גיק בוקסינג: פייסבוק נגד גוגל, סיבוב 389
השבוע הציגה פייסבוק שירות הודעות משודרג, שינהל את התקשורת ברשת החברתית ואת הדואר האלקטרוני תחת קורת גג אחת. מייסד פייסבוק גמגם ש"לא מדובר בשירות שנועד להרוס את ג'ימייל" - אך האמת היא שזה רק סיבוב נוסף בקרב שהתחיל כבר ב-2004
בפינה השנייה עמדה מלכת הכיתה, פייסבוק: צעירה וחצופה, פופולרית להכאיב, הרשת החברתית היחידה שמצליחה במקום שרבות נכשלו בו; זו שהתלתלים שלה ממיסים לבבות וגורמים לקהל המעריצים ההולך ומתרחב לסלוח לה על טעויותה. בכפפת האגרוף שלה החביאה פייסבוק אצבע משולשת, שהופנתה בזהירות כלפי גוגל.
המכה שהנחיתה פייסבוק על גוגל בסיבוב הזה היא שדרוגו של שירות ההודעות המובנה ברשת החברתית. מערכת ההודעות החדשה, אשר תושק לציבור המשתמשים בחודשים הקרובים, תאפשר להתחבר ולנהל את כל שירותי התקשורת הכתובה ממקום אחד. בין אם מדובר בדואר אלקטרוני, בהודעות פנימיות בפייסבוק, בהודעות טקסט (SMS) ואפילו בצ'אטים - את כל אלה תוכלו למצוא בתוך מערכת אחת, שתאפשר לתקשר עם כל אנשי הקשר בכל אמצעי התקשורת.
המשתמשים שיצטרפו למערכת החדשה יקבלו כתובת מייל בעלת הסיומת Facebook.com, אך היא אינה חיונית לשימוש במערכת - אשר תעביר לנמען את הודעותיו בכל צורה ובזמן אמיתי, ותשלב תצוגה מאוחדת של כל השיחות וההיסטוריה שלו.

"זה לא שירות שמיועד להרוס את ג'ימייל", אמר בחיוך מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, בעת ההשקה - אך ברור כי המשאלה הכמוסה שלו היא להכות את גוגל מכה ניצחת. גם אם הוא מנסה בכל כוחו להצהיר כי לא מדובר בשירות מייל se־per, אין ספק שההשקה של פייסבוק השבוע זורה חול בעיני המתחרה הגדולה שלה - ולא בפעם הראשונה.
המלחמה הגדולה בין גוגל לפייסבוק התחילה ביום שבו עזבה פייסבוק את גבולות האוניברסיטאות בשנת 2006 ופתחה את האתר - שהחל כרשת חברתית פרטית לסטודנטים בהרווארד - לכלל המשתמשים באינטרנט. מאז צברה פייסבוק וממשיכה לצבור כמות אדירה של משתמשים בכל יום (ביום רביעי השבוע אמר צוקרברג בכנס Web 2.0 כי לפייסבוק כבר יש 500 מיליון משתמשים, ובהם יותר מ־250 מיליון אשר משתמשים ברשת החברתית על בסיס יומי).
באופן אירוני למדי, אחת המקפצות המשמעותיות ביותר של פייסבוק הגיעה דווקא מגוגל: עבור כל אתר אינטרנט חדש, מנוע החיפוש הנפוץ של גוגל מהווה את גורם החשיפה העיקרי למשתמשים רבים באינטרנט.
הדרך
כבר בתחילת דרכה איפשרה פייסבוק לגוגל לזהות ולהכניס לבסיס נתוני החיפוש שלה את דפי הפרופיל שבמערכת - כך שכאשר יוקלד שמם של המשתמשים, אחת התוצאות הגבוהות ביותר בדירוג תהיה לינק לפייסבוק. כך נוצרו מאות אלפי רשומות אינדקס חדשות במנוע החיפוש מדי יום, דבר שהוביל לשיפור משמעותי בדירוג התוצאות - והביא לפייסבוק משתמשים נוספים רבים.
השימוש במנוע החיפוש של גוגל אמנם עורר את חמתם של המשתמשים החרדים לפרטיותם, אך גם לאחר שפייסבוק ניסתה להרגיע את הרוחות, הוסיפה מנגנונים לשליטה על פרטיות משתמשי הרשת החברתית ואיפשרה לחסום את האפשרות של גוגל לסרוק את פרופיל המשתמשים - יותר מ-60% מהמשתמשים בחרו שלא ליישם את המנגנון, או פשוט לא ידעו כיצד עושים זאת.

גוגל הבינה במהרה שמולה עומד אחד האיומים המשמעותיים ביותר שבהם נתקלה. למרות שנקודות ההשקה בין השירותים שהציעה גוגל לבין אלה של פייסבוק היו מעטות יחסית לכאורה, ברגע שפייסבוק התפשטה לעולם כולו, היא הפכה למתחרה משמעותית על כיסם של המפרסמים - וכך גם הפכה לאיום על מקור ההכנסה העיקרי של גוגל.
מנגנון ההכנסות של גוגל נשען על פרסומות - בין אם מדובר במודעות ובקישורים ממומנים המופיעים לאחר הקלדת שאילתא במנוע החיפוש, ובין אם מדובר במודעות של גוגל המוצגות באתרים שונים ברחבי האינטרנט. ככל שפייסבוק צוברת כוח, כך היא הופכת אטרקטיבית יותר למפרסמים - שמעדיפים למקם את הפרסומות שלהם ברשת החברתית ולהקטין את התקציב המושקע בפרסומות של גוגל.
יתרה מזו: אם גולש מעוניין לחפש למשל מסעדה טובה בתל אביב, גוגל סומכת על כך שהוא יקליד את מילות החיפוש שלו אצלה ויקבל מענה בצורת קישורים ממומנים, שמכניסים לגוגל כסף. עם התרחבות השימוש בפייסבוק, היום אותו גולש עשוי לכתוב בשורת הסטטוס שלו: "חבר'ה, מישהו מכיר מסעדה טובה בתל־אביב?" - ולהסתמך על המלצות חבריו ולא להזדקק כלל למנוע חיפוש.
מוקדם יותר השנה השיקה פייסבוק שירות חדש ששמו Facebook Questions, המתחרה ישירות במנועי החיפוש. השירות מיועד לספק למשתמשים תשובות לשאלות על בסיס שיטה המכונה Crowdsourcing, שבה המשתמשים שואלים שאלות הנענות על ידי משתמשים אחרים (שאינם בהכרח חבריהם). השירות סיפק דרך חדשה לחפש ולמצוא מידע שלא דרך מנוע חיפוש - זירה שבה גוגל שולטת ללא עוררין.
השקת Facebook Questions היוותה עבור פייסבוק נקודת מפנה משמעותית. בעת ההשקה הודיעה פייסבוק כי לא תאפשר לגוגל להכניס את עמודי השאלות והתשובות לבסיס נתוני החיפוש שלה. המשמעות היתה שגוגל לא תוכל לארכב את השאלות והתשובות שתספק פייסבוק - ולכן הגולשים ייאלצו לקבל את המידע היישר מהרשת החברתית.
מדובר היה במהלך בוטה, אשר ביטא את תחילת התנתקותה של פייסבוק מהתלות בענקית החיפוש - מהלך שהביא לה עשרות מיליוני משתמשים והפך אותה לעצמאית. את החיזוק ליישום המהלך קיבלה פייסבוק מנתוני חברת המחקר קומסקור (comScore), שהודיעה בחודש מרץ השנה כי מספר המשתמשים המבקרים בפייסבוק מדי חודש גדול ממספר המשתמשים שביקרו באתר Google.com.
למרות שהנתונים עצמם מתייחסים לארצות הברית ואינם כוללים שלוחות מקומיות אחרות של גוגל, עצם התמקמותה של פייסבוק במקום הראשון בדירוג האתרים בארצות הברית - דירוג שגוגל החזיקה בו במשך כמעט עשור - היוותה מכה קשה במיוחד עבור ענקית החיפוש.

בעוד פייסבוק פולשת לתחום החיפוש ונוגסת עוד ועוד נתחים קטנים ומטרידים מהכנסותיה של גוגל, גם מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, לא קפאו על השמרים. כשמארק צוקרברג עוד היה סטודנט צעיר ואלמוני, גוגל כבר הבינה את הפוטנציאל הטמון בזירה החברתית וניסתה פעמים אחדות לבסס את מעמדה כשחקנית מובילה גם בתחום זה.
בשנת 2003 ניסתה החברה לרכוש את הרשת החברתית הראשונה, Friendster, אך זו סירבה בנימוס להצעה. גוגל, שנפגעה מהסירוב, הגיבה בינואר 2004 בחשיפת רשת חברתית משלה, Orkut. במהלך השנה הראשונה לפעילותה הצליחה הרשת לצבור בסיס משתמשים מכובד בארצות הברית, אך כאשר הגיעה פייסבוק בשלהי 2004, נעלמה Orkut ממסכי המשתמשים האמריקאים באותה מהירות שבה הופיעה.
אף על פי כן, בשנים שלאחר מכן צברה הרשת קהל משתמשים גדול יחסית בברזיל ובהודו, שם הרשת נמצאת בשימוש נרחב גם היום (אם כי באוגוסט השנה נודע כי Orkut איבדה את הבכורה בהודו לפייסבוק).
מאז הניסיון הכושל של Orkut ניסתה גוגל פעמים אחדות לשוב לזירה החברתית והציעה שירותים שונים - שדעכו לאחר זמן קצר או שנחלו כישלון מיידי. בין אותם שירותים נזכיר את Google Wave, אשר עליו הוכרז כי הוא מיועד להיסגר בסוף השנה הנוכחית לאחר שנה וחצי של פעילות מינורית.









נא להמתין לטעינת התגובות




