זיהוי פנים - לא מה שחשבתם
טלוויזיה שבוחרת בשבילכם ערוצים, לוח מודעות מותאם אישית וחיפוש בנות בפייסבוק שנראות כמו הדוגמנית האהובה עליכם. זיהוי פנים זה כבר לא רק עניין של אבטחה
ביפן כבר מזמן לא מדובר במדע בדיוני: הטכנולוגיה הזו מיושמת שם בלוחות מודעות אינטראקטיביים ניסיוניים, בהם המערכת מזהה את מין הצופה שניצב מולה על פי מבנה הפנים והגוף ופונה אליו ישירות עם מסרים שיווקיים של מוצרים המתאימים למגדר.
מזה שנים רבות קיימות טכנולוגיות שונות המאפשרות ללכוד ולאחסן את תמונת הפנים הייחודית של כל אדם באמצעות מדדים גיאומטריים של יחסי מרחקים וזוויות בין תווי הפנים שלנו, הנקראים מדדים ביומטריים.
אך גם בלי לוחות מודעות שקוראים לכם בשם כשאתם עוברים לידם ברחוב, הטכנולוגיה הזו כבר קיימת בשימושים רבים בשיווק, פרסום וממשק משתמש. יישומי בידור, כמו קונסולות משחקים וטלוויזיות חכמות, החלו להטמיע את הטכנולוגיה לצורך התאמה אישית של תכנים לכל אחד מהמשתמשים בבית.
לדוגמה, בעתיד תוכל הטלוויזיה שלכם לזהות שהצופה הוא אחד הילדים ולחסום באופן אוטומטי את הגישה לערוצים המיועדים למבוגרים או משחקים בקונסולה המיועדים לגילאים בוגרים. משתשבו אתם מול המסך, יוכל המכשיר להציג בפניכם את התוכניות החביבות עליכם והמומלצות עבורכם על בסיס שימוש קודם, מבלי שתצטרכו להזדהות או לקבוע העדפות אישיות.
היכולות הללו כבר כאן: הפרסומות הראשונות למערכת משחק התנועה קינקט של מיקרוסופט, הציגו משתמשים המזוהים על ידי הקונסולה וזוכים לגישה מהירה ונוחה יותר לתכניהם.
זיהוי פנים עשוי גם להיות הצעד הראשון לכיוון אמצעי שליטה וממשק נטולי ידיים, שיאפשר לנו להעביר ערוצים על ידי הזזה של העיניים או לגלוש באינטרנט על ידי מצמוץ. אולי בקרוב, במקום ללחוץ "לייק", נוכל פשוט לחייך והמחשב כבר יזהה את מושא חיבתנו.
השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים שמוכר היטב עבור רוב המשתמשים הוא בשירותים שמאפשרים זיהוי ותיוג אוטומטי של תמונות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או שירותי אחסון תמונות כמו פליקר. תוכנה כמו פיקאסה, למשל, מסוגלת לעבור על התמונות במחשב, לזהות את הפרצופים ולמיין אותן - במידת הצלחה כזו או אחרת - לפי האנשים שמופיעים בהן.
שוק הצילום החכם לוהט, לא רק בתחום זיהוי פנים אלא גם בזיהוי מוצרים או שוני בין תמונות. גוגל החלה לספק לאחרונה את שירות המציאות המרובדת Google Goggles גם לאייפון והאייפוד טאץ', שמצטרף לאפליקציות שכבר קיימות באנדרואיד. Goggles מספק שכבת מידע נוספת לאובייקטים הנראים דרך עינית המצלמה, על ידי זיהוי האובייקט המצולם ואיתור מידע אודותיו.
גם בישראל נהנים מהעניין הגובר בתחום: הסטארט-אפ הישראלי, Face.com שפיתח אפליקציות שמאפשרות זיהוי ותיוג אוטומטי של תמונות בפייסבוק, גייס בחודש שעבר 4.3 מיליון דולר.
המיזם מספק כיום, לצד שירות תיוג תמונות אוטומטי, גם API למפתחים שמאפשר שימוש באלגוריתמים של החברה לזיהוי פני אנשים, עצמים, השוואה בין תמונות ועוד. בין השימושים המעניינים שיצרו המפתחים הוא יישום קטן המבצע השוואה בין תמונה נתונה לכלל תמונות הפרופיל החשופות בפייסבוק. כך, לדוגמה, תוכלו לחפש את כל הבנות בעולם שדומות לדוגמנית החביבה עליכם ולקבל רשימה מסודרת לפי אחוז הדמיון של כל החברות ברשת החברתית.
"המטרה שלנו היא לייצר טכנולוגיה וכלי לשיפור השירות לצרכן הסופי", מסביר גיל הירש, מנכ"ל face.com. "עד היום הטכנולוגיה היתה בשימוש בעיקר ליישומים ביטחוניים ואנחנו מנסים למצוא דרכים להביא אותה כשירות שימושי עבור הצרכן, כמו לדוגמה תיוג אוטומטי בתמונות".
לדברי
השימושים לכך רבים: כיום קיימות תוכנות (כמו Luxand למשל) המאפשרות למשתמש לחייך למצלמה במקום להקיש את שם המשתמש והסיסמה, ומצלמת אינטרנט פשוטה שקיימת כמעט בכל מחשב נייד או טלפון סלולרי, תעביר את תמונת פניו של המשתמש למערכת האבטחה שתבדוק את הנתונים הביומטריים - זאת במקום סיסמה מוקלדת או טביעת אצבע.
אחד היישומים הוותיקים ביותר של טכנולוגיות זיהוי פנים הוא ללא ספק בתחום הביון והמודיעין הצבאי. היכולת לזהות חשוד או לקבל התראה בזמן אמת במידה ואותר, הובילו לכך שלמדינות וסוכנויות רבות יש מאגרים של מידע ביומטרי של פושעים או חשודים בפעילות טרור. במקרים מסוימים מדובר במאגר של כלל האוכלוסייה: בישראל התקבל השנה חוק המאגר הביומטרי, שעתיד לגרום לכך שמידות ביומטריות של פני כולנו יופיעו בבסיס נתונים של משרד הפנים.
הדבר מעלה באופן טבעי חששות בנוגע לשגיאות ושימושים לרעה שעלולים להיעשות בטכנולוגיות הללו, שכן מעבר ליתרונות הרבים שבמאגר נתוני ביומטריקה, קל לראות גם את החסרונות: "תעשיית זיהוי הפנים הגיעה אמנם לשלב בו הטכנולוגיה מוצעת לשימוש על ידי חברות מסחריות ורמת הדיוק שלה השתפרה משמעותית", אומר אוהד סמט, מומחה למניעת הונאות וניהול סיכונים בחברת אנלייזד (Analyzd). "עם זאת, זיהוי ודאי מתקבל רק בהינתן תפאורה זהה בכל פעם בה מנסים לזהות פנים - אותה תאורה, אותה זווית צילום ואותה מצלמה - כמו למשל בשדה תעופה".
הרעיון של מאגר ביומטרי לכלל אזרחי ישראל נשמע לסמט כניסיון שלא צפוי להביא לתועלת רבה מדי. "הרעיון של מאגר פרטי זיהוי של אנשים ובו נתונים שאי אפשר לזייף דומה לרעיון שהוביל לפרישת מצלמות במעגל סגור ברחבי לונדון (CCTV)", מסביר סמט.
"ההנחה היתה שלאזרחים טובים אין ממה לחשוש, והמצלמות יסייעו באיתור מהיר יותר של פושעים. לצערנו, המציאות שונה. פושעים לומדים מהר מאוד כיצד לנצל פרצות במערכות אבטחה חדשות ומה שנותר הוא מטרד לתושבים מהשורה. המצלמות של לונדון, למשל, שנשמעו כמו רעיון מצוין למיגור הפשע בבירת בריטניה, לא הובילו לירידה באחוז הפשיעה. הפושעים פשוט למדו ללכת עם כובעים וקפוצ'ונים".
על בסיס ניסיון עבר בתחום האבטחה ובמניעת הונאה בתחום האשראי, סמט מאמין שמאגר ביומטרי צפוי מראש לכישלון: "הפושעים ילמדו איך להתגבר עליו, לפרוץ אליו או לשכפל רשומות ממנו, ובסופו של דבר המאגר הזה יהפוך לעוד מקור לדליפות מידע ולניצול לרעה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם