תעשיית ההעתקות פורחת: "זה לא דומה. זה בול"
חולמים על מטבח מעוצב או על ספה יוקרתית אבל לא בא לכם להוציא עשרות אלפי שקלים? הנגר הקרוב לביתכם ישמח להעתיק את מותגי היוקרה אחד לאחד בחצי המחיר - וזה אפילו "חצי חוקי". אבל גם ברחוב הרצל מודים: האיכות היא לא אותה האיכות
כולם מוזמנים לבוא ולראות את הארונות, להתפעל מהמגירות השקטות ולחוש את העץ, אך יש מבקר אחד שמוטב להשאיר בבית - הסלולרי שלכם. "בעקבות השימוש הלא הגון שנעשה לאחרונה במצלמות סלולריות על־ידי גורמים שונים בשוק הרהיטים, המבקרים באולם התצוגה שלנו מתבקשים שלא לעשות שימוש בטלפונים הסלולריים שברשותם", אומר השלט בכניסה לאולם הייטאצ'.
העתקת עיצובים בשוק הרהיטים הפכה פשוטה בעידן המצלמות הסלולריות והקטלוגים ברשת. חברות ולקוחות פרטיים שלא מעוניינים לוותר על רהיט מעוצב ינסו לשכפל עיצוב יוקרתי, כמו של הייטאצ' או קסטיאל, אצל יצרן פרטי או לחפש את המוצר הדומה ביותר למקור, וכך לזכות באותה הגברת בשינוי אדרת - ובעיקר בשינוי מספר האפסים שלצידה.
"את לא צריכה להגיד לי מה הדגם - תגידי איזה סגנון את רוצה, אני נוסע לשם, רואה, מצלם ובלי בעיה מעתיק לך אחד לאחד. בטח גם באחד הקטלוגים שלהם נמצא המטבח ששמת עליו עין", מסביר מוכר בחנות רהיטים בראשון לציון בנוגע לתהליך העיצוב של מטבח פאר "בהשראת" רשת היוקרה בהרצליה. לדבריו, "אם התמחור אצלו הגיע ל-100 אלף שקל, אצלי את יכולה להגיע ל-60 אלף".
וזה ייצא דומה?
"זה לא ייצא דומה, זה ייצא בול. אנחנו לא עושים דברים דומים", אומר הנגר הנלהב ומציג מטבח שעיצובו זהה לאחד העיצובים המובילים של החברה - עיצוב שמופיע בקטלוג שלה עוד מתחילת שנות ה-2000.
"אני מבין שאנשים רואים משהו ורוצים אותו מאוד אבל הוא לא בתקציב שלהם, לכן הם מנסים למצוא את הפתרון ואת בעל המקצוע שייתן את הפתרון. זה שוק חופשי, אבל אני חייב לעצור את זה", אומר אביגדור מלכין, מנכ"ל רהיטי הייטאצ'. הוא מסביר כי נזקי התופעה גדולים כיוון שהשוק הישראלי קטן, וכן לאור מחסומי הכניסה הנמוכים בתחום הריהוט: "כדי להעתיק בהיי-טק צריך תקציב גדול, אך ברהיטים צריך נגר עם כמה מכונות וידע בתחום".
כחלק מניסיונות החברה למנוע העתקות, לא ניתן לקבל את תוכניות המטבחים באולם התצוגה, בניגוד למה שהיה נהוג בעבר. כמו כן, בינואר הקרוב צפוי אולם התצוגה לעבור לקומה גבוהה יותר בבניין משרדים, בין השאר כדי להתרחק מהרחוב הפתוח: "עם זאת, אני בטוח שאלה שרוצים להעתיק יגיעו גם לשם", אומר מלכין. בנוסף, חברות רבות מנסות להגן על עיצוביהן על ידי איסור לצלם או על ידי רישום פטנט ברשם המדגמים, אך ללא הצלחה - שכן בעידן הגלובליזציה העתקת העיצובים רווחת מתמיד.
לא כולם רואים את התופעה באור שלילי: "מחמיא לי שמעתיקים ממני, זה אומר שאני מושא להערצה", אומר ברטו מוהדב, מנכ"ל ובעלי מטבחי סמל. "מעתיקים את הטובים והמוצלחים ביותר, את מה שהציבור רוצה". מעבר לכך, כיום מעצבים רבים מסתמכים על חברות הריהוט המובילות בחו"ל, כך שבעצם "כולם מעתיקים מכולם", אומר מוהדב.
תופעת ההעתקות מתחילה כבר בתצוגות הרהיטים הגדולות באירופה ובארה"ב, כפי שמסביר גילי ערב, מנכ"ל רהיטי גבעת ברנר: "60% מהמבקרים הם סינים שמצלמים מוצר אחרי מוצר בלי בושה. ביציאה מהתערוכה שנערכת באפריל באירופה יש שלט המפרסם תערוכה שתתקיים בסין בספטמבר - כאילו את כל מה שצילמו עכשיו, יעתיקו בספטמבר".
השאלה האמיתית היא אם ניתן לקבל את אותה האיכות של מותג מוכר אצל יצרן פרטי, ואם החיסכון על הרהיט משתלם לאורך זמן. ואולי דווקא הריהוט הזול או המועתק מאפשר לנו לגוון את חלל הבית מדי שנים אחדות, תוך שמירה על מראה עדכני?
ספה של נטוצי. המחיר: 34,200 שקל
צילום: יח''צ
העתקה הוליוודית
"אם תצלמי טוב יותר, מכמה כיוונים וזוויות, אעשה לך את אותו שולחן-בר במחיר טוב, אבל אל תלכי לאחרים עם התמונה כי כולם פה רעבים לזה", מורה בעל חנות רהיטים ברחוב הרצל בתל אביב. העתקה פרטית באמצעות נגר או יצרן רהיטים מקומי עשויה לחסוך הוצאות - אך ייתכן שהתוצאה תהיה זהה רק למראית עין.
י' מיבנה פנה לשתי נגריות מובילות שהסכימו להעתיק עבורו מטבח לפי דגם של חברה מובילה, אך לבסוף התחרט. "הם התכוונו להעתיק את המוצר כמו בהוליווד - החזית יפה, אבל מאחור זה משהו אחר", הוא אומר ומציין כי הבנתו בתחום הנגרות איפשרה לו להבחין בהבדלים באיכות הבנייה: "לאדם פשוט אין סיכוי לעמוד על הניואנסים הקטנים האלה".
מנגד, נגריות מסוימות מבהירות כי איכות ההעתק לא זהה, כפי שמסביר עובד נגרייה בדרום תל אביב: "נעשה לך מטבח דומה מאוד עם פרזול זול. זה יוריד את המחיר כי הפרזול והדלתות הם היקרים ביותר במטבח".
טכנולוגיות מתקדמות לרהיטים, כמו מגירות חשמליות למטבח וספה מתכווננת, קיימות ברשות היצרנים הקטנים, אך יש הבדל ניכר בעיצוב - שהוא הוצאה זניחה בנגרייה. לעומת זאת, הרשתות הגדולות מחזיקות מחלקות מחקר מבוססות ועתירות כוח אדם. למשל, מחלקת המחקר והפיתוח של רשת נטוצי כוללת 120 עובדים ומפתחת בכל שנה כ-400 דגמים, שמתוכם נבחרים רק 10 לתצוגה. כמו כן, בנטוצי 85% מחומרי
הגלם מיוצרים באופן עצמאי ובבעלותה חוות לגידול פרות בדרום אמריקה ובסקנדינביה. כל אלה גוררים עלויות, המתבטאות במחיר המוצר.
פיתוח דגם של מטבח ברשתות הריהוט המובילות אורך כשנה וכולל בנייה של כמה דגמים ניסיוניים טרם השלמת הדגם הסופי שמופיע בתצוגה - בעוד שההעתק שנבנה במקום פרטי מבוצע פעם אחת בלבד, כך שיש יותר מקום לטעויות, בעיקר אם מדובר בדגם מורכב. נגרים רבים אף מסרבים לנסות להעתיק דגמים מסובכים, שעלות ייצורם גבוהה מדי עבורם.
"אנשים אוהבים להעתיק את מה שקל להעתיק", מסביר משה קוסטליץ, מנכ"ל רשת נטוצי. "נגר לא יעתיק דגם מורכב כדי למכור אותו פעם אחת, אלא רק דגמים שיש פוטנציאל לעשות מהם כמויות גדולות".
המחירים הגבוהים של החברות המובילות נובעים כאמור מהשקעה בעיצוב, במחקר ובפיתוח - אך מנגד, עלות חומרי הגלם עבור יצרן קטן היא גבוהה יותר, בעיקר כשמדובר בדגם חדשני בהזמנה יחידנית. כך הפרש המחירים עשוי להצטמצם.
י' מציין כי המחיר שהוצע לו בנגריות הסתכם לבסוף בהנחה של כ-10% לעומת המחיר שדרשה חברה הגדולה - דבר שתרם להחלטתו לרכוש את המטבח המקורי: "אני יודע שאני משלם הרבה, אבל אני מרוצה ולא מרגיש שנדפקתי, אני מגשים חלום. הניסיון למצוא את העיצוב היקר בזול לא שווה, אם בסופו של דבר אני אשמע חריקה בכל פעם שאפתח את הדלת במטבח".
חיקוי מעור אמיתי של הספה של נטוצי. המחיר: 11,900
צילום: יהונתן שאול
הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף עסקים שישי של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם