יוצאים בזול: למה כדאי לבקר באאוטלטים
מרכזי האאוטלט בישראל עברו מהפך בשנים האחרונות: מנבירה בערמות בגדים מוכתמים - למתחמים שלא נופלים מהחנות המקורית של הרשת. ההנחות משמעותיות, האיכות טובה ויש אפילו רהיטים ומוצרי חשמל - אז איך זה שהישראלים לא מסתערים?
ואכן, למרות שכל חנויות האאוטלט פועלות במלוא המרץ, בחוץ יש הרבה אנשים ומעט שקיות. המרוויחים הגדולים הם בעיקר דוכני המזון והאטרקציות לילדים - אלה שמפעילים את הטרמפולינות, את קרוסלת הסוסים ואת המתקן המושקע מכולם, הטוויסטר המעופף. כך הופך מרכז הקניות ללונה פארק, ובין הפופקורן לגלידה נכנסים לחנויות העודפים.
מרכזי האאוטלט בישראל הולכים ומתפתחים - ומנסים לשוות את אותה התחושה שמעניקים המרכזים הידועים בחו"ל, בין אם באמצעות חוויית קנייה משופרת או באמצעות הנחות של עשרות אחוזים על מותגים מובילים. לצד זאת הם מנסים לשמר אווירה יוקרתית. אבל למרות שישראלים רבים מקריבים את ימי הבילוי בערים הגדולות באירופה ובארה"ב לטובת ביקור בקניוני העודפים שבפרברים - נדמה שכאשר מדובר בקניות בארץ, הם מעדיפים להיצמד לקניון הקרוב ולקולקציות החדשות.
לאור זאת הושקע בשנים האחרונות כסף רב בשדרוג המתחמים ובהקמת חדשים. לפני שנה הוקם מתחם "פרימיום סנטר" בחולון, ובמקביל שקדו בחברת קניוני ישראל על הרחבת מתחם ביל"ו סנטר ועל מיתוגו כמרכז אאוטלט בעלות של כ-70 מיליון שקל. קבוצת קניוני עזריאלי הפכה את הקניון באור יהודה לקניון עודפים ומחזיקה גם ב"הרצליה OUTLET", המעוצב כשדרה פתוחה ורגועה בהשראת המרכזים האמריקאיים. מרכזי עודפים נוספים קיימים בקניון "לב תלפיות" בירושלים, ב"סיטי סנטר" בחיפה, במתחם שפיים-געש ועוד.
רוב חנויות העודפים של רשתות האופנה מציעות פריטים סוג א' מהעונה הקודמת, וההנחות עומדות על 50%-70% בממוצע ברשתות האופנה המובילות (ביחס למחירי המוצרים בעונה). למשל, ז'קט טוויד או ז'קט ג'ינס עם פרווה, שעלו 499 שקל בחורף 2009 ברשת גולברי, עולים 150 שקל בלבד בחנויות העודפים של הרשת.
השנה החורף מסרב להגיע לישראל, והעיכוב עשוי להביא לפגיעה מסוימת במרכזי העודפים. רשתות אופנה אחדות כבר החלו במבצעי סוף העונה, ושאר המבצעים צפויים להתחיל כבר באמצע החורף - דבר שיפחית את הצורך במחירי אאוטלט בחורף הקרוב: "אאוטלטים עובדים במשך השנה כולה, למעט התקופה של סוף העונה האמיתי בדצמבר-ינואר", מסביר עופר שחטר, מנכ"ל רשת אריאל-פרומול, המחזיקה בקניון העודפים "פרימיום סנטר" בחולון.
לפיכך חנויות העודפים משתדלות להציע הנחות גדולות במיוחד, שמשמרות את האטרקטיביות שלהן לכל אורך השנה. למשל, רשת סאקס מתחילה את מבצעי סוף העונה רק בסוף ינואר, בעוד שבאאוטלט קיימת הנחה של 50%-60% באופן קבוע; רשת קסידי בוטיק אמנם מציעה ללקוחותיה החודש שובר קנייה בסך 100 שקל על כל קנייה ב-300 שקל ומעלה - אך בחנויות העודפים שלה נמכרת טוניקה שעלותה 319 שקל ב-149 שקל בלבד, כלומר חיסכון של 170 שקל בלי שוברים או מבצעים זמניים. לעתים אף ניתן למצוא באאוטלט מוצרים ייחודיים של הרשת הנמכרים בחנויות האאוטלט בלבד, כפי שנהוג במנגו.
ישראלים רבים שמבקרים באאוטלטים בחו"ל מחפשים לרוב מותגים יוקרתיים - כי הרי סביר ששמלה שחורה קטנה של גוצ'י, הנמכרת ברחובות ניו יורק 1,400 דולר, תעלה חצי מכך באאוטלט שמחוץ לעיר. אולם למעשה, חלק מהמותגים המבוקשים נתפרים גם בישראל, ועודפי הייצוא נמכרים
למשל, בחנות האאוטלט של רשת J בביל"ו סנטר נמכרים עודפי ייצוא של מגוון מותגים אמריקאיים כמו קוויקסילבר ואוניל. לא רחוק משם נמצאת חנות העודפים של פקטורי 54, רשת המותגים היקרה יחסית, שבה ניתן למצוא סווטשרט של אברקרומבי אנד פיץ' ב-40 שקל בלבד - לעומת 280 שקל בשאר חנויות הרשת.
מתחם אאוטלט מעוצב במיוחד הוקם דווקא בבית טפר שבדרום תל אביב, ממש בסמוך לכלא נווה תרצה. המתחם כולל חנויות עודפים של מעצבים ישראלים דוגמת רונן חן, דניאלה להבי וסיגל דקל - כולן נעימות, מעוצבות וממוזגות. לשם השוואה, מעיל-שמלה של סיגל דקל עולה 399 שקל בחנות העודפים, בעוד שבחנות רגילה מחירו עמד בעונה על 1,500 שקל; מגפי עור בעיצובו של רונן חן נמכרים ב-299 שקל, כשמחירם ההתחלתי היה 929 שקל.
בשונה מחנויות העודפים של הרשתות המסחריות, המציעות רק פריטים מסוג א' מעונות קודמות, בחנויות שבבית טפר נמכרים גם פריטים סוג ב' מן העונה הנוכחית או דגמים בודדים שעוצבו ונתפרו אך לא נכנסו לקולקציה. סוג ב' אמנם לא נשמע הכי טוב לרובנו - אך למעשה מדובר בטעויות תפירה שאינן נראות לעין או במקרים קיצוניים בחורים קטנים במיוחד. לדוגמה, מכנסיים סוג ב' בעיצובה של מאיה נגרי מקולקציית חורף 2011-2010 נמכר ב-290 שקל בעוד שבמקור מחירו 720 שקל, ולא ניתן היה למצוא מדוע סומן כסוג ב'.
ערימת חולצות שעל חלקן סימני סוליות נעליים היא התמונה הראשונה שעולה בראשינו כשאנו חושבים על חנות עודפים. המחשבה הזו גורמת לישראלים רבים להימנע מאאוטלטים - וגורמת לרשתות רבות להתעלם מקיומן של חנויות אלה. "אנחנו לא מתגאים בחנויות העודפים או תומכים בהן מבחינה שיווקית", מסביר גל פרלמן, מנכ"ל רשת ניין ווסט, שמפעילה 3 חנויות עודפים בארץ. "זה נובע מהצורך להיפטר מסחורה, ואם היה אפשר להתקיים בלי אאוטלטים, היינו עושים זאת בשמחה".
מנגד, רשתות אחרות משקיעות במיקום, בעיצוב ובסידור חנויות העודפים על אף רווחיותן הנמוכה. לדברי אבי מלכה, מנכ"ל רשת יופ, חנויות העודפים משמשות גם לשמירה על כבוד המותג: "אם אני מוכר לגורם שלישי, הסחורה מגיעה לשוק הכרמל, ערך המותג נפגע ויש הזניה מותגית. בחנות אני שולט בסחורה תחת החוויה של המותג שלי".
"החוכמה באאוטלט היא לתת חוויית קנייה זהה לזו של החנויות הרגילות", מסביר אילן חלפון, מבעלי סאקס, המפעילה חנות עודפים בביל"ו. "כשנכנסים לא חושבים שזה אאוטלט - החנות מעוצבת ומסודרת, והשקית זהה לזו שבחנות סאקס הרגילה".
חלפון מוסיף כי חוויית הקנייה היא חלק מהשיקולים בעת הקמת חנות במתחם אאוטלט מסודר, ולא ברחוב, אף שהשכירות יקרה יותר: "במתחם יש חניה ושירותים למשל", הוא אומר, "ללקוח יש חוויית קנייה מסודרת והוא לא מגיע לאיזו חנות בדרום תל אביב שאין בה חניה והכניסה לא יפה". בנוסף, רבים ממתחמי האאוטלט פתוחים בשבת ומספקים בידור ופעילות למשפחות, בעיקר באזורי הפריפריה שבהם מבחר הפעילויות בשבת מצומצם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם