיליארד שקל).
הבניין בו שוכן הבנק נמצא בבעלות איש העסקים ברנרד שרייר (לשעבר שותף בבנק לאומי בריטניה)ומשתרע על שטח של 3,500 מ"ר. החוזה שנחתם הינו ל-10 שנים עם אופציה להארכה של 10 שנים נוספות, כאשר השכירות השנתית שישלם הבנק מסתכמת ב-2.2 מיליון פרנק שוויצרי (כ-8 מיליון שקל).
מבחינת הייצוג הישראלי, ניתן למצוא בשוויץ גם את בנק הפועלים (באמצעות חברת בת השולטת גם בסניף בסינגפור), בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם