"להקים גוף עצמאי לניהול התייעלות אנרגטית; המימון - מחשבון החשמל"
כך עולה מדוח חדש של הפורום הישראלי לאנרגיה. הפרמטרים לגוף אפקטיבי: מימון קבוע ולטווח ארוך, יעדים ברורים, הגדרת מדידת ההתייעלות, הערכת ההישגים ושקיפות ציבורית
הדוח פורסם אתמול לקראת מסקנות ועדת שני לקביעת מדיניות הממשלה להפחתת פליטות פחמן דו חמצני, שיפורסמו בקרוב. הדוח סוקר את הדרכים השונות בהן מקודמים תהליכי התייעלות אנרגטית בעולם, בעיקר בארה"ב, ומכך נגזרות המלצות הדוח ליישום בישראל. הדוח מקיש מהניסיון העולמי כי הדרך האפקטיבית ביותר להתייעלות אנרגטית היא הקמת גוף ייעודי שירכז את המאמצים להתייעלות אנרגטית.
יעל כהן-פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה: "מימון התייעלות מתוך תקציב הממשלה עשוי לסבול מחוסר יציבות תקציבית תוך שיקולים פוליטיים זרים. על מנת שההתייעלות תהיה יציבה וארוכת טווח, כפי שמתחייב
בפרויקטים בתחום ההתיעלות, יש צורך במקור מימון בלתי תלוי".
הדוח אשר סוקר מודלים שונים לקרנות התייעלות במדינות ארה"ב, מגלה כי הדרך הטובה ביותר להקמת קרן התייעלות אפקטיבית והתייעלות כוללת 5 פרמטרים: מדיניות ומימון קבועים ולטווח ארוך, קביעה ברורה של יעדים, הגדרה של אופן מדידת ההתייעלות שהושגה, הערכת ההישגים וכן דיווח ושקיפות ציבורית.
ד"ר שחר דולב, מנהל תחום המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה, מסכם כי "התייעלות אנרגטית נחשבת בארה"ב כמקור אנרגיה לכל דבר, במקום פחם, גרעין וגז. זהו מקור האנרגיה הזול ביותר, שכן עלות הפקת קילוואט לשעה מהתייעלות אנרגטית נעה בין 3.5-2 סנט לקוט"ש, בעוד שעלות הפקת חשמל ממקורות קונבנציונליים גבוהה פי 3-2 מכך. למרות שההתייעלות האנרגטית מורידה את הוצאותיהם של המתייעלים והחוסכים, בכל העולם וגם אצלנו קיימים כשלי שוק אשר גורמים לכך שההתייעלות לא מתרחשת באופן נרחב ללא התערבות ממשלתית וללא מימון ציבורי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם