ועדת נאמן ממליצה לחזק מעמד חברי האסיפות הכלליות
הועדה, שהוקמה על רקע ההצעה להגביל שכר הבכירים לפי חמישים מהשכר הנמוך ביותר בחברה, הגישה היום תזכיר בו הציעה בין השאר כי ועדות הביקורת והאסיפות הכלליות של החברות יזכו בכוח רב יותר בכל הנוגע למדיניות השכר
על פי ההצעה, יזכו ועדות הביקורת והאסיפות הכלליות של החברות בכוח רב יותר בכל הנוגע למדיניות השכר. כך לדוגמה ייאלץ הדירקטוריון להביא הסכמי שכר להצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות, כאשר לאסיפה לא תהיה אמנם זכות וטו על הסכם השכר, אך במידה והיא תדחה אותו, יעמוד ההסכם להצבעה מחודשת בוועדת הביקורת ובדירקטוריון.
בוועדת נאמן מודעים לכך כי הכוח האמיתי נותר עדיין בידיו של הדירקטוריון, אשר רשאי על פי רצונו שלא להתייחס לדעתה של האסיפה הכללית של בעלי המניות, ומסבירים את התוקף הלא מחייב הניתן להצבעת האסיפה בכך שלא מדובר ב"בעיית נציג אינהרנטית בכל אישור של שכר בכירים בחברה", ולפיכך אין צורך "לסטות באופן מוחלט מן החלוקה המסורתית בין תפקידי הדירקטוריון והאסיפה הכללית".
הכח עדיין בידי הדירקטוריון. שר המשפטים יעקב נאמן.
צילום: פלאש 90
פי חמישים
הרקע להקמת ועדת נאמן הוא הצעת חוק אותה הגיש ח"כ חיים כץ, יחד עם ח"כ שלי יחימוביץ', אשר ביקשו להגביל את שכר הבכירים בחברה ציבורית ללא יותר מפי חמישים מהשכר הממוצע במשק. בשל התנגדות תקיפה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להצעתם, הוחלט בסופו של דבר על הקמת ועדת שרים בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן, הכוללת גם את שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר וכן את שר הרווחה, יצחק הרצוג.
כץ, המשמש
גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה והיה מיוזמי הצעת החוק הפרטית המקורית, שמח על הצעת החוק: "אני שמח שהצלחנו להעיר את הממשלה ולהביא לקידום הצעת חוק ממשלתית שמטרתה הגבלת שכר הבכירים. הפערים החברתיים ההולכים וגדלים הפכו לאיום של ממש על החברה הישראלית. יש צורך בהול בהתערבות רגולטורית, שתביא לצמצום הפערים החברתיים בישראל. הצעת החוק היא צעד ראשון וחשוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם