תנו לה כבוד: ענבל אור בנתה את עצמה בעשר אצבעותיה המטופחות
ענבל אור היא כבר לא רק מלכת קבוצות הרכישה בישראל. בתקופה האחרונה היא פריט חובה בכל תוכנית טלוויזיה שמחלקת טיפים להתעשרות מהירה. אז איך נראים החיים של הבחורה שבאה מבית צנוע בבאר שבע, והפכה לאימפריית נדל"ן ולכוכבת תקשורת? תשאלו את אנשי העסקים שבוהים לה במחשוף ואת המוכרות החצופות בכיכר המדינה
ממשרדה בקומה ה-22 במגדלי עזריאלי קו הזינוק נראה רחוק מאי פעם. לפני שש שנים אור עוד חיפשה את דרכה המקצועית, אך מאז הספיקה ליזום 21 קבוצות רכישה ולהרים מגדלים לאוויר. חלקם כבר מאוכלסים - בשדרות רוטשילד וברחוב שינקין בתל אביב, וגם ברחבי גבעתיים, בחלק אחר תהליך הבנייה בעיצומו.
לאחרונה סייימה את שיווק הדירות של "פרויקט מגדלי הצעירים" במתחם ארלוזרוב בתל אביב, המונה 485 דירות במחיר שוק תחרותי במיוחד. בימים אלה עולים הדחפורים הראשונים על קרקע ברמת גן כדי להקים את "מגדל אור", מגדל בן מאה דירות עם נוף לפארק הלאומי. כרישים בתחום הזהירו אותה שלא תיגע בקרקע כי האזור לא טוב, אבל אור, כהרגלה, הלכה עם הראש בקיר וגזרה קופון של מיליונים.
במהלך הריאיון היא מקבלת עשרות מסרונים. אחד מהם מצליח לגנוב את תשומת לבה. "הנה עוד עסקה", היא אומרת עם כוכבים בעיניים. "אדמה פרטית בגבעתיים, מיקום מעולה, קרקע במיליון דולר. פצצה. אני מתה על גבעתיים". בשלב הזה היא כבר מדברת לעצמה, ואחרי דקה ארוכה מחזירה את העיניים אליי. "מתווכים כל היום מציעים לי עסקאות. את העסקה הזו מציע לי מתווך שכבר עשה איתי מלא עסקאות. זו עסקה של 28 מיליון דולר".
בימים אלה היא מנהלת סדר יום רצחני שלא היה מבייש את שמעון פרס. מלבד העבודה השוטפת, היא משתתפת בסדרה "המדריך למיליון הראשון" של העיתונאי שרון גל בערוץ 10; מגישה פינה בתוכנית הבוקר של דן שילון; מעריכה שווי נכס בסדרה "הבית שלך שווה יותר" בערוץ 2, ולוקחת חלק בפרויקט ייחודי של עמותת "קו לחיים", המסייע ברפואת פעוטות עד גיל שנתיים. אור תרמה לפרויקט שעת ייעוץ עסקי, שהשיגה את הסכום הגבוהה ביותר שהשיג סלבריטי במכירה פומבית. איש עסקים אנונימי שילם 12 אלף שקל תמורת שעת ייעוץ עם אור. לשם השוואה, נשיקה מהכדורגלן איציק זוהר נמכרה ב-4,000 שקל בלבד.
היא משוגעת על הספוטים של אולפני הטלוויזיה, אבל אין סיכוי שתישרף לאורם. שתי רגליה נשארות כל העת על רצפת הלינוליאום. אמצעי התקשורת מסייעים לה לבנות מוניטין שמקל עליה את מלאכת שיווק הדירות, ולכן תמצאו אותה נחשפת באירועים יחצניים עם יועץ תקשורת צמוד שפוקח עין. היא מפרשנת, מצטלמת, מייעצת, תורמת - הכל כחלק מאסטרטגיה שיווקית. למרות זאת, כשהיא צועדת לתומה ברחוב, היא מופתעת כאשר מזהים אותה. "הייתי באילת ואנשים ניגשו אליי כל הזמן. הייתי בהלם", היא אומרת. "כולם רוצים עצות, רוצים לעשות מכה של כסף, מבקשים טיפים. זה היה פשוט מדהים. לא האמנתי שזה קורה לי, לא תפסתי מאיפה מכירים אותי".
מאיפה הדרייב הזה לבלוע את העולם?
"אמא שלי. היא תמיד אמרה לי 'תעשי הכל בעצמך, אל תהיי תלויה באף גבר בעולם'. באתי ממשפחה רגילה ועשיתי הכל בעשר האצבעות הקטנות האלה ובכתפיים המדהימות האלה", היא מנופפת באצבעות שעברו מניקור וציפורניהן משוחות באדום לוהט. "זה גם המסר לבנות שלי. ביום שקניתי להן דירות, הגעתי הביתה ואמרתי להן: 'גם אתן לא תהיו תלויות בגבר, אמא קנתה לכן בתים'".
כרישי עולם העסקים מסתכלים על אור כאילו נפלה מהירח. הצעירה בחצאית המיני היא משהו שעדיין לא מכירים בענף, אבל היא אינה מסתכלת ימינה ושמאלה. מלכת קבוצות הרכישה היא טיל קרקע-קרקע שרואה רק קדימה. רבים שואלים מה הסוד שלה, בגלל הביטחון העצמי המופרז וריצת האמוק הלאה. היא מזיזה מיליוני שקלים בזריזות, בקור רוח, לא מנידה עפעף.
קשה לתפוס את הצלחתה מאחר שמדובר בביזנס קשה, תובעני והפכפך - והצלחתה מעוררת שאלות. "אני תולעת ספרים ותולעת תב"עות (תוכניות בניין עיר, ס,ש). אני קוראת כל מילה בתב"ע לפני שאני יוצאת לפרויקט. קוראת ומנתחת לפרטי פרטים את הקרקע שמציעים לי", היא מנדבת את סוד הצלחתה".
"אני עורכת תחקיר מדוקדק, יודעת כל פרט ופרט בעסקה, לא מחפפת בכלום. אני מנחה את האדריכלים ואת היועצים שלי מה לעשות ומה לדרוש. רואה דברים שאחרים לא רואים. כשמציעים לי קרקע אני מזמינה מודד, דבר שקבלנים רוצים לחסוך בו. הרבה פעמים לא ברור מה גודל השטח. אם גיליתי עוד כמה מטרים אז כבר נוספו לי יחידות דיור, מה שמגדיל מאוד את הרווחיות. אז מה יש לחסוך? כמה כבר עולה מדידה? 4,000 שקל?".
לאורך כל הריאיון אור מתנסחת ברהיטות, מדלגת בין ניתוח השוק לביטול החשש מבועת מחירי הדיור, ומדברת בגילוי לב על חוויות שאספה בדרך למעלה. יש לה ביטחון מלא בדרכה, ורק החיוך המלאכותי שתלוי על השפתיים מסגיר רתיעה מפני החשיפה הטוטאלית כל כך שהיא עדיין אינה מורגלת בה. כדי להשתחרר ממבול הטלפונים ומשורת המזכירות, אנו נמלטות מהמשרד ומתיישבות במסעדה איטלקית ברחוב רוטשילד. על כוס יין שרדונה מבציר טוב היא מצליחה סוף סוף להשתחרר.
זה הזמן לעשות אקזיט ולחיות את החיים הטובים.
"כבר הציעו לי יותר מחצי מיליארד שקל כדי למכור את החברה, לעשות אקזיט. אני לא מוכרת. זה הבייבי שלי. בייבי לא מוכרים. אני רואה את עצמי בגיל 50 יושבת במשרד עם הטלפונים ותופרת עסקאות. היעד הבא שלי כרגע הוא הנפקה בבורסה", היא חושפת וגורמת לאיש יחסי הציבור, שנותר צמוד אליה, להזדעזע ולנסות לכבות את השריפה. אבל גם הוא לא יכול לעצור את אור, שקובעת: "ננפיק בתוך חמישה חודשים".
את הופכת לחברה ציבורית.
"נכון, נוכל למכור אג"חים ונהיה תלויים פחות בבנקים. גם ניפתח לאפשרות להשקיע בפרויקטים בחוץ לארץ".
היא מעשנת במשרדה על אף שאסור. המזגן יונק את העשן ומפזר אותו ברחבי הבניין. הנהלת הבניין מאיימת בקנסות, אבל אותה זה מצחיק. "אני לא עובדת לפי הספר. אני רואה קיר ושוברת אותו. אין חוקים. זה ככה מגיל קטן. כל מה שרציתי השגתי. לא היה לי המושג הזה 'לא'. 'לא' מטריף אותי, 'לא' מוציא אותי מדעתי. תגידי לי את, 'לא' זו מילה בלקסיקון של ענבל אור? אין חיה כזאת. אני אגיד למזכירה או לאחד העובדים לעשות משהו, והם יבלבלו לי 'לא יכול' 'זה בלתי אפשרי'? אפשרי , הכל אפשרי, תעשה את זה ועכשיו. זו תהיה התגובה שלי. על סיכונים את מדברת איתי? איזה סיכונים?".
את ההוכחה הטובה ביותר לכך היה אפשר לקבל ב"פרויקט מגדלי הצעירים", שיכלול 485 יחידות דיור במתחם ארלוזורוב בתל אביב. אור שותפה בפרויקט עם עורך הדין עידו חג'ג'. את 7,000 המטר של אזורי המסחר היא לא הוציאה למכירה, מה שאומר שבתוך חמש שנים יהפוך הקניון שיוקם שם לחברה בת שלה. ההתחלה הייתה קשה. מדובר היה בפרויקט ראשון בתל אביב, שהולבשה עליו אידאולוגיה של ממש מבית היוצר של אור: החזרת הצעירים לעיר על ידי מכירת מאות דירות קטנות במחיר נמוך ממיליון שקל. אלא שלפני שאושרו תוכניות הפרויקט על ידי העירייה, היה עתיד המתחם לוט בערפל.
על פי התב"ע המקומי, היזמים היו צריכים לבנות דירות בגודל מאה מטר ויותר, במחיר שוק הנוגע בשני מיליון שקל על הנייר. אור החליטה על הורדת הרף בניגוד לתוכניות. "בואו נעשה דירות קטנות וזולות, ונוכיח לעירייה שלא יהיה צפוף", הציעה . הרעיון אמנם שווק כמו לחמניות טריות, ובהחדרת הצעירים לתל אביב המקשישה היה צורך חיוני, אבל פרשני הכלכלה צפו שהפרויקט יקרוס משום שהעירייה לא תאשר אותו.
ענבל התהלכה בפחד גדול, אחרי ששילמה כמיליון דולר מכיסה על אופציית השיווק של הפרויקט, "ואז, ערב אחד אני יושבת מול הטלוויזיה ורואה את 'לילה כלכלי'. הופיע בה מהנדס עיריית תל אביב חזי ברקוביץ', ואמר שהוא יאשר את הפרויקט שלי", נזכרת אור. "את מבינה? לא קיבלתי מכתב רשמי, זה קרה על המסך. צרחתי בסלון, צעקתי והשתוללתי, אין דברים כאלה. צעקתי לבעלי: 'עשינו את זה בענק'. עד אז קטלו אותנו ופעלנו נגד כל הסיכויים. כל הפרשנים המלומדים אמרו שלא נזכה לאישור. זה היה המהפך. מהנדס העיר אמר שאנחנו הסנונית הראשונה, והוא יאשר בניית דירות קטנות בצפון העיר. לא הייתה מאושרת ממני בעולם באותם רגעים. צחקתי ובכיתי".
ענבל אור, 34, נשואה לאודי גרינפלד ואם לשתי בנות, נועה (6) והילי (3). היא נולדה בבאר שבע למשפחת אורקרייף. כשהייתה בגיל העשרה נפגע אביה בתאונת מלגזה במפעל שבו עבד, ומצבה הכלכלי של המשפחה הורע באחת. אלה היו הימים שבהם החלה לעבוד לפרנסתה במכירת ספרים מדלת לדלת ועשתה חיל.
לאחר הצבא למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, וסיימה עוד שלוש שנות לימוד בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. היא ויתרה על התמחות מחוסר זמן, לכן אין לה תואר ממוסגר במשפטים על הקיר, פרט המדיר שינה, כמצופה, מעיני חמותה. את שם המשפחה קיצרה לאור כדי
להצליח בעיר הגדולה, ובבית לא הנידו עפעף.
לפני עשר שנים הצטרפה למשרד תיווך ושיווקה פרויקטים. ארבעה חודשים בלבד הייתה מתווכת שכירה, עד שפתחה חברה לשיווק עם משרד קטן בהוד השרון. בשיא השתכרה עשרות אלפי שקלים בחודש, וידעה שלא די לה בזה.
אז?
"מכרתי דירה והגיע הצ'ק. שכר התיווך היה 4,000 שקל . טלפנתי לבעלי ואמרתי לו שיביא הביתה בקבוק שמפניה. באותו ערב פתחנו את הבקבוק, ובעלי שאל על מה החגיגה. הודעתי לו שמחר אני פותחת את החברה שלי. החלטתי שאני הופכת ליזמית כדי להרוויח סכומים שמרוויח יזם. הרווחתי 40 אלף שקל בחודש, אבל זה לא שינה את העובדה שרציתי יותר. רציתי להיכנס למגרש של הגדולים".
היית תינוקת בתחום. למה חשבת שתצליחי?
"אני אגלה לך סוד. פרויקט מצליח נמדד בקצב השיווק שלו. אם את יודעת לשווק מצוין, מה שנשאר הוא למצוא את בעלי המקצוע הטובים ביותר לצורך הביצוע".
ולא קמו מתנגדים לרעיון המטורף הזה?
"כשהתחלתי בבניית העסק, בעלי אמר לי 'את משוגעת לגמרי'. רציתי למכור את הדירה החדשה שקנינו ברעננה. זה היה בדיוק כשנועה, הבת הבכורה שלי, נולדה. אודי אמר לי: 'אנחנו נישאר בלי קורת גג, עם ילדה קטנה, ניזרק לרחוב בגלל ההרפתקאות שלך'. אמרתי לו: 'סמוך עליי'. הוא חשב שיש סיכון, כי לא הבין מה אני עושה".
איך הגבת לפחד המובן שלו?
"אמרתי לו: 'סמוך עליי, תאמין בי'".
גרינפלד מחזיק בתפקיד מנהל הפיתוח העסקי בחברה של רעייתו. כאדם בעל תפקיד מפתח הוא פועל באופן חופשי, מאתר את העסקאות הבאות, ועורך תחקיר מקיף לאישה שאיתו. המשרד שלו הוא המשרד הרחוק ביותר בקומה ממשרד המנכ"לית, כדי למנוע שחיקה ביחסים. "הוא מביא לי מוצר מוגמר", מסבירה אור.
אבל זכות המילה האחרונה היא שלך. מה זה עושה לזוגיות? אין כעסים?
"בכלל לא. זה לא מעניין אותו. אודי הוא לא גבר רגיל עם כל בעיית האגו. הוא בעל עוזר ומפרגן. בעבודה אנחנו שני עובדים מן המניין, רק בבית אנחנו חוזרים למבנה המסורתי של בעל ואישה. בישיבות לא תרגישי שאנחנו בני זוג. יש עובדים בחברה שלא ידעו שהוא בעלי. לקח הרבה שנים להגיע למקום הזה. עם הזמן למדנו להתגבר על אי הסכמות. אם הוא יצביע היום על עסקה ויגיד לי: 'אל תיגעי, זו עסקה גרועה', ואני אחליט שאני רוצה את העסקה בכל זאת, לא תהיה עם זה בעיה. הולכים על זה והוא איתי בעניין".
ואז היא משתתקת לרגע מהורהר. "אם תסבירי לי איזה דם זורם בעורקיי, את הצלחת איתי", היא מאתגרת אותי משל הייתי המטולוגית בקופת חולים. "בעלי כל הזמן שואל מה זורם שם. הוא הציע שנעשה בדיקת דם מיוחדת. האמת שאין לי מושג".
מה עם פסיכולוג? חרדה? לילות ללא שינה? את בכל זאת מניעה המון כסף ואת בסך הכל צעירה מאוד.
"לא מוכנה ללכת לפסיכולוג. אפילו אחרי אירוע טרגי מאוד לא הסכמתי. יש בי חוסן מהסוג שיודע שאתגבר לבד. יש לילות ללא שינה עם קופסת סיגריות במרפסת, כשבעלי ישן כמו תינוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם