השוק המוסדי הוא הנהנה העיקרי מסל המוצרים שנמצאים תחת פיקוח
בתי הקפה שמוכרים כוס הפוך ב-14 שקל, המסעדות הגובות 40 שקל לטוסט והקונדיטוריות המוכרות במאות שקלים עוגות שמנת - הן שזוכות לרכוש את חומרי הגלם במחיר מסובסד ומפוקח. כך, למעשה, ישנו מנגנון המשרת קהל עסקי ומעצים את רווחיו, על חשבון מדיניות הרווחה שלכאורה מתקיימת במדינה
במחלבות יודעים לספר ש-70% ממכירות המוצרים המפוקחים, בעיקר חלב בשקיות, אך גם חמאה, שמנת וגבינות צהובות, מתבצעות לשוק המוסדי. במילים אחרות: בתי הקפה שמוכרים כוס הפוך ב-14 שקל, המסעדות הגובות 40 שקל לטוסט והקונדיטוריות המוכרות במאות שקלים עוגות שמנת - הן שזוכות לרכוש את חומרי הגלם במחיר מסובסד ומפוקח. כך, למעשה, ישנו מנגנון המשרת קהל עסקי ומעצים את רווחיו, על חשבון מדיניות הרווחה שלכאורה מתקיימת במדינה.
לא מדובר בהתנהלות שאינה ניתנת לשליטה, אך נראה שלאף אחד זה לא חשוב. קל יותר לגרוע מרשימת המוצרים תחת פיקוח את מעדני החלב לילדים, הפסטה, השמן והבשר שנמכרו בעבר תחת פיקוח, מאשר להפריד בין מכירות לשוק
המוסדי מהמגזר הפרטי.
ייתכן שיש ממש בטענות של מי שדוגל בחיסול הפיקוח על המחירים, אך הדבר לא יכול להתקיים במנותק מיצירת פתרון חלופי שישרת את האוכלוסיות הנצרכות. מחירי הקוטג' שזינקו ב-3 השנים האחרונות ב-50%, ימשיכו לעלות כי רווחיות המוצר נמוכה עבור המחלבות, המעריכות שמחירו הריאלי צריך לעמוד על 8 שקלים לפחות לגביע.
כשאלה פני הדברים, לא נותר אלא למצוא פתרון לאוכלוסיות שאינן יכולות לספוג את ההתייקרויות של מוצרי היסוד. אלא שקולן של אותן משפחות לא נשמע, והשקט מאפשר לבעלי העסקים להמשיך ולהרוויח ממדיניות שהותירה את המוצרים המצויים בשימושם, תחת פיקוח.
עד שלא ישתנה המצב, יישא משרד החקלאות על גבו את האחריות לאותן משפחות. זאת בעוד הוא ממשיך לדאוג לחברים מהמגזר ההתיישבותי, באמצעות המכסות ומחיר המטרה, ולאנשי העסקים - בכך שאינו מונע מהם להגדיל את עושרם על חשבון החלשים שמשלמים בעליות מחירי המוצרים שאינם תחת פיקוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם